השרשרת של השטן

פרק 2

קרולינה-

אני מנופפת בידיים וברגליים באוויר במהירות ובראד לא זז, יש עליו את הדם של מאט על הידיים ובגלל שהוא מחזיק אותי עכשיו יש גם עליי דם.
אני לא מוכנה לזה, זה יותר מדי.
לא חשבתי שאני אראה אי פעם מישהו נרצח, תמיד חשבתי שאראה רק בסרטים וגם מזה אני מפחדת.
אני מרגישה את כל השרירים של בראד נמתחים מתחת לגוף שלי, הוא קירב את הפה שלו לאוזן שלי והצמיד את הכף יד שלו לפה שלי יותר חזק.
"אני הולך להוריד את הכף יד שלי מהפה שלך, אל תצעקי קרולינה אל תנסי אותי" הוא הזהיר ואז הוריד.
לא צעקתי, רק עצמתי עיניים וניסיתי להחזיר את כל החמצן שעזב את הריאות שלי.
זה כנראה רק סיוט.
בראד קנדי אכזרי אבל לא עד כדי כך בלקחת חיים של בן אדם, הוא לא יהרוג מישהו.
"אל תתעלפי לי" הוא אמר וניער אותי כאילו אני קוקטייל.
פקחתי את העיניים והבנתי שזה לא סיוט, זה המציאות ובראד קנדי רצח מישהו.
"אתה.. הרגת אותו" אמרתי אחרי שבאמת עיכלתי את כל מה שקרה כאן, מאט מת.
"את מי הרגתי?" הוא שאל והשאלה שלו ליבתה את האש שבי.
"את מאט, הרגת תלמיד!" צעקתי עליו והמבט שלו כמעט הרג גם אותי, העיניים החומות שלו נראות שחורות וכועסות.
"הרגתי את מי שפגע באחותי, שכמעט אנס אותה וזה אותו אחד שהשאיר אותך בבית שלו קשורה!" בלעתי את הרוק והשרירים של בראד התחילו למחוץ אותי.
"את לא היית צריכה לראות את זה, למה עקבת אחריי?" הוא שאל והתחיל ללכת לכיוון המכונית שלו.
ניסיתי להתנגד ולרדת ממנו אבל זה לא עזר נגדו.
"חשבתי שאתה חלק מכת או משהו לא שתרצח מישהו!" הוא הוריד אותי ממנו ואז שם יד על 2 הלחיים שלי וגרם לי להביט בו.
"אני מבטיח לך קרולינה שאם תגידי שוב שהוא מישהו אני-" הוא בא לומר וקטעתי אותו, "אתה מה? מה תעשה לי?" התגריתי בו והוא רכן אליי.
"את לא רוצה שאני אמשיך את המשפט אז תכניסי כבר לראש הקטן שלך שזה היה מי שפגע בך ובאחותי, את מבינה?" הוא אמר ונתן לי 3 דפיקות על הראש.
העפתי את היד שלו ממני, "אני מבינה" אמרתי לו למרות שאני לא מבינה למה הוא חושב שהוא יכול לקחת חיים של אנשים אבל עדיף שאסכים איתו כרגע.
"יופי, עכשיו תהיי ילדה טובה ותשכחי ממה שקרה כאן, תשמרי על הפה שלך סגור" הוא אמר ואני שונאת אותו.
"ילדה טובה לא הייתה שוכחת ממה שקרה כאן, היא הייתה הולכת ישר למשטרה" השבתי לו ואז הוא התחיל לצחוק.
מה מצחיק אותו בדיוק?
איך הוא יכול לצחוק כשהוא מכוסה כולו בדם?
"את רוצה ללכת למשטרה? אלה שלא היה אכפת להם איפה היית בזמן שכולנו חיפשנו אותך?
זה שגרם לך לסבול עכשיו מת ואת רוצה ללכת למשטרה כדי להלשין על מי שסיים את החיים העלובים של הנער היקר שלך?" הוא שאל בלעג והרגשתי נעיצות של מחטים בלב.
לא עניתי לו, חשבתי על מה שהוא אמר.
הגיע למאט מה שזאק עשה לו.
לא רק שמאט פגע בי הוא גם פגע במל, המחשבות שלי התחילו לסתור את עצמם והבנתי שאני נותנת לו להשפיע עליי.
"תיכנסי למכונית שלי, הגיע הזמן ללכת" הוא אמר ולא זזתי.
"אני לא אחזור על עצמי קרולינה" הוא צמצם את העיניים שלו לעברי.
"המכונית שלי כאן" הזכרתי לו והוא שלף את הטלפון שלו מהכיס.
"מה אתה עושה?" שאלתי והוא חייג למספר.
"לכי למכונית שלי עכשיו, אל תדאגי בקשר למכונית שלך" הוא הטה את הראש שלו לעבר המכונית שלו.
מה זה לא לדאוג בקשר למכונית שלי?
הוא חושב שאני אעזוב אותה פה?
הוא תפס לי את היד וישר תלשתי את היד שלי ממנו, הלכתי למכונית שלו ונכנסתי בזמן שהוא עשה שיחה.
ניסיתי לנחש מי בשיחה עם בראד, יכול להיות שמל יודעת על מה שבראד עשה למאט?
אולי מל נתנה לו את הרעיון?
לא זה משוגע, אני מכירה אותה היא לא יודעת מזה.
ניחשתי שזה זאק בשיחה עם בראד.

