פרק 60

4.1K 291 44
                                    

בראד-

התיישבנו בשולחן במסעדה שבו קרולינה ממלצרת וסרקתי את כל המסעדה במטרה למצוא את קרולינה.
אני לא מוצא אותה.
"אני אפילו לא רעבה" אחותי אמרה והתלוננה, כשאמרנו לה שהולכים לצאת למסעדה היא סירבה, זאק היה צריך לשכנע אותה לבוא.
כי בסופן של דבר הוא הולך להציע לה נישואים היום.
"את תהיי רעבה כשהאוכל יגיע" זאק אמר לה והיא לקחה את התפריט, בודקת מה להזמין.
"מה אתה עושה!" מלאני צעקה כשזאק לקח את התפריט מהיד שלה, "קטנטונת אני מכיר אותך, את תסתכלי שעה בתפריט ואז תזמיני סלט" הוא אמר לה והיא הסמיקה, זה בדיוק מה שהיא עמדה לעשות.
"חשבתם כל אחד מה להזמין?" סטיב שאל ולא הסתכלתי בכלל על התפריט, הדבר היחיד שאני רוצה הוא במסעדה וזה לא האוכל.
"רביולי?" זאק שאל והסתכל על מלאני, היא הרהרה לשניה ואז הנהנה.
"אני גם אקח רביולי, מה איתך בראד?" סטיב שאל, עדיין חיפשתי את קרולינה.
איפה היא?
"בראד?" סטיב שאל שוב וראיתי את קרולינה יוצאת מהדלת שבו שוטפים כלים, "כן כן מה שאתם אוכלים" אמרתי לו וקרולינה התקדמה אלינו, חיכיתי לדבר איתה ואז מלצרית אחרת נעמדה מולי.
הבטתי בה, רוצה שהיא תעוף לי מהעיניים כדי שלא תסתיר לי את קרולינה.
"תרצו להזמין?" היא שאלה אותנו וראיתי שקרולינה נעצרה מאחור, "מה תרצו לשתו-?" סטיב בא לשאול וכבר דיברתי למלצרית.
"לא" אמרתי למלצרית וציפיתי שהיא תלך מכאן, היא רק הסתכלה עליי וחייכה.
זזתי הצידה וראיתי מאחורי המלצרית את קרולינה נועצת בה מבטים.
"אתה בטוח? אני יכולה להמליץ לך על משהו טעים" המלצרית אמרה ונפנפה את השיער שלה, היא מפלרטטת איתי מול חברה שלי?
"אני בטוח, עופי מכאן. יש לך ריח של דג מת אז הטעם יהיה יותר גרוע" אמרתי לה בכעס והפה שלה נפער, היא יותר ברחה מהלכה מכאן. קרולינה התקדמה אלינו שוב כששמה לב שהמלצרית האחרת עפה מכאן.
"היית פשוט יכול לדחות אותה בלי להעליב אותה" מלאני אמרה וזה נשמע דפוק, איך אפשר לדחות מישהי בלי להעליב אותה?
"אם מישהי הייתה מפלרטטת עם זאק, איך היית מגיבה?" שאלתי אותה בחזרה והיא איגרפה את הידיים שלה.
"הייתי מרביצה לה" מלאני ענתה והנהנתי, בדיוק.
עשיתי מזל למלצרית האחרת, כי היא לא ראתה את איך שקרולינה נעצה בה מבטים מאחוריה.
אני לא זוכר שראיתי כזה כעס בעיניים של קרולינה, היא הייתה יכולה לאכול את המלצרית הזאת בחיים.
"מה הכלבה הזאת רצתה ממך?" קרולינה שאלה וכחכחה כי הטון שלה היה משולב בקנאה.

