צלילי המאפיה: קולה של דריה. ספר ראשון.

פרק 11

דריה

הבוקר לא ראיתי את רפאל מתברר שהוא כבר יצא לעבודה ויחזור רק בערב וזה אומר שאני תקועה פה כל היום בלי לעשות כלום.
ממש כיף חיים.
חשבתי ‏בציניות.
אני נאנחת וקמה בשביל ללכת לחדר שלי אך נזכרת שרציתי לשאול את אמנדה אם היא יודעת איפה הספריה.
"אמנדה,את יודעת במקרה איפה הספריה נמצאת?" אמנדה עוזבת את הסירים ומנקה את ידייה במגבת. "בטח,חמודה. בואי אני אראה לך"
בדרך אמנדה מסבירה על כל חדר ומה יש בתוכו.
‏מסתבר שיש לו כאן חדר סנוקר,חדר ‏כושר, ‏בריכה בחוץ ,בבריכה מחוממת ו‏מרפסת עם ג'קוזי. ‏
הבנאדם הזה באמת טחון.
יש לו גם ‏אולם קולנוע,‏ספרייה ועוד כמה חדרי ‏אורחים.
‏מסתבר שחדר שלי זה הגף השני של הבית והחדר שלו בגף האחר ‏איפה שהיה המשרד שלו. ‏
ואמנדה אומרת לי רק עכשיו שהוא מחוץ לתחום עד שאנחנו נתחתן ואני יעבור לשם.
אני גם ‏יוותר על זה שנתחתן ונראה לי אני ‏ישאר בחדר שאני נמצאת בו עכשיו. "יש לי שאלה,אבל את לא חייבת לענות אליה" אמנדה מדליקה את האח בספרייה ואמרה לי לשבת בינתיים על הספה.
"‏תשאלי מה שאת רוצה,חמודה" אני משפשפת את ידי ומזיזה את שערי מאחורי אוזני.
"רפאל,מביא לפה בנות?" אמנדה מפסיקה לנסות להדליק את האח ומסתובבת אלי.
"את בטוחה שאת רוצה לדעת את התשובה לזה?" אני מהנהנת ואומרת, "הוא הולך להיות בעלי ואני לא יודעת כלום עליו. הייתי רוצה לדעת למה אני נכנסת באמת"
אמנדה מתיישבת לידי ולוקחת את ידי בידה החמה.
זה נעים מאוד.
‏לאמנדה יש מגע אימי משהו שאף פעם לא חוויתי אותו בעבר.
"הוא ‏מביא לכאן בנות אך אין לזה משמעות" אמנדה מנסה להרגיע אותי.
אני יודעת שאין לי במה לקנא כאילו אני לא אוהבת אותו בכלל אפילו לא מחבבת, אך יש כן משהו מציק לי בגוף.
אני מחייכת חיוך קטן לאמנדה בשביל להרגיע אותה שאני בסדר עם זה. "תודה שספרת לי" אמנדה מלטפת את שערי וקמה. "אני אלך להביא לך ‏תה חם" היא יוצאת מהספרייה ואני קמה מהספה.
אולי אני אקרא משהו בשביל ללכת קצת לאיבוד מהעולם הזה.
אני בוחרת ספר אהבה ופשע וחוזרת לספה.

🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼

רפאל

היום חזרתי יותר מוקדם מהרגיל,השעה ‏שמונה בערב ואני מוצא את אמנדה ליד הכיריים.
"אתה בבית מוקדם. זה חדש" היא אומרת וממשיכה לערבב בסיר. "איפה היא?" אני שואל אותה.
"היא הייתה כל היום הספרייה ולא יצאה משם" אני מהנהן ‏ועולה למעלה.
כשאני מגיע אל ספרייה אני מוצא את דריה ישנה עם הספר על חזה ושערה שמסתיר את פניה היפות.
אני מרים את הספר ‏בזהירות בלי להעיר אותה או לגעת לה בטעות בשדיים. "מממ..." דריה מזיזה את שערה מפנייה כשהיא עדיין ישנה.
אני מניח את הספר על השולחן ומתיישב לידו.
נשאר לנו עוד שלושה שבועות עד לחתונה.
אני יודע שהיא לא מתרגשת מזה אך אני יכול להבטיח לה שיהיה לה חיים יותר טובים ממה שהיו לה לפני זה.
כשאני מסתכל על ידה אני רואה שהיא לא נועדת את טבעת ‏האירוסים שלה.
זה מעצבן אותי שהיא לא מקשיבה למה שאני אומר לה.
אני צריך להעניש אותה על זה.
אני מחייך רק על המחשב מה אני הולך לעשות לה בעתיד שלנו.
פאק,אני כזה חרמן עכשיו.
הזין שלי רק נהיה גדול יותר רק מזה שאני חושב עליה.
אני מחליט לקחת אותה לחדר שלה.
אני מרים אותה בין ‏זרועותי ונושא אותה עד לחדרה.
דריה מניח את ראשה על חזי וממלמלת משהו שאני לא מבין.
אני מריח את הריח הנעים שלה.
יש לה ריח של תות וניל.
כשאני מניח אותה במיטה,אני ‏מחסה אותה בשמיכה והולך להדליק את האח שיש לה בחדר.
אני זורק לשם כמה עצים ומדליק אותם.
"איך היה לך היום?" קולה הישנוני שואל פתאום מאחורי.
אני מרים את מבטי אל המיטה ורואה את דריה נשענת על ‏הזרוע שלה ומסתכלת עלי. "תחזרי לישון" דריה מעייפה מעלה את השמיכה,יוצאת מהמיטה והולכת ישירות אל החדר הארונות שלה.
אחרי כמה דקות היא חוזרת לבושה רק בחולצה כחולה כהה שגדולה עליה בכמה ‏מידות אני יכול לתאר שזה שייך לאח שלה.
‏פאק עכשיו אני מדמיין אותה לובשת את החולצות שלי.
כן הבחור למטה אכן זז עכשיו.
אני מנסה ‏להישאר אדיש ולא להראות לה שהיא משפיע עליי.
"אתה לא הולך?" היא מרימה גבה ומשלבת את זרועותיה על החזה ועכשיו השדייה שלה ‏מתרוממים למעלה ובולטים עוד יותר.
אני חייב לצאת מפה לפני שאני מדביק אותה לקיר ומזיין אותה עליו.
בלי לענות לה אני יוצא מהחדר וסוגר אחריי את הדלת.
פאק,הבחורה הזאת תהרוג אותי.