השרשרת של השטן

פרק 63

קרולינה-

בראד חופן את שדיי מול ההורים שלי, התכוונתי להתעמת איתם אבל ברגע שהכנסתי את המפתח לדלת הוא משך אותי מהמותן לאחור, הרגשתי את הגוף שלו מאחוריי ואז הוא עטף אותי עם הידיים שלו וחפן את שדיי.
נשענתי עליו עם הגוף שלי, "בראד תלחץ חזק יותר" מלמלתי ותחושת ידיו החזקות שיגעו אותי.
"פאק קרולינה, תמשיכי ככה, זה לוהט. ההורים שלך עומדים להתפוצץ" בראד לחש לי וכשהבחנתי בפנים האדומות של ההורים שלי צחקתי, הם באמת הולכים להתפוצץ.
אני אוהבת את זה, איך שהוא תופס עליי שליטה מול ההורים שלי, "תוריד את הידיים שלך ממנה" אמא אמרה לו ובראד הוריד יד אחת, הקלה הופיעה בפנים של אמא שלי, עד שהיד שבראד הוריד הוא הכניס לתוך המכנסיים והתחתונים שלי.
הוא הכניס אצבע לתוכי וגניחה נפלטה מפי, "כמה שאת רטובה קרולינה, זה מחרמן אותך?" בראד שאל והוא לא היה צריך שאענה לו בשביל שידע את התשובה.
"זהו זה, אתה לא תשפיל אותנו ככה" אבא הזיז את אמא הצידה ובראד ישר הוציא את היד שלו מתוכי, הוא כיווץ את ידו לאגרוף וכשאבא שלי התקרב בראד נתן לו אגרוף לפנים.
הפנים של אבא שלי הוטחו בדלת, כל שבריר חרמנות שהרגשתי נעלם.
"בראד אני לא יכולה לראות את זה.." אמרתי לו ושיקרתי, אני יותר מאשמח מלראות את זה.
אני קודם כל חייבת למצוא את המכתב ולהעלים אותו, בראד עזב אותי ורצתי לבית, דחפתי את אמא שלי לצד.
"קרולינה תחזרי לכאן!" היא באה להסתובב ולרדוף אחריי, בראד תפס אותה וחייך חיוך מעוות.
רצתי לחדר של ההורים שלי ומצאתי את התיק של אמא שלי על השולחן הקטן שליד המיטה שלהם, נברתי בתוכו וחיפשתי את המעטפה, לא מצאתי.
איפה המעטפה המזדיינת הזאת?
חיפשתי מתחת לכרית, מתחת לשמיכה, במגירות.
כלום.
אני חייבת למצוא את המעטפה, בראד כרגע עם ההורים שלי, בכל רגע הם יכולים להגיד לו עליה.
אסור שהוא ידע עליה.
התחלתי להתעצבן ולהרגיש תסכול, איפה היא?
חיפשתי מתחת למיטה ולא מצאתי, יצאתי מהחדר וכשבאתי לחזור לדלת ראיתי את אבא שלי ברצפה עם רגל שבורה, העצם שלו יוצאת מהבשר ברגל שלו ואני חושבת שאני הולכת להקיא.
כשהסתכלתי על אמא שלי הפנים שלה אדומות והיא לא נושמת כי הכף יד של בראד כרוכה סביב גרונה.
ברגע שהסתכלתי בבראד נתקלתי בעיניים האפלות והכועסות שלו, הוא יודע על המכתב.

בראד-

"בראד אני לא יכולה לראות את זה.." קרולינה אמרה ויצאה מהטראנס האפל שהייתה בו, שחררתי אותה כדי שהיא לא תראה את זה.
היא ישר רצה לתוך הבית, היא אפילו דחפה את אמא שלה.
אני מרגיש גאווה כשאני רואה כמה היא השתנתה.
היא עמדה מול ההורים שלה, משהו שלא חשבתי שהיא תעשה בחיים שלה.
"קרולינה תחזרי לכאן!" אמא שלה צעקה עליה, תפסתי את אמא שלה לפני שתטיל עליה כישוף.
אחזתי בגרון שלה וקירבתי אותה אליי, כדי שהיא תסתכל לתוך העיניים שלי.
"את יודעת מה אני שונא מכשפה?" שאלתי אותה והיא לא ענתה כי היא נאבקה ביד שלי, "התשובה היא לא המטאטא שאת מרחפת עליו, זה הורים שמתעללים בילדים שלהם" היא בעטה לי בבטן וזה לא הזיז לי, היא לא הסתכלה עליי.
"פאקינג תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך" אמרתי לה וראיתי את הפחד בעיניים שלה, אני מתערב שקרולינה פחדה יותר כשהם פגעו בה.
הידקתי את האחיזה שלי בגרון שלה ובעלה דחף אותי, עזבתי את אמא של קרולינה והיא ישר התחילה להתנשם כמו כלב אחרי ריצה.
"אתה לא תלך כשאני אסיים איתך" אבא של קרולינה אמר וכיוון את האגרוף לפנים שלי, התכופפתי לשניה ובעטתי לו ברגל, הוא כמעט נפל ושמתי את היד שלי על הגב שלו.
"מכיר קלפים? אז קבל קלף הפוך" אמרתי לו בנוגע לזה שאיים עליי זה שהוא ישבור לי את הרגליים.
בעטתי לו יותר חזק ברגל והוא צעק, ניסה להשתחרר ממני.
תפסתי את הרגל שלו ב2 הידיים, סובבתי אותה וכשהרגל התעקמה משכתי אותה לאחור, כך שהעצם יצאה מהבשר שלו.
עזבתי אותו והוא בכה בשקט, "לא!" אשתו צעקה ובאה ללכת אליו, משכתי אותה כמו מקודם מהגרון, "אתה חושב שהיא אוהבת אותך? היא רצתה שתהיה בכלא" אמא שלה אמרה וניסתה להפעיל את המניפולציות שלה עליי, לא עבד לה.
"חשבתם להתעלל בה ולצאת מזה?" הידקתי את אחיזתי, "אתה הרגת את הילד, מאט" היא אמרה והייתה לי תחושה לא טובה, איך המכשפה יודעת את זה?
כנראה שהיא ראתה בכדור הבדולח שלה.
"הנה אתה מאמין לי? אתה הטחת את הראש שלו כמה פעמים בקיר, שברת את הרגליים שלו, שברת את הלסת שלו וכל השיניים שלו נפלו" היא תיארה את כל מה שעשיתי למאט.
"הבת שלי רצתה שאתן את זה למשטרה, היא רצתה שתהיה בכלא" אמא שלה אמרה והרגשתי בגידה מצד קרולינה, הרגשתי כאב בחזה למרות שהמכות של אבא שלה והבעיטות של אמא שלה לא הכאיבו לי.
אז למה פתאום כואב לי?
הידקתי את האחיזה שלי על הגרון של אמא של קרולינה ואז ראיתי את קרולינה מבעד לדלת.
היא סורקת את מה שעשיתי לאבא שלה, היא עברה לסרוק את המצב של אמא שלה.
עזבתי את אמא שלה, היא שוב התנשמה כמו כלב.
כשהסתכלתי על קרולינה, ראיתי את האמת.
היא באמת רשמה את זה.