השרשרת של השטן

פרק 58

קרולינה-

"למה הקדמתם?" שאלתי את ההורים שלי כשהתיישבנו בסלון, שניהם מולי.
"אמא של מייק דיברה איתנו" אמא אמרה לי והתאפקתי לא לקום וללכת מכאן, אמא של מייק דיברה איתם, נו אז מה?
אנחנו לא ילדים קטנים, למה שאמא שלו תדבר עם ההורים שלי כי לא רציתי אותו.
"קרולינה את-" אמא באה להגיד ואבא קטע אותה, "למה את מתנהגת כמו זונה?" אבא שאל בכעס והאוזניים שלי התחילו לצלצל בגלל איך שהוא קרא לי.
זונה?
"אני לא-" באתי להגיד והוא קטע אותי כמו שקטע את אמא שלי, "את לא מה? אני אגיד לך מה את כן, את מפתה גברים ונותנת להם לזיין אותך בשביל כמה דולרים?!" אבא שלי צעק עליי ונעמד, מתחיל להתהלך מולי.
על מה הוא פאקינג מדבר.
"אל תעשי לי את הפרצוף הזה!" אבא צעק והפך את השולחן, אמא קמה והלכה להרגיע אותו, אני עדיין ישבתי בהלם ובפחד.
אבא בחיים לא היה כזה כועס.
"תירגע זה לא יעזור לכעוס" אמא לחשה לו אבל עדיין שמעתי, "להירגע? איך אני יכול להירגע כשהבת שלי נותנת לכל גבר לזיין אותה!" הוא צעק ואז הסתכל עליי, הוא התעצבן יותר.
הוא בא אליי ושם את כף היד שלו על הגרון שלי וניער אותי, "אל תעשי לי את הפרצוף התמים הזה זונה מטומטמת!" הוא משך אותי קדימה ונפלתי לרצפה.
התחלתי לבכות כי אני לא מבינה מה עובר על אבא שלי, הוא בחיים לא כעס עליי ברמה כזאת.
הוא רק היה נוזף בי, לא פוגע בי ככה וקורא לי זונה.
הוא לקח את הטלפון שלו מהתיק של אמא, פתח אותו ואחרי חצי דקה של חיפושים בטלפון הוא הביא לי אותו וראיתי תמונה.
את התמונה שלי במועדון חשפנות.
"מאיפה יש לך את התמונה הזאת?" שאלתי את אבא והוא בעט בכיסא, "כמה מהלקוחות שלי היו שם וצילמו את זה, הם שלחו לי ושאלו אם זאת הבת שלי, הבת הזונה שלי!" הוא צעק.
התמלאתי באימה ובפחד, "הנה עכשיו את יודעת על מה אני מדבר" אבא אמר והתחלתי לנענע את הראש, "זה לא מה שאתה חושב אבא!" צעקתי בבכי והסתכלתי על אמא ממקומי על הרצפה, "אמא תעזרי לי" התחננתי ממנה לעזרה.
"למה לי לעזור לזונה שמנסה להרוס לנו את המוניטין?" אמא שאלה והצורה שהביטה בי גרמה לי לבכות יותר, כאילו אני לא הבת שלה.
"כמה גברים זיינו אותך?!" אבא צעק עליי ומשך לי את השיער, "אף אחד!" צעקתי והוא משך יותר חזק.
"אל תשקרי לי קרולינה!" הוא משך את השיער שלי למעלה וגרם לי להביט בו, "רק אחד" אמרתי והוא עזב אותי.
