השרשרת של השטן

פרק 64

קרולינה-

בראד מסתכל עליי כאילו הוא רואה אותי בפעם הראשונה, הוא עזב את אמא שלי והיא התכופפה והתחילה להתנשם, בראד התקדם לעברי ונעמד מולי, עד שהחזה שלו היה צמוד אליי.
הרמתי את מבטי, מסתכלת לתוך עיניו, הוא חשק את לסתו ולא אמר משהו.
"אל תזיז את הרגל" אמא אמרה לאבא שלי, הורדתי את מבטי מבראד והסתכלתי מאחוריו, על ההורים שלי.
אמא מתכופפת ובוחנת את הרגל של אבא, לפי הפנים שלה ידעתי שהמצב של אבא לא טוב.
חצי מהעצם שלו ברגל קורעת את הבשר ברגלו, אבא אמר לה משהו ולא הצלחתי לשמוע.
בראד שם את האגודל שלו מתחת לסנטרי, הרים את ראשי עד ששוב הסתכלתי לתוך העיניים שלו.
הוא עדיין חסר מילים, אני יכולה לפי איגרוף ידו ולפי איך שהחזה שלו עולה ויורד במהירות, שהוא כועס.
באתי לפתוח את פי, לנסות לכפר על מה שכתבתי אבל אמא שלי התפרצה, "למה אתה חושב שהיא רצה לחדר שלי? היא חיפשה את הכרטיס שלך לכלא!" היא צעקה ובראד הסתכל עליה, היא השתתקה ושמתי את הידיים שלי על החזה שלו.
"זה לא מה שאתה חושב.. זה נכון, אבל פחדתי ממך בהתחלה" אמרתי לו כשהוא עדיין מביט לעבר אמא שלי, אני יכולה לראות שוב שהוא חושק את לסתו מרוב כעס.
עמדתי על קצות האצבעות, שמתי את היד שלי על הלחי שלו וסובבתי את ראשו כדי שיביט בי.
"אתה קנית לי נעליים, קנית לי אוכל וכשנרדמתי במכונית שלך הרמת אותי לתוך הבית שלי ושמת אותי במיטה שלי, בתמורה לכך אני חשבתי שאתה סיממת אותי" אמרתי בצער, תמיד הייתי הבעיה כאן.
הייתי עיוורת מדי ולא ראיתי את הדברים הטובים שבראד עשה בשבילי, אפילו כשהוא עשה דברים טובים גמלתי לו בדרך לא טובה.
האמנתי להורים שלי, האמנתי להם כשהם אמרו שבראד סימם אותי.
כשאני חושבת על זה, יכול להיות שלא האמנתי.
רציתי להאמין, רציתי משהו להיתפס עליו כדי להצדיק את השנאה שלי לבראד.
הוא איגרף את היד שלו יותר חזק, הורדתי יד אחת שלי מהחזה שלו ושמתי על האגרוף שלו.
"ההורים שלי פחדו ממך מההתחלה, כשהגעת לבית שלי והעלבת אותם" אמרתי לו ושפתיו התעקלו לחיוך קטן, כאילו שהוא נזכר ביום שבו הוא קרא לאמא שלי מכשפה וגרם לה לבכות.
"אבל מה שאתה לא יודע.. שזה הוביל לעוד משהו" אמרתי לו ולשניה הסתכלתי על ההורים שלי, אמא ראתה על פניי מה אני הולכת להגיד, היא הנידה את ראשה אבל התעלמתי ממנה.
"הם ניסו לגרום לי לשנוא אותך יותר וזה פעל אבל זה לא היה מספיק להם, אז הם ניסו להיפטר ממני בדרך עקיפה ועל הדרך להרוויח" אמרתי לו והגבות שלו הצטופפו בבלבול, עדיין שום מילה לא יצאה מפיו.
"כשנפגשתי עם מייק, זה היה מתוכנן. זה קרה במסעדה ויותר מאוחר כשהיה לי ולהורים שלי ארוחת ערב איתו ועם ההורים שלו, מייק היה חמוד וג'נטלמן אבל לא רציתי אותו, הוא לא היה אתה" הסברתי לו ושמחתי שהאמת יוצאת לאור.