קרולינה-

אני חייבת לעשות את זה, אני חייבת לנתק קשר עם בראד.
כל היום חשבתי רק על בראד, אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו.
הוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי אבל אני מרגישה נאהבת, פעם ראשונה שאני מרגישה ככה.
אבל לא מגיע לו להיכנס לכלא בגללי.
אני חייבת לעשות משהו.
"השולחן שלך הגיע" אחת המלצריות אמרה לי, "תודה" השבתי לה ויצאתי מהדלת.
סרקתי את השולחנות עד שראיתי את השולחן של בראד, הלב שלי התחיל לדפוק מהר כשהוא שם לב אליי.
התקדמתי אליהם, כשהבחנתי בשרשרת שלי, שמסמנת אותו, כל צעד היה כבד לי.
ברגע שאגיע אליהם אני אצטרך להגיד לו שזה נגמר.
עצרתי במקום כשמלצרית אחרת כבר הלכה לשולחן שלי, אני יודעת מי זאת.
לא דיברתי איתה אבל אני יודעת שהיא מתחילה עם לקוחות.
היא אמרה להם משהו ואז היא ובראד התחילו לדבר, נעצתי את העיניים שלי בה.
רעיונות שבו אני מכה יותר ביותר מ100 דרכים עלו לי לראש, היא עפה משם והלכתי לשולחן של בראד.
"מה הכלבה הזאת רצתה ממך?" שאלתי אותו וכחכחתי בגרון כי יצא לי קול מוזר.
"היא רצתה למלצר אותנו, לא נתתי לה. חיכיתי לך" הוא אמר ורק השני מילים האלה חיכיתי לך שיפרו את היום שלי וחיממו את ליבי.
"למה את לא ענית לי לטלפון?" הוא שאל והשפלתי את המבט שלי, ידעתי שהוא הולך לשאול את השאלה הזאת ובכל זאת אין לי תשובה אליה.
"אפשר להזמין?" סטיב שאל והציל אותי, הנהנתי וחיכיתי שיגידו לי מה שהם רוצים.

                                   ~

כולם רוצים רביולי, אני לא יודעת אם זה קשור להצעת נישואים של זאק או שנכנס בכולם חיידק רביולי.
"משהו לשתות?" שאלתי כשהם לא אמרו מה הם רוצים לשתות, "תביאי לכולם מים חוץ מלבראד, לו מים בטעם תות" סטיב אמר ורשמתי הכל, "זהו?" שאלתי אותם וכנראה שכן כי הם לא ענו.
הסתובבתי ושמעתי את בראד, "אני לא אוהב מים בטעמים" הוא אמר לסטיב וסטיב גיחך, "אני יודע" סטיב השיב לו.
שמעתי צעדים ואז יד אחזה ביד שלי, הסתובבתי לבראד, "שמעתי, אני אחליף את המים בטעם תות שלך למים רגילים" אמרתי לבראד והוא נשם עמוק.
"אני לא כאן בשביל מים, אני כאן בשבילך. למה את לא עונה לי?" הוא שאל ורציתי כל כך להגיד לו שההורים שלי סוחטים אותי ויש בידיהם פיסת נייר שיכולה להכניס אותו לכלא.
"את בסדר קרולינה? תעני לי" הוא דרש, אני לא בסדר בכלל.
"כן אני בסדר" אמרתי לו בחיוך מזויף, "את לא, משהו קרה. נכון?" הוא שאל בחזרה, הסטתי את מבטי הצידה, הוא מצליח לראות את התשובות בעיניים שלי.
כמו שהוא תמיד עושה, הוא הרים את הסנטר שלי עד שהעיניים שלי פגשו את שלו.
"תגידי לי מה קרה" הוא אמר והתחושה של היד שלו על הסנטר שלי, התחושה של להיות קרובה אליו.
זו תחושה שבחיים לא ארצה להיפרד ממנה.
"ההורים שלי" פלטתי לפני ששמתי לב מה אמרתי, זעם היה בעיניים שלו.
"ההורים שלך מה?" הוא שאל בכעס, מוכן ישר להתנפל עליהם.
"אני חייבת ללכת" אמרתי לו והורדתי את היד שלו ממני, עברתי לידו והלכתי הכי מהר שאני יכולה.
זה לא טוב.
עכשיו שבראד יודע הוא רק יחפור יותר עמוק במה שאמרתי.

השרשרת של השטןWhere stories live. Discover now