"הבת שלי זונה" הוא אמר לבסוף ועטפתי את גופי כמו כדור, אני רוצה ללכת מכאן.
"עופי לי מהעיניים!" אבא צעק וקמתי, לקחתי את הטלפון, רצתי לחדר שלי , סגרתי את הדלת וקפצתי על המיטה.
שמתי את הפנים שלי על הכרית ובכיתי את החיים שלי.
הדלת נפתחה והוצאתי את הפנים מהכרית, אמא שלי נכנסה וסגרה את הדלת.
שיט, הייתי חייבת לנעול.
"למה את בוכה?" אמא שלי שאלה אותי - היא רצינית?
לא עניתי לה, לא יכולתי לדבר או לעשות משהו חוץ מלבכות.
"הבאנו אותך כדי שתמשיכי את המורשת שלנו, שאת תהיי היורשת. במקום זה את זונה במועדון חשפנות ומנסה להרוס לנו את החיים ואת חושבת שיש לך זכות לבכות?" אמא לגלגה והסתכלה על החדר שלי.
החדר שלי שאפור בגללם, כי הם הורידו את כל הוואן דיירקשן שהיה לי תלוי בחדר והם צבעו לי את החדר לאפור.
"תתקשרי למייק, תתנצלי ותהיי חמודה, עדיף מאשר שתמשיכי להיות זונה" אמא אמרה ובמילים האלה היא פתחה את הדלת של החדר ויצאה.
המשכתי לבכות, לא מבינה מה קרה להורים שלי.
אף פעם לא היה להם אכפת ממני, אבל הם גם לא היו רעים אליי.
לקחתי את הטלפון מעל המיטה והתקשרתי למייק, חיכיתי שהוא יענה.
"כבר חזרת על 4?" הוא שאל בלעג ולא הבנתי איך מלהיות נחמד הוא הפך להיות כזה חרא.
"למה אכפת להורים שלי אם אני איתך או לא? בבקשה תגיד לי מייק" התחננתי ושמעתי אותו נאנח.
"אני מניח שאני חייב לך הסבר, זה כי את שלי" הוא אמר בנינוחות.
אני לא שלו, אני של בראד.
"ש-שלך?" שאלתי ולא הבנתי את הכוונה שלו.
"זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי אותך במסעדה? זה לא היה מקרי, ההורים שלך אמרו לי לפגוש אותך שם" הוא אמר והרגשתי שהלב שלי עשוי מזכוכית, נוצר עכשיו סדק גדול.
"ולמה רצית להיות איתי?" שאלתי ופחדתי ממה שהוא יגיד.
"לא היה לי בעיה להיות איתך, אבל זה ההורים שלי פקדו עליי, ההורים שלך הסכימו" הוא אמר ולא הבנתי מה הולך כאן.
הוא אומר שההורים שלו אמרו לו להיות איתי, ההורים שלי הסכימו ולו לא הייתה בעיה.
מה זה אמור להביע?
"את לא מבינה, נכון?" הוא שאל, "נכון" אמרתי לו ואז שמעתי הקלדות.
"תסתכלי בהודעות" מייק אמר וניתק, נכנסתי להודעות וראיתי מן תמונה של דף.
יש בו מלא מלא אותיות והן די קטנות אבל אקרא אותן אם זה יעזור לי להבין מה הולך כאן.

