השרשרת של השטן

פרק 54

קרולינה-

נשארתי בבית חולים ליום נוסף והרגשתי יותר טוב, בראד כל היום היה בחדר איתי וזה היה כמו חלום שהתגשם.
בחיים לא חשבתי שלדבר עם בראד שעות על גבי שעות יגרום לי להרגיש כאילו אני בעננים.
אני יודעת שהוא עדיין מאשים את עצמו לגבי זה שנדרסתי, אני לא מצליחה לפרום את הקשר שהוא קשר את עצמו לתאונה.
הוא לא קשור לזה, זה היה בגללי.
לא, עזבו בגללי.
בגלל המכונית, היא הייתה צריכה להיות עם פנסים דלוקים.
דיברתי עם אמא שלי והיא אמרה לי שעוד שבוע הם חוזרים, לשניה חשבתי שהיא תשאל מה איתי או תתעניין בי אבל לא.
במקום זה היא שאלה איך הולך לי עם מייק וחשבתי רק על משהו אחד, ממתי זה העניין שלה איך הולך לי עם מייק?
ניתקתי לה את הטלפון.
צער מילא אותי כי לרגע חשבתי שהיא תתעניין בי, בגלל שאני הבת שלה ולא תתעניין באיך הולך לי עם מישהו שאני לא מרגישה משהו אליו.
"מוכנה לצאת?" בראד שאל וכשקמתי מהמיטה התנודדתי לשניה אבל הוא ישר תפס אותי מהמותן וקירב אותי אליו, נשענתי עליו והתחלנו ללכת.
אני מרגישה יותר טוב ויכולה לזוז אבל אין לי שיווי משקל כרגע.
שיצאנו מהדלת ראיתי את סטיב מל וזאק מחכים לנו, העיניים של מל נצצו כשהיא ראתה אותי והזעפתי את הפנים שלי.
היא הפקירה אותי.
אתמול והיום סירבתי לדבר איתה ואני עדיין מסרבת, לבנתיים אין לי משהו לדבר איתה עליו.
"אני נוסע עם זאק על האופנוע שלו, את תסעי עם סטיב ומל במכונית והם יורידו אותך בבית שלך כדי שתוכלי לנוח" בראד לחש לי והנהנתי, הצטמררתי מאיך שהוא מסתכל עליי.
"מה?" שאלתי אותו והוא מצמץ כמה פעמים.
"פאק, אני לא רוצה לעזוב אותך" הוא אמר והרגשתי שהלחיים שלי מתלהטות.
"אני אהיה בסדר, אדבר איתך" אמרתי והכל מוזר לי מדי.
אני לא יודעת מה אני ובראד נחשבים ביחד, אני רק יודעת שהוא צריך אותי ואני צריכה אותו.
באתי ללכת לסטיב ובראד תפס את היד שלי וסובב אותי בחזרה אליו, הוא נישק אותי ולשניה הייתי בהלם אבל החזרתי נשיקה, הפעם זו לא הייתה נשיקה שתלטנית.
זו הייתה נשיקה עם הבטחה של עוד.
שמעתי כחכוח, אני ניתקתי את הנשיקה ואני בטוחה שסטיב מל וזאק רואים כמה אני מסמיקה.
אי אפשר לפספס את זה, אני בטח נראית כמו עגבניה.
זזתי מבראד והלכתי לסטיב ומל, העיניים של בראד עקבו אחרי כל צעד שלי.
"את מרגישה יותר טוב?" סטיב שאל ובחן אותי, הנהנתי והוא הוציא את המפתחות שלו מהכיס.
"כשאנחנו מורידים אותך תנוחי, בלי לעבוד ובלי ללכת לתיכון" הוא הציע או שפקד, אין לי מושג.
הנהנתי וכשסטיב התקדם מל באה אליי, "היי קרול.. את בסדר?" היא שאלה ועדיין נטרתי לה טינה על מה שאמרה לבראד.
"אני לא התכוונתי למה שאמרתי זה פשוט נפלט ממני" היא אמרה והבטתי בה, אני יודעת שהיא לא הסבירה את עצמה טוב.
כזאת מל.
"אז אין לך בעיה שאהיה עם אח שלך?" שאלתי אותה והיא חייכה, "אתם מוזמנים להתחתן, את תהיי משפחה שלי" היא אמרה והסמקתי.
"אנחנו אפילו לא חברים" אמרתי לה והיא קרצה.

                                    ~

"איך זה הגיע לזה שאתם ביחד?" מל שאלה בסקרנות, סטיב בצד הנהג מקדימה ואני ומל מאחור מדברות.
לא ידעתי איך לענות לה, זה התחיל מתי שבראד הרג את מאט.
סטיב ישר התערב כי הוא לא רוצה שמל תדע שבראד הרג את מאט, "ממה שהבנתי מבראד זה התחיל לא ממזמן" סטיב אמר ותהיתי אם הוא ובראד באמת דיברו על זה או שהוא משקר כדי שמל לא תדע מה באמת קרה.
"זה מסובך מל" אמרתי לה והיא עשתה בוז עם היד כי היא רצתה יותר פרטים.
"תפסיקי" אמרתי לה בציניות והיא צחקה, "אני עדיין לא מעכלת את זה שאתם ביחד" היא אמרה ואני לא יודעת אם אנחנו ביחד.

                                   ~
                     
"תודה סטיב, אדבר איתך מל" אמרתי להם כשיצאתי מהמכונית, "תרגישי טוב קרולינה" סטיב אמר ובא לנסוע.
"תעצור טיפש תתן להיפרד ממנה!" מל אמרה לסטיב ויצאה מהמכונית, היא עשתה את הסיבוב סביב המכונית וחיבקה אותי, "אם את תצטרכי עזרה בלנתק את הקשר עם מייק את מוזמנת לבקש ממני" היא לחשה ושכחתי ממייק.
אני אצטרך לנתק איתו את הקשר.
"תודה" אמרתי לה והיא ניתקה את החיבוק, היא חזרה לתוך המכונית וכשהסתובבתי שמעתי את סטיב.
"אני הכל אבל לא טיפש מל" הוא אמר לה וצחקתי בשקט כדי שלא ישמע אותי.
הלכתי לבית שלי ועמדתי מול הדלת שלי.
עכשיו נזכרתי בעוד משהו.
אני השארתי את התיק שלי עם המפתחות של המכונית, של הבית והטלפון שלי בתוכו בבית של בראד!
אני לא יכולה ללכת להרבה זמן כי אני עדיין לא מרגישה טוב מספיק.
נדפקתי.