צלילי המאפיה: קולה של דריה. ספר ראשון.

פרק 37

דריה

נשיפת הצחוק הסקסית של רפאל ליטפה את אוזני, כשהוא נשכב מאחוריי והניח את סנטרו על כתפי, במשך כמה דקות הוא לא אמר כלום – רק נתן לי להנות ממגעו ‏הרך.
"היית מדהימה,מיו אנג'לו" לחש באוזני ונשק לכתפי החשופה.  
עור ‏ברווז ‏הופיע על גופי.
חייכתי חיוך קטן.
"אבל אנחנו באמת חייבים לקום עכשיו. ‏תיכנסי את קודם למקלחת" רפאל שחרר אותי,קם מהמיטה כשהוא עירום לגמרי.
נשענתי על זרועי,הסתכלתי על ישבנו השרירית זז אם כל צעד שלו,עד שהוא נעלם אל חדר הארונות.
קמתי מהמיטה והלכתי אל המקלחת.
פתחתי את המים ונכנסתי פנימה.
המקלחת הייתה מדהימה, השתלטה על גופי וצרבה את עורי. עמדתי מתחת למים יותר מדי זמן, בהיתי ברגליי כשנתתי לראשי להישמט ברפיון ולשערי לגלוש קדימה כדי ליצור מפל אין סופי מהקצוות שלו.
לא שמעתי אותו נכנס.
רק כשראיתי את רגליו, את אצבעותיו נצמדות לאצבעותיי, דחפתי את השיער מפניי, נחנקתי כשמים חדרו לפי והרשיתי לעצמי להרים אליו את עיניי. "את ‏יפהפייה אפילו במקלחת," לחש.
רפאל פסע קדימה, החליק את אצבעותיו על שערי הרטוב וחפן את צווארי. "אני אוהב אותך,מיו אנג'לו" מצמצתי שוב ושוב בניסיון לראות אותו ברור יותר, עד שהוא משך אותי יותר קרוב אליו ומחוץ לזרם המים. "גם אני אותך,קאפו שלי"לחשתי.
הוא הצמיד את שפתיו לשפתיי, גנב את לשוני והשתמש בה כשלו. הוא גנב את שפתיי,גנב את פניי ואת גופי, שבר אותם עד שהייתי עיסה דביקה של רצון ותשוקה בקצות אצבעותיו. הוא הרים אותי ללא מאמץ, כרך את רגליי סביב מותניו והצמיד אותי לאחור, על האריחים הקשים הרטובים. ונדחף לתוכי.
"רפאל..." ראשי עף לאחור ונתקע באריחים.
תנועותיו היו איטיות ובשליטה, בקיאות וחזקות.
נשימותיו של רפאל מילאו את אוזניי.
"שיט,מיו אנג'לו. איפה היית כל חיי!" הוא גנח בחוזקה והתפוצץ בתוכי.
מצחי נפל על כתפו הרטובה וניסיתי לסדר את הנשימות שלי.
"הו אלוהים" קולי רעד מרוב הונג.
רפאל נשק לראשי,הסתכלתי על חזהו יורד ועולה במהירות.
"‏לא היית אמור לארוז את הדברים שלנו?" צחקקתי על צווארו.
רפאל הזיז את שערי הרטוב אל מאחורי אוזני ומלטף את לחי.
"‏הידיעה שאת במקלחת ערומה בלעדיי, הטריפה אותי לגמרי. הייתי חייב אותך שוב" חיוך זדוני נמרח על שפתיו היפות.
חפנתי את פניו ונישקתי את שפתיו.
"אתה משוגע,קאפו שלי" חייכתי על שפתיו.
רפאל תפס ונשך את שפתיי התחתונה.
תפסתי בכתפיו בשביל לא ‏ליפול מזרועותיו,רפאל ארגיש שאני חוששת,אז הוא תפס בישבני והרים אותי יותר גבוה אל חזהו.
אך ברגע שהוא עשה את זה,הרגשתי את הזין שלו עדיין בתוכי וזה צרב.
"פאק" נשכתי את שפתיי,מכאב.
אני בהחלט לא יוכל לעשות סקס עוד כמה שעות טובות.
"את בסדר?" מבטי חזר אל רפאל והוא מביט בי בדאגה.
"כן.זה פשוט קצת שורף לי" רפאל מוציא אותנו מהמקלחת שאני עדיין בזרועותיו,אך שאנחנו מגיעים אל השיש,הוא יוצא מתוכי ומניח אותי עליו.
רפאל שולף מגבת קטנה מהמגירה ,מרטיב אותה במים חמים וחוזר מיד אלי.
"תפשקי בשבילי רגליים,מיו אנג'לו"
מבטנו הצטלבו, ועשיתי כפי שביקש. רפאל הניח את המגבת על הפתח שלי, היא הייתה חמה והוא התחיל לנקות אותי.
"כואב?"
"לא.עכשיו זה יותר טוב,תודה"
אחרי שהוא סיים הוא זורק את המגבת אל סל כביסה וחזר אלי.
"בואי נלך להתלבש ‏ולסיים לארוז את התיקים" הנהנתי בחיוך.
רפאל עזר לי לרדת מהשיש והלכנו להתלבש.

🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼🎼

שבוע לאחר מכן
רפאל

חזרנו הביתה,דריה היית מאושרת ולא הפסיקה לדבר על מה שעשינו באי ‏הקריבים.
"המקום הזה היה ‏מטורף,קאפו שלי. אנחנו חייבים לחזור לשם שוב." חייכה דריה.
אחזתי בידה,קרבתי אותה אל שפתיי והדבקתי נשיקה ‏רכה על גב ידה.
"מתי ‏שתרצי,מיו אנג'לו" אמרתי בקול עמוק וצרוד.
יכולתי להרגיש את רעד שעבר בגופה.
דריה ‏ליקקה את שפתיה ו‏הסתכלה עליי במבט טורף שלה.
‏פאקינג הזדיינו כמו שני ‏נערים חרמנים בכל רחבי האי,אך עדיין הייתי ‏חרמן בטירוף בכל פעם שראיתי אותה.
אמנדה נכנסה אל המטבח שבדיוק חלפה לי המחשבה איך אני מצמיד את דריה על הקיר ומזיין לה את ‏הצורה.
"חזרתם! איך היה?!" אמנדה מהירה אל דריה ותפסה בידייה הקטנות של דריה.
"היה מדהים! המקום הזה כל כך רגוע ו‏יפהפה. בחיים שלי לא הייתי רגועה ככה כמו שהייתי שם" דריה אמרה בהתלהבות.
שמתי את המפרק שלי על האי ,הנחתי את לחי על כף ידי ופשוט הסתכלתי על דירה מדברת עם אמנדה.
היא הייתה יותר מדי טובה בשבילי,אני עדיין לא קולט שהיא סוף סוף אישתי, הבחורה עם הקול של מלאך היא באמת אישתי.
אישתי הרימה את מבטה עלי, שמה את מפרקה על האי ,הניחה את סנטרה על כף ידה וחייכה אלי חיוך קורן.
"על מה אתה מסתכל,יקירי"
יקירי?
זה חדש ואני מת על זה.
"שאני בן זונה עם הכי הרבה מזל בעולם יש לי אותך" דריה מושיטה את ידה הפנויה אלי ומניחה אותה על לחי.
"אתה יודע. אף פעם לא חשבתי שאני ‏התאהב בך,אבל זה קרה ובגדול" אני חושב שבחיים שלי לא חייכתי כמו ‏שחייכתי עכשיו.
"בואי הנה" טפחתי על ירכי,דריה התרוממה מהכיסא שלה והתיישבה עלי.
תפסתי בסנטרה וקרבתי אותה אל שפתיי.
"חשבתי על זה. אני אתן לך לחזור להופיע שוב." עיניה של דריה נפערו וחיוך ענק של אושר נמרח על שפתיי היפות.
דריה כרכה את זרועותיה סביב צווארי ונשקה אותי בלהט.
"אתה לא צוחק נכון? כי אם כן אני אהרוג אותך" חייכתי חיוך מרוצה.
"אני לא צוחק. אבל ‏יש לי שתי תנאים"
"אוקיי. מה הן?"
"ראשונה,רודריגו יבוא איתך לכל ההופעות שלך ועוד כמה חיילים שלי" דריה הנהנה ונשקה אותי שוב.
"בסדר גמור. אז מתי אני יכולה לחזור?" 
היא לא תאהב בכלל את התנאי השני שאני הולך להגיד לה עכשיו.
"רפאל? הכל טוב?"
"שני,אחרי שתלדי לנו את הילד הראשון שלנו"
"מה?!" דריה ירדה ממני במהירות והתרחקה ממני.
"אין מצב רפאל. אני עדיין צעירה מדי ואני לא הולכת לעזוב את הילד שלי פה ושאני הלך להופיע בכל העולם!" היא שילבה את זרועותיה על חזה.
"אני לא מפסיקה את הגלולות"
היא לוקח גלולות?
מה?
אמרתי לה לא לקחת אותן רק לפני כמה ימים כשהיינו באי הקריבים.
"אמרתי לך להפסיק אותם!" קמתי מהכיסא והרמתי את קולי.
"אז מה אם אמרת?! אני אמרתי לך שאני לא רוצה עכשיו ילד!" היא צרחה ויצאה בסערה מהמטבח.
"פאק!" הטחתי את אגרופי בקיר שלידי.
למה אנחנו כל הזמן צריכים לריב?!
למה כל כך קשה לה להבין שאני צריך כבר יורש?!
אני ‏פאקינג כבר בן 36! אני לא נשאר צעיר לנצח!
"רפאל?" אני מסובב את ראשי אל אמנדה.
"מה?!" אני אומר בכעס.
"היא עדיין צעירה,למה אתה מקשה עליה כל כך? תנסה לחשוב רגע מה עובר לה בראש." אמנדה מניחה את ידה על זרועי ואומרת. "היא עברה דברים,רפאל. דברים ש‏מקשים אליה בשביל להיות אמא עכשיו. אולי תנסה לדבר איתה."
דריה ספרה על העבר שלה לאמנדה?
ולי לא.
למה?
אני מהנהן,חולף על פני אמנדה ורץ אל המדרגות.