צלילי המאפיה: קולה של דריה. ספר ראשון.

פרק 54

רפאל

"את לחוצה?" לחשתי באוזנה של דריה.
היא הנהנה וחייכה חיוך קטן.
"מאוד"
ברגע שדריה ספרה לי את החדשות את ‏הנפלאות האלה, עשיתי איתה אהבה חזקה,אחרי שלא שכבנו חודש שלם ופאק ‏התגעגעתי כל כך לגוף שלה.
שסיימנו דריה אמרה לי שהיא רוצה ללכת לרופא בשביל לעשות בדיקות ולבדוק מה שלום התינוק שלנו.
אני עד עכשיו לא קולט שאני פאקינג הולך להיות אבא!
ועוד עם האישה הכי מדהימה בעולם הזה.
אשתי חייכה אלי חיוך קורן ונשק ללחי.
"אני אוהבת אותך" לחשה.
נישקתי ‏על המצח שלה וקרבתי אותה קרוב יותר אלי.
"אני יותר,מיו אנג'לו"

"מיס ונטורה,את יכולה להיכנס" אומרת לנו המזכירה.
דריה אוחזת בידי כשאנחנו נכנסים אל הרופאה.
אני סוגר את הדלת מאחורינו,הרופאה קמה מהכיסא ולוחצת ידיים עם דריה.
"נעים מאוד להכיר,אני דוקטור תמר סנדל"
"נעים גם לי,אני דריה וזה בעלי רפאל" אני מהנהן לעבר הרופא והיא מחזירה לי הנהון.
"בואי תשכבי על המיטה בבקשה" דריה עוזבת את ידי,נשכבת על המיטה ומסתכלת עלי בחשש.
אני מלטף את ראשה ולוחש לה שהכל היה בסדר.
"לפי מה שאני רואה פה את בתחילת חודש שני, את צריכה מאוד ‏להיזהר ולא לעשות פעילות יותר מדי כי את ממש בתחילת הריון" אומרת תמר.
"זה קצת בעייתי כי אני זמרת ‏ואני זזה הרבה על הבמה" תמר מהנהנת ומורידה את המשקפיים שלה מאפה.
"אני מבינה, אך את תהיי צריכה לנוח בשביל התינוק" דריה לא נראית מרוצה מדברה של תמר אך לבסוף מהנהנת.
"מתי אפשר לראות את מין ‏העובר?" שאלתי.
"עכשיו זה מוקדם מדי, ‏רק בחודש רביעי או חמישי אפשר לדעת" אני מהנהן ועוזר לדריה לרדת מהמיטה.

🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼

"את בסדר?" מרגע שיצאנו מהמרפאה דריה לא אמרה מילה אחת,זה בכלל לא מתאים לה.
"כן..." היא נאנחה והסתכלה דרך החלון.
הושטתי את ידי אל סנטרה,הנחתי אצבע מתחתיו ‏והכרחתי אותה להסתכל עלי.
כשהיא הסתכלה עלי,דמעות ירדו מעיניה.
"אל תבכי,מיו אנג'לו. אני יודע כמה חשוב לך להופיע. אני מצטער" ניגבתי את הדמעות שלה עם האגודל שלי אך היא ינענע את ראשה,הזיזה את ידי והתיישבה עלי.
"אני לא בוכה בגלל שאני עצובה,קאפו. אני שמחה שיש לנו תינוק בדרך" הלב שלי הולם בחזי ורוב אושר.
אני לא מאמין שהיא אמרה את זה עכשיו.
חפנתי את פניה בידיי הגדולות ונישקתי אותה כמו חולה אהבה.
כי זה למה שהיא ‏הפכה אותי.

אחרי כמה דקות התנתקנו ודריה חזרה לשבת לצידי במושב האחורי של המכונית.
"לאיפה את רוצה ללכת עכשיו?" היא הרימה את מבטה אלי לשנייה ואז הניחה את ראשה על כתפי.
"לאולפן. לספר לכולם שאני לא יכולה ‏להמשיך איתם" אחזתי בידה,קרבתי אותו לשפתיי ונשקתי לה.
"את בטוחה?"
"כן,קאפו שלי"
אני מת על אשתי.

🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼

דריה

"מה?!!" צעקו כולם ביחד.
מילי התחילה לבכות מאושר,דור חיבק אותי ומארק.
טום שילב את זרועותיו ,נשען על המשקוף ונראה אומלל.
ספרתי לכולם שאני בהריון ושאני לא יוכל להמשיך איתם את ‏הסיבוב ‏הופעות.
"טום..." טום מענען בראשו,מסתובב ויצא מהדלת בלי להסתכל לאחור.
יד נחה על כתפי,אני מסתכלת מעבר לכתפי ורואה את רפאל.
"הוא היה בסדר" אני מהנהנת.
אבל אני יודעת שהוא לא היה אם אני לא אדבר איתו על מה שמציק לו.

🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼

טום

אני לא מאמין שהיא באמת עוזבת אותי! אחותי פאקינג ‏התאומה!
הדבר ‏היחידי שיש לי בחיים האלה, ‏משאירה אותי מאחור כאילו אני כלום.
אני חייב סיגריה והמון ‏אלכוהול, ‏לא נגעתי בהחרא הזה כבר שנה וחצי,אבל עכשיו אני חייב ודחוף.
אני יוצא אל הרחוב,נשען על קיר ‏ מוציא את החפיסה שלי ומדליק סיגריה.
אני שואף ממנה ארוכות ועוצם עיניים.
‏אני מסיים אותה אני בא להדליק עוד אחד אך לפני שאני מספיק,יגואר שחורה נעצרת מולי והדלת נפתחת.
בחורה בעלת שיער שחור ארוך ועיני דבש מסתכלות עלי.
היא לבושה במכנסי עור וחולצת בטן אדומה.
למה היא נראית לי מוכרת?
יכול להיות שזיינתי אותה פעם?
לא אין מצב. לא הייתי שוכח בחורה כמוה זה בדוק.
"היי,טום." היא אומרת במתיקות ומחייכת.
החיוך שלה ‏מהמם.
אני לא יכול להפסיק להסתכל עליה.
"מי את?" אני מדליק את הסיגריה ‏ומתנהג אליה באדישות.
"זאת אני קמילה,אחות של רפאל ופיירו" אה,פאק.
היא אחות של הבני זונות האלה.
עכשיו אני שמם לב לדמיון בין לה לרפאל.
"מה את רוצה?"
היא נראית פתאום מבולבלת.
"אוקיי. אתה לא צריך ‏להתנהג כמו חרא" היא אמרה.
טוב זה היה מפתיע, לא ציפיתי שתגיד את זה.
היא משלבת את זרועותיה ומסתכלת עלי עכשיו בגועל ולא כמו קודם כאילו היא הייתה מאוהבת בי או משהו.
"אבל זה מי שאני,שלגיה" היא הרימה גבה ועינייה נפערו מהלם.
את האמת שגם אני בהלם כי בחיים לא קראתי לאף אחת ‏בשם חיבה.
"טוב.... שהיה. אתה יודע איפה אח שלי?" סמנתי עם הראש לכיוון הכניסה.
כשהיא הלכה היא לא הסתכלה עלי שוב אבל אני בהחלט הסתכלתי על התחת הסקסי שלה.
פאק!
למה הזין שלי עומד ככה?!