                                  ~

הלב שלי, שנוצר בו סדק גדול נשבר כרגע.
ברגע שקראתי את הכל הטלפון שלי נפל לי מהיד, זה חוזה.
חוזה שבו חתומים ההורים שלי וההורים של מייק, הנכס שהם מכרו להורים של מייק זה.. אותי.
זה חוזה שידוך שמבטיח למשפחה של מייק אותי, בתמורה לכך ההורים שלי יקבלו אישורים וזכויות מהצד של ההורים של מייק שלא היה להם בעבר.
ואני טובה למשפחה של מייק כי הם יעשו שיתוף פעולה עם ההורים שלי.
כל הזמן הזה, העתיד שלי עם מייק הוכתב על ידי ההורים שלי.
הם מכרו אותי.
זה בכלל חוקי למכור את הבת שלהם?
הכעס מילא אותי, הצורך לשבור להם את הפנים.
כנראה שלהיות עם בראד מלא זמן השפיע עליי.
קמתי והלכתי בחזרה לסלון, שם מצאתי את ההורים שלי.
"מכרתם אותי?!" צעקתי עליהם והם קמו, "אתם ההורים הכי מזעזעים בעולם!" צעקתי עליהם ואמא גיחכה, הסתכלתי עליה וניסיתי להבין מה מצחיק פה.
"קרולינה אפילו לא רצינו להיות הורים, יש סיבה למה לא היינו בבית ושגדלת באופן עצמאי, אני ואבא שלך הכרנו בנסיעת עסקים ומאז ידענו שככה נחיה את כל חיינו" היא הודתה ואמרה לי סוף סוף למה הם לא היו בבית רוב החיים שלי.
"את הבאת את זה על עצמך, כשהכנסת את הגבר האלים לבית שלנו, את התחלת לאבד שליטה" אבא אמר והבנתי שהוא דיבר על בראד.
"לא רצינו שתעשי משהו שיהרוס את המוניטין שלנו, אבל כבר עשית והלכת להיות זונה" הוא אמר והכעס שלו התחדש, אבל שינחש מה.
אני כועסת יותר.
"הגבר היחיד שזיין אותי אי פעם זה בראד, מי שגרם לך אבא, להראות כמו כוסית עלובה" לעגתי לו והמשכתי.
"אם לא טוב לכם איתי אני אלך מכאן, אלך לבראד לגור איתו ולחיות איתו, לפחות הוא אוהב אותי" אמרתי וקיוויתי שזה נכון ושבראד אוהב אותי.
אני כן אוהבת אותו.
אבא בא מולי וסטר לי לפנים, בעטתי בו והוא דחף אותי, נפלתי לרצפה, "מה קרה? האגו הגברי שלך נפגע בגלל שגבר בן 25 הצליח לגרום לך להשתין בתחתונים?" שאלתי ולגלגתי, צחקתי להם מול הפנים.
התחרפנתי, אבל הם התחרפנו יותר.
"את לא הולכת לשום מקום" אמא אמרה ובאתי להתנגד, אבל היא הלכה לתיק שלה ושלפה מעטפה.
הסתכלתי על המעטפה ונזכרתי, מה שיש במעטפה זה מכתב שאני כתבתי.
המכתב שבו אני מתארת את כל מה שבראד עשה למייק.
שכחתי ממנו, אני כל כך שכחתי ממנו.
מה שהפחיד אותי יותר מכל, זה ששמתי לב שהדבק של המעטפה לא שם יותר, זה אומר שהיא נפתחה.
"קראתי הכל קרולינה, הכל על הרוצח היקר שלך, ברגע שתחשבי ללכת אליו הוא כבר יכנס לכלא" היא אמרה והתחלתי לנענע את הראש בפראות.
"הוא לא רוצח! הוא הרג את מי שניסה לאנוס את חברה שלי ופאקינג חטף אותי!" צעקתי עליה ואבא נעמד מולי.
"זה לא משנה, כל עוד יש לנו הוכחות את תפסיקי להתמרד, את תנתקי איתו קשר.." אבא אמר, גם הוא קרא את המכתב?
"ואת תהיי עם מייק, מבינה קרולינה?" אבא אמר ונענעתי את הראש, הם לא יכולים לעשות את זה.
"קרולינה, הלקוח החדש שלנו הוא בכיר במשטרה, בקלות הוא יכניס את בראדי מאחורי סורגים" אמא אמרה את השם של בראד בלעג ונראה שהיא נהנית מזה.
"תבחרי, להיות עם מייק ושבראדי היקר שלך יחיה את החיים שלו או שבראדי יכנס לכלא ואז תישארי עצובה ומרירה למשך כל החיים שלך" היא אמרה והבחירה הזאת אכזרית מדי.
אבל אני צריכה לבחור, אני מכירה את ההורים שלי.
הם בעלי עסקים, הם עקשנים ורמאים.
"אז מה את בוחרת קרולינה?" אמא שאלה בחיוך, אני צריכה לבחור.