דריה
ארבע חודשים לאחר מכן
רק עוד חודשיים נשאר לחופש שלי ולהרגיש את אהבה שלי לקהל שאוהב אותי ואת השירים שלי, עד שאני יהיה צריכה לחוזרת לגיהנום.
אני עכשיו בחדר ההלבשה שלי במיאמי עוד שעה אנחנו עולים לבמה.
אני מסדרת את האיפור שלי ובודקת אם הכל תקין דרך המראה.
ברגע שאני באה לשבת,דפקה על הדלת עוצרת בעדי.
אני נאנחת אך קמה לדלת.
אני פותחת אותה וברגע שהיא פתוחה זר ענק של ורדים אדומים ומכתב נדחף מול עיניי.
לא שוב.
"מיס מוריס,יש לך מתנה מי—"
"רפאל ונטורה" אני משלימה את המשפט שלו.
הבחור מהנהן ומוסר לי את הפרחים.
אני נותנת לו טיפ וסוגרת את הדלת.
כשהזקפה בידיי,אני מתקדמת אל הפח וזורקת אותו פנימה.
אך מחליטה לקחת את הכרטיס.
עוד חודשיים.
אני מקווה לפחות שאת מריחה את הפרחים לפני שאת זורקת אותם לפח.
רפאל ונטורה.
בכל פעם שהוא שולח לי משהו הוא חייב להזכיר לי בעוד כמה זמן נשאר לי עד שאני אמורה להיות איתו לנצח.
בא לי להרוג את עצמי עכשיו!
זה אפשרי??
"עוד?" אני מרמה את מבטי אל הדלת ורואה את טום נשען על המשקוף ומסתכל עלי.
"מה נראה לך?" אני עונה בציניות ומגלגלת עיניים.
טום מדליק את מצית שלו וזורק אותו אל הפרחים.
הפרחים ישר נדלקים כאילו לא היו שם. "עכשיו זה יותר טוב" טום אומר עם חיוך על פניו.
אני זורקת לשם גם את המכתב ולוקחת על הדרך את הגיטרה שלי. "בוא נלך לחדר שלך. נכתוב איזה שיר או משהו" טום שם את זרועו סביב צווארי ומוביל אותי לחדר שלו.
"את חושבת שלרפאל הזה יש תשע נשמות?" שואל טום פתאום.
אני מרימה לעברו גבה.
מאיפה הוא יביא את זה עכשיו?
"לא,באמת תחשבי על זה עכשיו. הוא תמיד במלחמות. הוא פאקינג קאפו! אה ולא שמעת שהוא היה במלחמה לפני כמה ימים וכמעט מת"
מה?
מה קרה?
הוא בסדר?
איך זה...
רגע, למה אכפת לי?
"על מה זה היה?" אני סתם שואלת בתור סקרנות לא שבאמת אכפת לי או משהו כזה.
"יש לו איזה אויב בפלורידה. מה היה השם שלו רגע,אממ... נזכרתי!
"גיירמו אציו,זה השם"
"אוקיי... ומי זה בדיוק?"
"נראה לי הקאפו של פלורידה. קצר היה בלגן רציני, מלחמות ,יריות. ממה שהבנתי מהחדשות שגיירמו אציו הזה נגע בסחורות של רפאל ובואי נגיד שהוא לא אהב את זה כל כך. אז היה מלחמה ביניהם ורפאל נפגע בכתף שלו" אומר טום ומושך את הכתף שלו.
וואו. אני אפילו לא שמעתי מזה או ממנו והוא פאקינג אמור להיות בעלי. מה לעזאזל הבעיה שלו?
למה הוא לא אמר כלום?
ולמה אכפת לי ממנו שוב???
פאק,דריה! הוא עומד לקחת ממך את החיים,באמת! מה נסגר איתך?
"אוקיי. מה אני עוד יכולה להגיד" אני עונה ומושכת בכתפיי.
יש לי דברים יותר חשובים ממנו וזה הלהקה שלי.
בשבילי הוא גם יכול למות.
"כן טוב. הוא לא הבעיה שלנו עכשיו" אומר טום ופותח בשבילי את הדלת לחדר שלו.
🎼🎼🎼🎼🎼
רפאל
"מה לעזאזל אתה עושה פה?" פיירו נכנס עצבני למשרד שלי וטורק את הדלת אחריו. "עובד. מה עוד יש לי לעשות" אני עונה. וממשיך לעבוד על המחשב.
"ירו לך פאקינג בכתף לפני יומיים ואתה פשוט עובד לך עכשיו,כאילו לא קרה כלום" פיירו לוקח שתי כוסות וויסקי ובקבוק, מוזג ושם כוס אחת מולי. "קרה לי דברים יותר גרועים מזה. חוץ מזה אתה עכשיו מביא לי וויסקי שאני לוקח משככי כאבים" אני מרים לעברו גבה. פיירו מחייך חיוך מרוצה. "אני יודע. אני אח טוב" ממקום לענות לו אני מתמקד במחשב.
פיירו מגחך ולוגם מכוס שלו.
"איך גיסתי לעתיד? שמעתי היא מופיעה עכשיו במיאמי" כל פעם שהוא מזכיר לי את דריה גל מוזר נעים כזה עובר בתוכי. "מתי אתה מתכנן להתחתן איתה?"
"חודש אחרי שהיא חוזרת" אני עונה.
פיירו מהנהן ולוגם שוב. "אתה לא חושב שזה קצת יותר מדי בשבילה" אני משעין את ידיי על השולחן ומשלבת את אצבעותיי זו בזו בזו. "להזכיר לך שנשים שלנו מתחתנות בלי להכיר בכלל את הבעלים שלהם לעתיד"
"את זה אני יודע,אבל רפאל. אתה יודע בכלל אם היא בתולה או לא? היא פאקינג כוכבת רוק. אין מצב שהיא בתולה" רק המחשבה שגברים אחרים נגעו בה,גורם לדמי למתחמם.
"זה לא משנה אם היא כן או לא. דריה תהיה אשתי." אני אומר ולוגם מהכוס שלי. "מה מהבכירים אומרים על זה?" אני צוחק כל כך חזק,ולוקח את חפיסת סיגריות,מוציא אחת ומדליק. "אני שם זין על מה שהם חושבים. זה הפמליה שלי ואני אחליט מה יקרה בה. לא חבורה של זקנים"
"טוב. אז אני תומך בך, אח הגדול"
רק עוד חודשיים והיא תהיה שלי.
YOU ARE READING
צלילי המאפיה: קולה של דריה. ספר ראשון.
Romanceדריה נולדה למשפחה ארוסה. אמא שלה ברחה שהיא ואחי התאום היו בני שלוש ואבא שלהם הוא היה מכור לסמים ואלכוהול. החולם של דריה ושל אחי זה לברוח מהחיים אלו. באחד הלילות הלהקה שלהם מופיעה באחד המועדונים הכי חשובים בלאס וגאס. סוכן בשם ג׳ק מורני ראה אותם וי...
