השרשרת של השטן

פרק 42

בראד-

מלאני הלכה כדי לדבר בטלפון עם קרולינה.
קרולינה אומרת לאחותי על מה שקרה אתמול?
"איך אומרים סטיב? אם החיים מביאים לך ביצים תעשה חביתה שרופה" זאק אמר לסטיב אחרי ששרף לעצמו את החביתה.
"להשתמש בידיים שלך בשביל להרביץ אתה יכול אבל בשביל להכין אוכל לא?" סטיב שאל אותו וזאק גיחך.
"אני משתמש בידיים שלי לעוד דברים" זאק אמר והסתכל על המקום שבו מלאני הלכה.
קמתי והסתכלתי על זאק, "תיזהר או שהמשפט יהפוך ל- אם החיים מביאים לך ביצים תסרס את זאק" אמרתי לו והוא עשה לי אצבע שלישית, "המשפט הזה לא הגיוני" הוא אמר ואז מלאני חזרה.
"קרה משהו?" היא שאלה והעבירה את המבט שלה ביני לבין זאק.
"קטנטונת הדבר היחיד שקרה כאן זה שהחביתות שלי מתאבדות ושורפות את עצמן" הוא אמר ומלאני התחילה לצחוק.
סטיב טפח על הגב של זאק וזה תפס את תשומת ליבו של זאק, "אני אראה לך פעם אחרונה איך לא לשרוף חביתה" סטיב אמר לזאק וזאק הנהן.
"מל, את יכולה לבוא רגע?" שאלתי אותה כשהיא צפתה בסטיב וזאק, היא הנהנה והתקרבה אליי.
"על מה קרולינה דיברה איתך?" שאלתי אותה כשהיא הגיעה אליי.
"המנהל סירב שהיא תחזור לעבוד וזה העציב אותה" מלאני אמרה ושכחתי מהמנהל שרימה את קרולינה.
הבן זונה גורם לה לעבוד במועדון חשפנות ואז מסרב כשהיא רוצה לחזור למסעדה?
"מה השם המלא שלו?" שאלתי את מלאני וניסיתי להיראות רגוע למרות שבתוכי אני מרגיש אש.
"למה?" היא שאלה ולרגע היא הסתכלה על זאק כדי לראות איך הולך לו.
"אולי אני מכיר אותו" אמרתי לה וזה תפס את תשומת הלב של מלאני, "אני לא חושבת שאתה מכיר אבל קרול פעם רשמה לי את השם שלו, שניה" היא אמרה ונכנסה לצאט שלה עם קרולינה.
היא גוללה וגוללה עד שנעצרה על השם של המנהל, "רוג'ר קופר, זה השם שלו" היא אמרה ואז רצה לזאק אחרי שהוא הפיל את החביתה שלו לרצפה.
רוג'ר קופר, הבנתי.
אתה תתחרט על זה שאתה בן זונה לקרולינה.

                                 ~

"אתה יכול לאתר לי את המגורים של מישהו?" שאלתי את סטיב כשהוא בלפטופ שלו.
הוא הסתכל עליי במבט חשדני וידעתי שעכשיו הוא יתחיל לחקור אותי.
"מה השם שלו?" סטיב שאל ולא התחיל לחקור אותי כמו שחשבתי, "רוג'ר קופר" אמרתי לסטיב.
"ומי הוא בשבילך?" סטיב שאל והנה החקירה.
"הוא המנהל של קרולינה" אמרתי לסטיב והוא התחיל להקליד דברים במחשב שלו.
"קרולינה ממש חשובה לך?" סטיב שאל אותי בזמן שהוא מסתכל על המחשב ומקליד דברים.
תמיד הייתי ישר עונה שלא אבל עכשיו אני מרגיש שאם אגיד לא אני אשקר.
אז הגיע הזמן שאני אגיד את האמת.
"כן" אמרתי לבסוף וסטיב הביט בי, הפתעה על פניו.
"לא חשבתי שתודה" הוא אמר ופעם ראשונה הרגשתי מה זה להיות מבויש.
"אתה גם מסמיק" סטיב אמר ועכשיו הוא מגזים.
"אני לא מסמיק, חנון עיוור" נתתי לו בעיטה חלשה ברגל והוא צחק.
"מצאתי את המיקום שלו, הנה" סטיב נתן לי את הלפטופ והסתכלתי על איפה שרוג'ר גר.
זה 10 דקות נסיעה, אני מקווה שהוא בבית כדי להגיד לי שלום.

