צלילי המאפיה: קולה של דריה. ספר ראשון.

פרק 13

רפאל
‏היא פאקינג במשרד שלי, ‏יושבת בשקט וקוראת לה ספר. אני מנסה בכל כוח לא להביט לכיוון שלה ומנסה בכל זאת להמשיך לעבוד.
‏אבל איך לעזאזל אני עושה את זה שהיא פאקינג לבושה ככה?! ‏למה היא בחרה ללבוש דווקא היום את השמלת קיץ הזאת.
אני יכול להבין?
ולמה אני נתתי לה להיכנס לפה שוב?
אחד החוקים שלי זה שהיא לא תיכנס לפה.
אבל לא יכולתי לסרב לה אני רואה כמה משעמם לה להיות כל היום בבית.
אך אני עדיין לא מוכן לתת לה לצאת מהבית זה מסוכן עכשיו.
כולם יודעים שאני עומד להתחתן אבל הם לא יודעים עם מי ואני רוצה שזה ‏ישאר ככה.
כשאני מרים שוב את מבטי אל דריה,היא עכשיו נמצאת על השטיח ושוכבת על הבטן. רגליה באוויר מופנות אלי.
פאק אני רואה את החוטיני האדום שלה.
הזקפא שלי גדלה ואני מנסה להרגיע אותו.
מהר תחשוב על דברים מגעילים. פאק.
‏אני לא מצליח לחשוב על כלום,אני מדמיין את דריה עכשיו מתחתי ומוצצת לי את הזין מתחת לשולחן.
פאק.
נדפקתי לגמרי.
אני לוקחת את הכוס שלי ולוגם ממנה.
הנוזל החריף ‏שורף את גרוני.
לעזאזל,אבל הייתי חייב את זה.
"רפאל,יש בעיה" פיירו ‏מתפרץ לתוך חדר העבודה,כשהוא לא שם לב בכלל שדריה פה. "מועדון חשפנות ,סלי. יסמין עושה בעיות וא— מה יש לך ?" פיירו מרים גבה לעברי ואני מסמן לו עם הראש להסתכל לאחור.
פיירו סוף סוף מבין ומסתובב. "מה את עושה פה? ממתי את מכניס בחורות אל החדר הזה?" אני מעיף את מבטי במהירות אליו ושלוח לעברו מבט רצחני.
אני לא רוצה שדריה תדע כמה בחורות היו בבית הזה.
אני יהרוג אותו.
"היא הולכת להיות אשתי. היא לא סתם בחורה" אני אומר בקול מצמי.
"אוקיי. פאק. אבל היא באמת חייבת לצאת עכשיו" אני מסכים איתו.
אני בא להגיד לה לצאת אך דריה נעלמה היא כבר לא הייתה ליד האח.
אני קם ועובר את השולחן.
"מה אתה עושה?" פיירו שואל.
"היא... לא משנה. דבר" פיירו מתיישב על הכורסא ושם את ידיו על ראשו. "זה לא טוב. יסמין מתחילה לעשות ‏המון בלאגן ,רפאל" אני מוזג לו וויסקי ומושיט לו את הכוס. "אני אמרתי לך לא לזיין את הזונה הזאת" פיירו לוגם ‏מהמשקה שלו ואז מטיח את הכוס על קיר. "טוב שאמרת,אבל זה לא עוזר לי עכשיו! בתוך הזונה הזאת יש את התינוק שלי!" פיירו מעביר את ידו בשערו.
"אנחנו נשלם לה והיא תפיל את התינוק. אם ‏היא תמשיך לעשות בעיות נתחיל לאיים" פיירו מענען בראשו ומתקדם אלי. "אני לא חושב שאני רוצה להפיל אותו" אני מרים גבה ונשען על הקיר. "אתה לא יכול להביא את ‏התינוק הזה מחוץ לנישואים במיוחד מזונה"
"אבל לך מותר להביא איזה מישהי שלא שייכת אלינו ו‏להתחתן איתה?!" פיירו מתעצבן וגם אני מתחיל ‏לאבד את זה.
"אני הקאפו! זה שונה"
"ואני אח שלך!"
שתיקה משתחררת בחדר.
‏איך הגענו פאקינג למצב הזה?
"אתה מחבב אותה?" אני שואל .
פיירו מרים את מבטו ומשפשף את עורפו. "לא. אבל יש לי הרגשה שאני לא צריך להיפטר מהתינוק הזה" אני מהנהן וחוזר לשולחן שלי.
"אני צריך לבדוק את זה. אבל ,פיירו. אסור שאף אחד ידע על זה" פיירו מהנהן ונעמד מול שולחני. "בסדר. אני חוזר למחסנים"
"טוב. תעדכן אותי מה המצב ‏שם"
"בסדר. גם אתה"
פיירו יוצא ואני נשען אחורה עם הכיסא.
מה אני הולך לעשות עם התינוק הזה?

דריה

אני שוכבת על המיטה ומעבירה ערוצים בטלוויזיה כשאני בקושי מסתכל לעברה בכלל.
יש לו גם מועדון חשפנות,אה.
בטח יש לו כמה כאלה.
פאק.
אני באמת לא יודעת עליו כלום ואני הולכת להיות אשתו בעוד שלוש שבועות.
אני נאנחת,מניחה את ראשי על הכרית ומנסה לעצום קצת את עיניים.
עכשיו רק צהריים אבל אני מרגישה שאני עייפה פתאום.  
ברגע שהרגשתי שאני נרדמת,שמעתי את הדלת של האחוזה נסגרת בחוזקה.
קמתי בבהלה,יצאתי מהמיטה והלכתי לבדוק מה קורה.
ירדתי בגרם המדרגות ומצאתי את אמנדה בסלון מנקה.
"מה קרה?" שאלתי אותה. אמנדה נבהלה ושמה את ידה על חזה. "אוי,הבהלת אותי. רפאל יצא,כנראה מקרה חירום." הנהנתי.
כנראה שקרה משהו,אני מקווה שהכל בסדר.
"את צריכה עזרה במשהו?" שאלתי את אמנדה.
"לא.הכל בסדר,מתוקה" אני מתיישבת על הספה וממשיכה לדבר עם אמנדה בשביל להעביר את הזמן עד שרפאל יחזור.