בראד-
ממה שהבנתי ממייק ולא הבנתי הרבה כי הוא כמעט פרץ בבכי שעיכל את זה שהוא בבית כלא ובתא איתי.
קרולינה אמרה לו בשיחת טלפון שהוא צדק ושאני מתכוון לפגוע בה, כשהוא הגיע לשם במהירות וחשב שאיכשהו הוא יעצור אותי בעזרת הידיים שלו לפתע הוא ראה את קרולינה מכוסה בדם.
התעלמתי מזה שהוא חשב שיש לו אפשרות לגבור עליי, התמקדתי בזה שהוא אמר שדם כיסה את קרולינה.
דם?
היא בקושי יכולה לראות דם אז שתהיה מכוסה בו?
נזכרתי במבט השבור שלה, ידעתי שמה שההורים שלה עשו לה יגרמו לה להישבר.
כשאמרתי לה שהיא חזקה ושהיא יכולה להתעמת מול ההורים שלה הכוונה הייתה שהיא תתנגד להם בכל כוחה ולא תיכנע לרצונות שלהם.
התיאוריה המופרכת של מייק שקרולינה הרגה את ההורים שלה נשמעת לא אמינה אבל אני לא מצליח לחשוב על מי הרג את ההורים שלה.
"מה אתה עושה כאן?" דרשתי לדעת ממייק, הוא יושב על הרצפה וקובר את הפרצוף שלו בידיים שלו.
"אני כאן בגלל קרולינה ה-" הוא בא להגיד ונקטע כשצעדתי צעד לעברו.
"ניסיתי להגן עליה מפניך והיא התחילה לבכות אז עודדתי אותה, רגע אחרי היא אמרה לשוטרים שנכנסו לבית שלה שהרגתי את ההורים שלה" הוא תירץ, אין לי שום סיבה להאמין לזה.
"אני מבולבל, מי זאת קרולינה?" קורי שאל מהצד, הזעפתי את פניי לעברו.
"קרולינה היא הרכוש שלי" מייק אמר ממקומו על הרצפה, הלכתי אליו ואז משכתי את השיער ההיפי שלו למעלה והראש שלו הורם.
האגרופים שלו התעופפו לידי ולא פגעו בי, "תגיד את זה שוב" דחפתי אותו להגיד שקרולינה הרכוש שלו.
"תעזוב את השיער שלי, גורילה!" הוא צווח וניערתי את הראש שלו, כשעזבתי אותו הראש שלו הסתחרר והוא נפל לרצפה.
"נשמע שיש לכם מלא דברים לפתור ביניכם" קורי התערב שוב, "ואתה.." הוא הצביע על מייק, "נשים הן לא רכוש, תגיד את זה שוב והפעם לא תהיה לך בעיה רק עם הגורילה אלא גם איתי" קורי הוסיף והסוויתי את הפתעתי ממילותיו.
"גם איתנו" שאר האסירים אמרו מאחור במיטה שלהם, הם התלחשו והסתכלו על מייק, העיניים שלו נפערו והוא ישר זחל ליד הסורגים והתחיל לבכות בשקט.
"שאלת מה השם שלי, מה השם שלך?" קורי שאל אותי ולא ידעתי אם להגיד לו.
"בראד" החלטתי בסופו של דבר לענות לו, הוא הושיט לי את ידו, "נעים להכיר אותך בראד" הוא אמר והשיער החום המתולתל שלו נפל על עיניו, "נעים להכיר אותך קורי" עניתי, לא יודע אם זה מה שהייתי צריך לומר ואז לחצתי את ידו.
האחיזה שלו התהדקה קצת על ידי, ישר לקחתי את זה כאיום ולחצתי יותר חזק את היד שלו.
"בלונדיני אתה שובר לי את הכף יד" הוא אמר לי בחיוך, "בפעם הבאה אל תאתגר אותי" עניתי בחיוך משלי והפרדנו את הידיים שלנו.
שמעתי חיית בר בוכה ואז הסתכלתי על הרצפה, זה הבכי הלא שקט של מייק.
"מייק, יש לי תחושה ששנינו נהנה כאן ביחד" אמרתי לו והפנים שלו נפלו, הוא לא יודע מה מצפה לו מהשהות איתי.
~
"איך כולכם?" שאלתי את סטיב כשזכוכית מפרידה בינינו וטלפון בידי, סטיב החזיק את הטלפון בצד השני והצמיד לאוזן שלו.
עברו יומיים מאז שהגעתי לבית כלא הזה, כששמעתי על זה שיש לי ביקור מסטיב עזבתי את מייק, לעת עתה.
יש תשובות שאני בטוח שהוא יודע ואני רוצה שהוא יספק לי אותם.
גיליתי את הסיבה של למה קורי בכלא, הוא היה מכור להימורים ואיבד את כל הכסף שלו.
כשבאו לעקל את החפצים והנכסים שלו בגלל כל החובות שנצברו לו הוא התנגד והשתמש באלימות נגדם.
לא היה לי מה להגיד לו, הרי אח שלי היה מכור למשהו יותר גרוע מזה.
"לא בדיוק…" הקול של סטיב שלף אותי ממחשבותיי, "כמו?" שאלתי בחזרה והוא נאנח.
"מל רצתה לבוא איתי לבקר אותך אבל אמרתי לה שאני צריך לדבר איתך לבד" סטיב אמר וישר חשבתי על אחותי הכועסת, היא בטח טרקה את הדלת חזק כדי שהוא ישמע שהיא כועסת.
"קרולינה וזאק מעודדים אותה?" שאלתי את סטיב והוא השפיל את המבט שלו, "מה קרה סטיב? תענה לי" דרשתי לדעת והוא הרים את המבט שלו והסתכל לתוך עיניי.
"זה קשור לזה שההורים של קרולינה מתים?" שאלתי ועיניו נצצו בהפתעה, הוא בטח חשב שלא שמעתי על זה.
כי הוא לא יודע שמייק איתי באותו תא.
סטיב עדיין לא דיבר, הוא לא מצליח להוציא הגה מהפה שלו.
"סטיב, אתה יודע מי עשה את זה?" שאלתי בסקרנות, אני חושב שהוא יודע.
לא אכפת לי מזה שההורים שלה מתו, אכפת לי מזה ששיקרו לי שזאת קרולינה ושלא אני הרגתי את ההורים שלה.
הבטחתי לה שכשאצא מהכלא אני אחזיר אותה אליי ואקח את החיים של ההורים שלה, איך אני אעשה את זה כשהם כבר מתים?
"אני יודע מי עשה את זה" הוא דיבר לבסוף, לא הצלחתי לפענח את הבעת פניו.
פניו חסרות הבעה, אני לא מצליח למצוא שום רגש בעיניו.
"אז תגיד כבר מי עשה את זה" אמרתי לו ולא הייתי מוכן למה שיצא לו מהפה.
"קרולינה עשתה את זה".
YOU ARE READING
השרשרת של השטן
Romance~גמור~ [2/3] קרולינה ריילר- ראיתי משהו שלא הייתי צריכה לראות, עכשיו הוא שומר עליי ב4 עיניים. אח של החברה הכי טובה שלי, האיש הכי אכזרי שאני מכירה. אני שונאת אותו. להתחמק ממנו מתחיל להיות בלתי אפשרי, כי הוא מרגיש מאוים ממני. אני יודעת שאם מישהו יכול ל...
