צלילי המאפיה: קולה של דריה. ספר ראשון.

פרק 4

רפאל

למה התקשרתי אליה עכשיו ?
באמת ‏הבאתי לה את הצמיד הזה.
מה נסגר איתי?
אבל הקול,קול המתוק הזה.
אני חייב לשמוע אותו שוב.
לא משנה מה ,אני חייב.
ואני הכי חושב שאני חייב אותה לעצמי.
אני יושב בפינה של המסעדה וצופה בה.
היא בהחלט נראית ‏מבוהלת והמומה.
היא הורידה לאט את ‏משקפי שמש שלה ושפשפה את מצחה.
מעניין מה את חושבת שם,מיו אנג'לו?
קראתי לה ‏פאקינג מלאך שלי.
בחורה זאת ‏מטריפה אותי.
אני חושב שאני משתגע,זה ‏פאקינג לא מתאים לי.
‏ממתי אני נותן שם חיבה לאישה?
אני לוקח את ‏חפיסת הסיגריות שלי,מוציא סיגריה אחת
ומקרב אותה לפי ומדליק.
אני שואף עמוקות ממנה ואז מוציא את העשן.
הייתי חייב את זה.
אני מסתכל לעברה שוב ורואה שהיא חוקרת את הצמיד.
הצמיד הזה עובר דורות אצל המשפחה שלי.
הוא עשוי מזהב ‏טהור ויהלומים. באחד היהלומים יש ‏מכשיר מעקב. אני לא יודע למה שמתי אותו שם אבל יש לי הרגשה שאני ‏השתמש בו בעתיד הקרוב.
אחרי שהיא חוקרת אותו עוד קצת היא נועדת את הצמיד.
דריה מרחיקה את ידה ובוחנת אותו עליה.
הוא מושלם בשבילה,כאילו הוא נוצר רק לה.
פאק, באמת שאני לא יודע למה נתתי לה אותו.
הצמיד הזה היה צריך להגיע ‏לאשתי לעתיד אך ברגע שהוצאתי אותו ‏מהכספת ,עבר לי ‏המחשבה להביא אותו לדריה.
כשדריה קמה מהכיסא שלה, היא שוב חקרה את הסביבה שלה ‏ובסוף ‏התייאשה ויצאה מהמסעדה.
הטלפון שלי התחיל לצלצל על השולחן ואני ישר עניתי לשיחה. "נו?"
"ניק מוריס, יש לו ‏חוב ענק אצלנו. כמו שאמרת."
"אתם אצלו?"
"כן. והוא ‏מסטול מהתחת"
"אני בא"