"הוא לא היה אתה? קרולינה על מי את מנסה לעבוד? אחרי שהלכת בדרמה מהשולחן ומייק הלך אחרייך גם אני הלכתי, הצצתי מאחורי הקיר וראיתי את איך שנישקת אותו, כמו הזונה השקרנית שאת" אבא אמר ובראד ישר הסתובב, הלך לאבא ובעט לו בפנים, הראש של אבא עף הצידה.
"תפסיק!" אמא צעקה ודם ירד מהאף של אבא.
"איך הם ירוויחו מזה שתהיי עם מייק?" בראד שאל וסוף סוף דיבר, הוא עומד מעל אבא שלי, עם הגב אליי.
"להורים של מייק יש שטחים וזכויות, ההורים שלי יקבלו את האישורים לשטחים ואת הזכויות על כמה פטנטים, ככה ההורים שלי ירוויחו וההורים של מייק מרוויחים כי אם אני ומייק נתחת-" לא הצלחתי להגיד את המילה הזאת, "אז הם יהיו שותפים להורים שלי, זה קשור לאגו, כסף וכוח" הסברתי לו ואמא הצטמקה תחת המבט הכבד של בראד.
"בראד, ביום שבו הייתה הארוחה, ההורים שלי אמרו לי להתנהג יפה.." אמרתי בלעג והמשכתי, "..זה כי הם מכרו נכס להורים של מייק, רק לא ידעתי שהנכס.. זאת אני" המשכתי ובראד נתן עוד אגרוף לאבא שלי, עצמתי את העיניים שלי.
"זה נכון שרשמתי את המכתב, נכון שרציתי שתהיה בכלא אבל זה היה לפני שהתאהבתי בך" הודיתי בעיניים עצומות, מפחדת לראות את התגובה בעיניים שלו.
שמעתי את הצעדים שלו, אחרי כמה שניות הרגשתי את המצח שלו על המצח שלי, פקחתי את העיניים שלי.
היו כמה דברים משולבים בעיניו, אכזבה, כעס אבל היה גם רגש חיובי, רגש שהוא עדיין לא הודה בו בפניי.
"לא ידעתי שאת עוברת את כל זה, אם הייתי יודע אחרת.." הוא אמר והצביע על ההורים שלי, "..אז המזדיינים האלה לא היו כאן" הוא המשיך ומבטו הלוהט גרם לחזה שלי לבעור.
"אני אוהב אותך, לא אתן להם להמשיך לפגוע בך" הוא לחש לאוזן שלי ואז התיישר והסתובב להורים שלי.
"יש לי הצעה משלי" הוא אמר להורים שלי, "אני אקנה את קרולינה" ברגע שבראד אמר את זה האווירה השתנתה, הפה של ההורים שלי נפתח כמו דג, אף אחד לא ציפה שבראד יגיד את זה.
"בואו נראה.. כמה עולה לב?" הוא הסתכל על התקרה והתחיל להרהר, הוא הקליק באצבעות שלו, "בערך 250k דולר? אז 500k דולר תמורת קרולינה, הלבבות שלכם תמורתה" הוא קרץ להורים שלי ואמא שלי נהייתה אדומה מכעס ופחד, היא באה לפתוח את הפה שלה אבל בראד דיבר קודם.
"תחשבי לפני שאת עונה, החיים שלכם תמורת החיים שלה" הוא הצביע על ההורים שלי ואמא שלי התחילה לצחוק.
בראד הזעיף את הפנים שלו ואמא הביטה בי, "קרולינה נכון לא מצאת את המכתב שלך?" היא שאלה בין צחוק לצחוק, לא הבנתי מה מצחיק אותה.
"את חושבת שאנחנו טיפשים? שאנחנו לא ידענו שהחיה הפראית שלך תבוא בעקבותינו?" היא אמרה ולעגה לבראד, הוא בא להתקדם אבל משכתי את היד שלו ועצרתי אותו.
