השרשרת של השטן

פרק 48

בראד-

האור נדלק ולקחתי את הכרית מאחורי הראש שלי ושמתי אותה עליי, "תכבה את האור" אמרתי למי שהדליק אותו.
"אחרי שתסביר לי למה בסלון יש בגדים של אישה ולמה הבגדים שלך ברצפה" סטיב אמר והכל הכה בי בחזרה.
קרולינה.
סטיב לא רואה אותה כי השמיכה מכסה את כולה.
"אתה באמת הבאת מישהי לחדר שלך? זו פעם ראשונה" סטיב אמר וזיהה שיש לידי מישהי במיטה.
פאק.
"קטנטונת אל תכעסי אני רק שברתי לו את האף, הוא בסדר" שמעתי את זאק אומר ואז אחותי הקטנה וזאק נכנסו לחדר, ליד סטיב.
מלאני ישר זיהתה את קרולינה, זאק וסטיב לא יודעים שזאת קרולינה כי קרולינה באה כמה זמן אחרי שהם עזבו.
"קטנטונת?" זאק שאל את מלאני אחרי שקפאה במקום.
זאק הסתכל עליי וראה שיש לידי מישהי, "פספסתי משהו? ממתי בראד מזיין בנות בחדר שלו" זאק אמר וקרולינה זזה לידי.
"אני חושבת שאני יודעת מי זאת" היא אמרה והגבות של זאק הצטופפו, "מי זאת?" הוא שאל ואז קרולינה התיישבה.
"זאת-" מלאני באה להגיד וקרולינה הורידה מעצמה את השמיכה.
"קרולינה?!" סטיב זאק ומלאני אמרו ביחד, קרולינה עדיין הייתה חצי חולמת ולא הבינה מה קורה.
השמיכה כמעט נפלה ממנה לגמרי וישר הרמתי אותה כדי שלא יראו את הציצים שלה.
"מה.. למה האור דלוק-" העיניים של קרולינה נפקחו והיא נבהלה כשראתה אותם בחדר.
"אתם עדיין ערומים!" מלאני צעקה וקרולינה הסמיקה במבוכה.
"אני לא תכננתי שזה יקרה" קרולינה אמרה למלאני והסתכלתי על קרולינה, הרמתי גבה והיא בלעה את הרוק.
"לא התכוונתי שזה יקרה אבל זה היה ממש טוב בראד" היא אמרה ושוב שכחה שסטיב, זאק ומלאני בחדר.
"אז הסיבה שלא רצית לבוא איתנו לתהלוכה זה כי רצית לדפוק את החברה של האישה שלי" זאק סיכם וזרקתי עליו את הכרית.
"לא, אני מההתחלה חשבתי שהתהלוכה שהלכתם אליה דפוקה" אמרתי לו וראיתי את הקרב מבטים בין קרולינה למלאני.
לא רציתי שאחותי וזאת שאני.. אני לא יודע איך להגדיר את קרולינה אבל אני לא רוצה שהן יריבו אז חשבתי על משהו מהיר.
נזכרתי במה שזאק אמר למלאני לפני שהם נכנסו לחדר, נשמע שהיא כעסה עליו.
אצטרך לחדש את הכעס שלה עליו, זאק אתה הולך להיות השעיר לעזאזל שלי.
"למי הרבצת?" שאלתי את זאק והוא הסתכל על מלאני, חייכתי.
הוא בטח רצה שמלאני תשכח מזה.
"לא הרבצתי רק שברתי למישהו את האף" זאק אמר ומלאני הסתובבה.
"רק שברת? אמא שלו הייתה שם חתיכת מפגר! הרבצת לילד שלה מולה!" מלאני צעקה עליו ושמתי את היד שלי על הרגל של קרולינה.
נהנה מההצגה.
"הוא פאקינג התחיל איתך" זאק אמר לה ואז הבנתי, אני לא רק הייתי שובר את האף למי שהיה מתחיל עם אחותי הקטנה או עם קרולינה, הייתי עושה יותר.
"הוא לא התחיל איתי! הוא עזר לי לחפש אותך כי לפני זה אתה הרבצת למישהו אחר!" מלאני צעקה והיא התחילה להתחרפן.
"אני מצטער קטנטונת לא ידעתי, ראיתי אותך הולכת אחריו…" זאק אמר ולא המשיך.
כולנו ידענו את ההמשך.
הוא לא רצה שינצלו אותה, כמו שמאט ניצל אותה.
"אני אוהבת אותך זאק אבל מאט מת, לא כולם כמוהו" היא הסבירה לזאק ואז הוא הסתכל עליי וחייך חיוך מזדיין.
"זיינת את קרולינה" הוא אמר והחזיר את האש של מלאני אליי ואל קרולינה.
אני אהרוג אותו.
"אני יכולה ללכת.." היא אמרה ולחצתי על הרגל שלה, "אל תלכי" אמרתי לה ומלאני נהייתה בהלם.
"אתם חושבים שאני נגד מערכת היחסים שלכם? לא, אין לי בעיה עם זה" היא אמרה ונראה שכולם בחדר חוץ ממנה מבולבלים כרגע.
"להפך, אני שמחה.. אני פשוט לא מבינה איך זה הגיע לזה שאתם ביחד.. למה לא אמרת לי? רק מקודם מייק הוריד אותך כאן ו-" היא אמרה וישר קטעתי אותה.
"מייק הוריד אותה כאן?" שאלתי בכעס והסתכלתי על קרולינה.