                                   ~

עליתי לבניין שרוג'ר גר בו ועמדתי מול הדלת שלו, אני יכול לשבור אותה ולהיכנס או לדפוק בדלת כמו ילדת עוגיות קטנה.
אני מניח שאהיה ילדת עוגיות.
דפקתי על הדלת ומישהו בגיל העמידה פתח את הדלת כשזעף על הפנים שלו.
"אני לא מעוניין במה שאתה מוכר" הוא אמר ובא לסגור את הדלת אבל שמתי את הרגל שלי.
"דווקא יש לי הצעה טובה" אמרתי לו והוא ניסה לסגור את הדלת שוב ולא הצליח.
"תעיף את הרגל שלך" הוא דרש והתחיל לטרוק את הדלת חזק יותר ויותר על הרגל שלי, זה לא הזיז לי.
"תשאל אותי מה ההצעה שלי" אמרתי לו והוא הפסיק לנסות לסגור את הדלת.
"מה ההצעה שלך?" הוא שאל כאילו הוא עושה לי טובה והתעלמתי מהטון שלו.
"שאתה תיתן לקרולינה לחזור לעבוד במסעדה עם האוכל הגרוע שם ואני לא אפגע בך" אמרתי לו בחיוך והוא התחיל לצחוק.
"קרולינה? חילזון מביא את המנות ללקוחות יותר מהר ממנה" הוא לעג על איך שקרולינה עובדת וניסיתי לשמור על קור רוח, אני לא רוצה לפגוע בו חזק ואז קרולינה לא תוכל לעבוד שם.
"אתה רוצה שהיא תחזור לעבוד, נכון? אחרת תהיה לנו בעיה" אמרתי לו ובאותו זמן הזהרתי אותו.
הטיפש בגיל העמידה לא הבין את הרמיזה ושוב צחק.
"הבעיה היחידה שתהיה זה אם קרולינה תעבוד אצלי" הוא אמר בין צחוק לצחוק ולא הצלחתי להתאפק יותר.
משכתי אותו מהדלת שלו והדבקתי את הגב שלו לקיר, שמתי את היד שלי סביב הגרון שלו והרמתי אותו עד שהרגליים שלו ריחפו מעל הרצפה.
"בוא ננסה שוב" אמרתי לו והורדתי אותו לשניה, הוא התחיל להתנשם במהירות.
"אתה מטורף" הוא אמר ושמעתי את זה יותר מדי פעמים, לפעמים אני חושב שהשם שלי זה מטורף ולא בראד.
"ואתה הולך לקבל את קרולינה בחזרה למסעדה שלך, נכון?" שאלתי אותו והוא הזעיף את הפנים שלו.
"יותר מתאים לה להיות זונה" התחלתי לראות אדום בגלל מה שהוא אמר.
משכתי אותו בחזרה כמו פעם קודמת והפעם הידקתי את היד שלי יותר חזק על הגרון שלו, הוא לא הצליח לנשום וקירבתי את הראש שלו לשלי.
הוא התחיל להיות אדום, "אתה הולך להתקשר אליה אישית ולהגיד לה כמה שאתה צריך אותה בעבודה ושתיתן לה העלאה בשכר" אמרתי לו בחיוך וישר כשהוא התחיל להיות מעט כחלחל עזבתי אותו והוא נפל לרצפה.
"אתה תעשה את זה, נכון?" שאלתי אותו וצמצמתי את העיניים שלי.
הוא הנהן במהירות ואז משכתי אותו בחזרה לעמידה ודחפתי אותו לתוך הבית שלו, הוא נפל וסגרתי את הדלת.
זה הלך טוב, אפילו לא הייתי צריך להשתמש באלימות.
רק לשים את היד שלי סביב הגרון שלו וללחוץ קצת, זה כל מה שהיה צריך.
אני לא מבין למה קרולינה צריכה לעבוד במסעדה עם מנהל מזדיין כזה אבל אם טוב לה שם אז שיהיה.