🎼🎼🎼🎼🎼

דריה

"איפה היית ,לעזאזל?" צועק עלי מרקוס,בדיוק שאני פותחת את הדלת של הבית.
מרקוס הוא ‏הסוכן שלנו והוא הבן אדם הכי לחוץ שאני מכירה בעולם. "אני פה. מה הלחץ שלך?" אני עוברת על פניו ישר למטבח,פותחת את המקרר ולוקחת בקבוק יין ומוזגת לי לכוס.
"את בטח צוחקת עלי? אני ‏מנסה להשיג אותך כבר יותר משעתיים" אני מגלגלת עיניים ולוגמת מיין. "מה קרה?" מרקוס שם על השיש ‏מעטפה לבנה. "מה זה?"
"תפתחי" אני מרימה את ‏המעטפה משולחן ופותחת אותה.
בתוכה יש הזמנה של נשף מסכות.
אני מרימה גבה ומביטה לעבר מרקוס. "אני אשאל שוב. מה זה?"
"יש לנו כמה שינוים בלוז"
אני שותה עוד לגימה מיין כי יש לי הרגשה לא טובה למה שהוא הולך להגיד. "דבר,מרקוס"
"את מוזמנת לנשף של הפמליה. את יודעת מה זה אומר?" אני מרימה עכשיו שתי גבות ופי נפער.
הפמליה? כאילו המאפיה האיטלקית?
זאת שאבא שלי חייב להם כסף ואני ‏פאקינג עדיין משלמת את החובות שלו?
מה לעזאזל?
"למה?! מה אני קשורה אליהם?" זה מה שחסר לי שהם יגלו שאני משלמת להם כסף ולא אבא שלי.
יכולים ‏להעיף אותי מהלהקה בגלל זה.
‏ג׳ק מורני בחיים לא יעסיק אותי שוב.
"מר מורני,התקשר היום בבוקר ואמר ‏שאחד מהבכירים שם מזמין אותך להופיע ‏בנשף שלהם" אותי? למה אותי?
"רק אותי? או כל ‏הלהקה?"
"רק אותך" אני מניחה את הכוס ביד רועדת על השיש ומנסה להבין מה קורה פה.
מה זה היום הזה?
‏קודם התקשר אליי מישהו זר ונותן לי פאקינג צמיד זהב שנראה לי עולה יותר מ‏כרטיס להופעה שלי.
ועכשיו זה.
"אני חייבת ללכת לשם?" אני שואלת בחשש.
"כן, מר מורני אמר שהם ‏ביקשו רק אותך ושהם לא מוכנים לשמוע על סירוב. את מבינה שמדובר פה במאפיה,כן?" אני מהנהנת ויושבת על הכיסא שליד האי.
ואני חשבתי שאני לא אראה אותם יותר בחיים.
"זה היום בשבע. ‏ג׳ולי ומרי ‏יגיעו בסביבות שלוש להכין אותך. אה,ובבקשה,דריה אל תעשי בעיות" אומר מרקוס ויוצא מהמטבח.
"זה נכון מה ששמעתי עכשיו?!" הצעקה של מילי ‏מבהילה אותי ואני מרימה את ראשי אליה. "‏את הולכת להופיע פאקינג מפני המאפיה האיטלקית?! זה פשוט מדהים!" למה היא כל כך מתרגשת מזה?
זה פאקינג המאפיה פה.
"זה בכלל לא מדהים" אני אומרת בעצבנות. "את זוכרת שאני משלמת להם את החובות של אבא שלי?" היא מהנהנת ולוקחת את הכוס יין שלי. "זוכרת. אבל הם לא יודעים מי את. הם חושבים שאבא שלך משלם את זה" אני שמה את ידי על פני ועוצמת את עיני. "זה עדיין מסוכן" אני ממלמלת.
"‏מה את דואגת? גם ככה ‏תהיי עם מסכה. חוץ מזה את לא ‏מאמינה איזה חתיך הקאפו ‏שלהם"
אני מביטה לעברה בשאלה ומרימה גבה.
"על מה את מדברת?" עיניה נפערות והיא מנענעת את ראשה. "‏את בטח צוחקת עליי נכון? את כל השנים האלה משלמת להם כסף, אבל אף פעם לא חוקרת מהוא הקאפו שלהם?" אני מנענעת את ראשי.
מילי מתקדמת אלי עם הטלפון שלה ומרימה אותו מול עיני.
פאק,מה זה הדבר הזה?!
"נכון שהוא מושלם? כאילו הוא מפחיד ברמות אבל הוא גבר מהגברים!" אני לוקחת ממנה את הטלפון ולוחצת על מידע.
הוא בן 31,בגיל 20 הוא ‏נהפך להיות הקאפו אחרי מותו של אביו.
צבע עורו קרמל,שיער שחור כמו עורב,עיני דבש. רגע עיני דבש האילו מוכרות לי אבל מאיפה?
"הוא מוכר לי" אני אומרת בלחש.
"ברור שהוא מוכר שומעים אליו בכל מקום. ידעת את זה שקוראים לו איש הקרח. ‏פאקינג לבנאדם הזה אין רגשות או נשמה בכלל"
אני בולעת רוק.
אני מאוד מקווה שאני לא אראה אותו בכלל.