   
                          
בראד-

צפיתי בקרולינה הולכת למכונית שלי וטורקת את הדלת בקול, התקשרתי לסטיב והוא ענה.
"להזמין למאט אמבולנס?" הוא שאל וחשבתי איך להגיד לו את זה.
הוא תמיד חשב שאני רק אפגע במאט פיזית ואשאיר אותו ברחוב אבל תמיד תכננתי להרוג אותו.
מאז שראיתי מה הוא עשה לאחותי.
"הוא מת, הרגתי אותו" אמרתי לסטיב והשתררה שתיקה בצד השני של השיחה.
"מה הרגת אותו?" סטיב שאל ונשמע לא מאמין.
"הוא הלך לשחק קלפים עם השטן" אמרתי ומשכתי בכתפיים אפילו שהוא לא יכול לראות.
הבטתי לאחור וראיתי את קרולינה מזעיפה את הפנים שלה ומסתכלת עליי.
קרצתי לה והיא עשתה לי אצבע שלישית.
"לא חשבתי שתהרוג אותו" הוא אמר ונראה שקיבל את זה יותר טוב ממה שהמשוגעת במכונית שלי קיבלה.
"הייתי עושה את זה שוב" הרגשתי מסופק מלקחת את החיים של מאט ולהרגיש איך הראש שלו נפתח מתחת ליד שלי.
"אני אטפל במצלמות, בגלל שאתם בעיר אחרת לא ידעו איך הוא הגיע לשם" הוא אמר וזה היה הרעיון של סטיב.
הוא אמר לי לקחת את מאט לעיר הקרובה ואז לפגוע בו פיזית ולהשאיר אותו שם, הוא יטפל במצלמות ואף אחד לא ידע איך מאט הגיע לשם.
סטיב גם רצה שאהיה עם מסכה אבל רציתי שמאט יראה את הפנים שלי מתי שאני לוקח את החיים העלובים שלו.
"אני צריך שתעשה עוד משהו" הוספתי ושמעתי אותו נאנח.
"מה עכשיו?" הוא שאל ושמעתי אותו מקליד משהו, יופי הוא כבר מטפל במצלמות.
"יש איזו חתולה שעק-" באתי להגיד שקרולינה עקבה אחריי עד ששמעתי את סטיב.
"למה קרולינה נוסעת מאחוריך?" הוא שאל ושוב הסתכלתי על קרולינה.
היא בוהה בדם בידיים שלה ונראית כאילו היא הרגה את מאט ולא אני.
לא עניתי לסטיב, אני גם לא יודע את הסיבה.
היא הפכה אותי לזאב הענק והמפחיד ואותה לכבישה קטנה, זה לא ככה.
הכבשה הקטנה לא הייתה צריכה לדחוף את האף שלה בזמן שהזאב אכל כבש דפוק.
"אני לא יודע למה היא עקבה אחריי" עניתי לו ויכולתי לשמוע את הגלגלים בראש שלו מסתובבים.
"היא עדת ראיה, אסור שהיא תגיד למישהו מה היא ראתה" הוא אמר כאילו אני לא יודע את זה.
"תפסיק לדאוג אני אטפל בה" אמרתי לו כדי להרגיע אותו והוא התנגד.
"לא, אני יכול ל-" קטעתי אותו.
"סטיב, אני אטפל בה" הדגשתי את מה שאמרתי.
"אל תאיים עליה, אל תפגע בה ואל תעשה משהו שיפחיד אותה" הוא אמר וגלגלתי את העיניים.
מאוחר מדי, עשיתי פה 2 מתוך 3.
"תבוא לכאן עם האופנוע של זאק, אני אשלח לך את המיקום ותביא את המכונית של קרולינה.כשאתה מגיע תשים את האופנוע של זאק בבגאז'" אמרתי לו וניתקתי.
שלחתי לו מהר את המיקום שלי ואז הלכתי למכונית, העיניים שלה הסתכלו על כל צעד שלי.
פתחתי את הדלת ונכנסתי למושב הנהג, "מי זה היה?" היא ישר שאלה והסתכלתי עליה במראה.
העיניים הירוקות שלה נוצצות בזעם והיא משלבת את הידיים שלה.
"סטיב, הוא יביא את המכונית שלך" אמרתי לה והיא נראתה בהלם.
"סטיב יודע..?" היא שאלה בבלבול והתנעתי את המכונית.
"ברור שהוא יודע.." אמרתי לה וחייכתי,
"..הוא תכנן את זה" ואז נסעתי משם.

                                 ~

אני כרגע במעבר בין הערים וקרולינה שותקת, העיניים שלי היו על הכביש אבל המחשבות שלי רק על מה אני אעשה איתה.
"מה זה?" היא התקדמה והצביעה ישר על הכביש, הסתכלתי ולא ראיתי כלום.
"מה זה מה?" שאלתי ואז הכל נהיה חשוך, היא שמה את הידיים שלה על העיניים שלי ואיבדתי את השליטה במכונית, המכונית התחילה להסתובב וקרולינה נפלה מאחורה, הידיים שלה ירדו ממני ועצרתי את המכונית.
ירדתי מהמכונית והלכתי למושבים מאחורה, אני אראה לה את ההשלכות על הטריק הזה.