"תן לה להמשיך" אמרתי והסתכלתי על האמא המשוגעת שלי שצוחקת כמו מטורפת, יש לה את הצחוק של הנבלים בסרטי ילדים.
"כבר יצרנו קשר עם המשטרה, נחשו מה? כל מה שרשום במכתב תואם את התוצאות של הבדיקה לאחר המוות שעשו לילד" היא אמרה ואז הסתכלה על משהו מחוץ לדלת, "בבוקר אתה כבר תיעצר, בראדי אבל עכשיו.." היא אמרה ואז מייק הופיע, הוא עם ידיים מאחורי הגב.
הרגשתי את הגוף של בראד מתקשח מתחת ליד שלי, "בזמן שאת אמרת לבראדי כמה שאת אוהבת אותו חייגתי למייק וניתקתי, אמרתי לו שיכול לקרות מצב כזה ושהוא צריך להיות זמין" היא אמרה וצחקה.
מייק הוציא את הידיים שלו מאחורי הגב והיה לו טייזר בידיים, טייזר שהוא מכוון אל עבר בראד.
בראד נראה מופתע מעצמו, עם כמה שבראד חזק טייזר יעצור אותו.
הלכתי מסביב לבראד ועמדתי מולו ומול מייק, "תוריד את הטייזר!" צעקתי על מייק והוא הניד את הראש שלו לשלילה.
"אני מציל אותך ממנו קרולינה" מייק אמר והידיים שלו רעדו, אמא המשיכה לצחוק, "את טיפשה קרולינה, אני באמת לא יודעת איך את הבת שלנו" היא אמרה והסתכלתי על אבא, הוא מעולף.
"זה היה שווה? זה היה שווה ששניכם נפגעתם בשביל שהכל ילך לפי התוכנית שלכם? התוכנית שלכם למכור אותי ולמרר את חיי!" צעקתי עליה בתשובה והיא שוב צחקה.
"אני אדאג לך קרולינה אני מבטיח, תתני לי הזדמנות" מייק אמר והרגשתי את הידיים של בראד על הכתפיים שלי, "תלכי מכאן, תרוצי הכי מהר שאת יכולה לבית שלי ותדברי עם סטיב" בראד אמר והזיז אותי, מייק כיוון את הטייזר שלו לחזה של בראד.
"חתיכת מזדיין עלוב, היא לא רוצה אותך. היא גם לא שלך, אפילו אם היא נמכרה לך כמו חתיכת בשר" בראד אמר בזעם לכיוון אמא שלי, שלא היה לה אכפת.
"היא שלי" בראד אמר ומייק התעצבן, "קרולינה אני אציל אותך מהגורילה הזאת" מייק אמר לי ולא יכולתי להתקרב אליו מבלי שיפגע בבראד.
"אני לא צריכה אותך! אני אוהבת את בראד!" צעקתי לו ואז הוא לחץ על ההדק החוטים נצמדו לבראד והוא התחשמל ונפל, "בראד!" צעקתי וניסיתי לעזור לו.
מייק קפץ עליי וריתק אותי לרצפה, "אל תעשי את זה קשה קרולינה" הוא אמר וקיפל את הידיים שלי כשנאבקתי, "תעזוב אותי!" צעקתי הכי חזק שאני יכולה, ברפרוף ראיתי שהעיניים של בראד מתחילות להיעצם.
"תמיד הרעים מפסידים בסוף, בת שלי!" אמא צעקה ממקומה ליד הדלת.
"אני אנעל אותה בחדר שלה" מייק אמר לאמא שלי והקים אותי, נאבקתי בו והוא משך אותי לחדר שלי.
"מייק בבקשה" התחננתי, אני רוצה לחזור, לקחת את הטייזר ולהחזיר באותו מטבע למייק ולאמא שלי.
"הכל יהיה טוב קרולינה, תסמכי עליי. הגורילה מסוכן לך" הוא אמר, פתח את הדלת שלי לקח את המפתח מבפנים, סגר את הדלת מול הפנים שלי ואז נעל.
דפקתי על הדלת, "תפתח לי!" צעקתי ולא שמעתי כלום מחוץ לדלת.
בראד בחוץ, מעולף.
איתם.