קרולינה-

"מייק הוריד אותה כאן?" בראד שאל בכעס ונפגעתי מההפקרות של מל.
אמרתי לה שלא עשיתי עם מייק משהו וזה היה בגלל שרציתי את בראד.
"בראד אני-" ראיתי את הכעס על הפנים של בראד ואז הוא הסתכל על סטיב זאק ומל, "לכו מכאן כולכם עכשיו!" הוא שאג עליהם וסטיב לחש להם משהו ומל וזאק הלכו, סטיב הסתכל על בראד.
"אתה לא יודע מה קרה ביניהם אז אל תיתן למוח שלך להמציא דברים" אחרי שסטיב אמר את זה הוא יצא מהחדר וסגר את הדלת.
בראד קם כשהוא ערום, נזכרתי באיך לפני רגע הוא זיין אותי והחמיא לי ועכשיו הוא אפילו לא מסתכל עליי.
הוא התחיל ללבוש את התחתונים ואת המכנסיים, "בראד זה לא כמו שזה נשמע" מיהרתי להגיד והוא הביט בי, "תשתקי!" הוא צעק והקול שלו העביר בי צמרמורת.
"חשבתי שיש בינינו משהו מיוח.. משהו" הוא אמר וקמתי.
"מה קרולינה? הגוף שלך לא יפתה אותי עכשיו" הוא אמר וזאת לא הייתה הכוונה שלי, הסתרתי את השדיים שלי כדי שיראה שלזה לא התכוונתי.
הוא התקרב אליי ובאתי להגיד לו כמה שאני מצטערת על מה שהוא חושב ושאני לא משקרת אבל הוא לא נתן לי זמן לדבר.
"כשזיינתי אותך את חשבת עליי או על מייק? כי את גנחת את השם שלי אבל יכול להיות שחשבת על מישהו אחר" הוא אמר וזה פגע בי כל כך.
"חשבתי רק עליך, כשהייתי עם מייק חשבתי גם עליך" אמרתי לו ולרגע הבנתי שזה לא נשמע טוב.
"מייק זיין אותך?" בראד שאל והפנים שלו הקדירו, האווירה של החדר נהייתה הרבה יותר כבדה ממקודם.
יכולתי לראות דרך העיניים של בראד את כל המחשבות האלימות שלו.
"לא! זאת לא הכוונה" אמרתי במהירות והוא פתח את הדלת.
"תישארי כאן, אני אביא לך את הבגדים שלך ואז תלכי מכאן" הוא אמר ויצא מהחדר, ישבתי על המיטה והרגשתי ריקנות.
בראד חזר עם הבגדים שלי, "תתלבשי מהר, אני לא יכול להסתכל עלייך" הוא אמר וכל רגע הוא פגע בי יותר ויותר.
הוא בטח חושב שהזדיינתי עם מייק ואז איתו.
זה לא מה שקרה.
"זה עשה לך טוב לשכב איתי ולדמיין את מייק? אחרי זה את תלכי שוב למייק?" הוא שאל בלעג והתחיל להימאס לי מהעלבות שלו.
לא שכבתי עם מייק אבל הוא מוזמן לחשוב את זה.
"יודע מה בראד? לך תזדיין. השק איגרוף שלך מזיין יותר טוב ממך" אמרתי לו בחזרה בלעג והוא נהיה כועס יותר.
סיימתי להתלבש ונתתי את המכה האחרונה, "וכן, אני אלך לשכב עם מייק. אני מתה לזין שלו" אמרתי והוא התחיל להיות אדום.
הוא בא אליי והרים אותי כמו שהרים אותי לחדר שלו מקודם אבל הפעם שונה.
השרירים שלו מחצו אותי וזה כאב.
"תעזוב אותי!" צעקתי עליו והוא לא עזב, הוא הגיע לדלת של הבית והוריד אותי.
"תודה לך על שהרסת משהו שהקמת בחזרה לחיים בתוכי מלכתחילה" הוא אמר וזה המשפט שהרס אותי.
דמעות ירדו מעיניי וטשטשו את הראייה שלי, התיק והטלפון שלי בבית שלהם אבל לא אכפת לי מזה כרגע, אני רק רוצה ללכת מכאן.
הסתובבתי והתחלתי לרוץ דרך הכביש בגלל שמייק הוריד אותי אז אני בלי רכב.
"קרולינה!" בראד צעק ולא הסתובבתי, הוא בטח רוצה להגיד עוד משהו שיפגע בי.
שמעתי צעדים של ריצה ואז הסתובבתי, ראיתי מולי מכונית בלי פנסים שהיא במרחק של 4 שניות מלפגוע בי.