השרשרת של השטן

פרק 68

קרולינה-

"תענה לי!" צעקתי על שוטר כששאלתי אותו אם גבר שרירי וענקי נכנס לאחד מהתאי מעצר שיש להם מאחורה.
"אמרת שיש להורים שלך פרוטקציות אצל שוטר, לא?" סטיב רכן אליי ולחש לי באוזן.
בדיוק באותו הרגע אחת הדלתות מאחור נפתחו ואמא שלי צצה, הפנים שלה ישר השתנו לדאגה והיא רצה אליי.
"קרולינה הנה את!" אמא אמרה בקול מלא בדאגה, ישר כשהיא התקרבה אליי היא משכה אותי הרחק מסטיב.
"הוא האח של המשוגע מאחור!" אמא אמרה ופחד היה בקולה, כל השוטרים שהיו בקרבת מקום נאספו סביבנו.
"היחידה שמשוגעת כאן זו את" אמרתי לה והיא התחילה לבכות, בכי של דמעות תנין.
"אח שלו רצח ילד, אותו ילד היה מלאך אבל האח המטורף שלו קינא בילד כי אחותי אהבה את אותו אז המשוגע החליט להרוג אותו" היא אמרה והאשימה את בראד, הזדעזעתי מהשקרים שיוצאים מהפה שלה.
"שקרנית! מאט התעלל בי ובראד הציל אותי ממנו" אמרתי ושאמא שלחה את ידייה אליי שוב העפתי אותם.
"המלאך שאת מדברת עליו היה אנס שרצה לאנוס את אחותי" סטיב אמר ושמר על קור רוח, "אותו מלאך התעלל בילדה שלך" הוא הוסיף ושמחתי שסטיב איתי.
"אח שלך רצה לאנוס את הבת-" אמא לא הספיקה לסיים, במהירות סטיב כרך את ידו סביב הגרון של אמא שלי ועצר אותה מלהמשיך.
כל השוטרים סביבנו נדרכו, "אח שלי הוא הכל אבל הוא בחיים לא היה נוגע במישהי בניגוד לרצונה" סטיב אמר עם זעף על פניו, זו פעם ראשונה שאני רואה אותו ככה.
הוא צודק, אפילו שבראד פרץ לי לבית או עשה לי משהו, הוא בחיים לא נגע בי בניגוד לרצוני.
אני תמיד רציתי את זה ממנו.
כמה שוטרים משכו את סטיב לאחור ואמא התחילה להתנשם, "ראיתם מה הוא עשה? הוא כמו אח שלו" אמא האשימה את סטיב וסטיב הסתכל עליה בעיניים מלאות שנאה טהורה.
"הבת שלי.. הבת היפה שלי. תסתכלו עליה היא לא שפויה, הם השפיעו עליה" אמא המשיכה עם הבכי תנין שלה ונראה שכל השוטרים מאמינים לה.
"לא נכון אתם הרבצתם לי, קראתם לי זונה ומכרתם אותי!" צעקתי כדי שכולם ישמעו, שוטר אחד צחק.
"מכרה אותך? ילדונת זה לא אפשרי" הוא אמר וכמה מהשוטרים הסתכלו אחד על השני, חושבים שאני באמת לא שפויה.
"היא אומרת את האמת" סטיב סילק את השוטרים שהחזיקו בו.
"עוד יומיים יש לבראדי משפט" אמא אמרה ושוטר התערב, "תחזרו לעבוד אין כאן מה לראות" הוא סילק כל אחד בחזרה למקום שלו ועמד ליד אמא שלי.
זה בטח השוטר שיש לה פרוטקציות אצלו.
"זה לא אפשרי, צריך חודשיים עד למשפט" סטיב התנגד והתחיל להיות חיוור, פחד הופיע על פניו.
"תתפלא איזה מהר אפשר לקדם תהליכים כשיש לך קשרים" אמא אמרה במשיכת כתפיים.
"אני שונאת אותך אני כל כך שונאת אותך" אמרתי לה ושילבתי ארס בקולי.
"קרולינה אני מעולם לא אהבתי אותך, את תמיד חשבת שאת חכמה אבל את לא, את רק זונה במועדון חשפנות" היא אמרה והסתכלתי על השוטר שעומד ליד אמא.
"אתה לא רואה שהיא משוגעת? למה שתהרוס לחף מפשע את החיים שלו" אמרתי לשוטר והוא הרים גבה.
"חף מפשע? הראיות הגיעו מהמכתב שלך" השוטר אמר וקיללתי את עצמי בלב על כל מה שקורה עכשיו.
"בואי קרולינה" סטיב אמר ומשך אותי הצידה, "זה רק מכתב זו לא ראיה מפלילה, הם צריכים יותר מזה" סטיב אמר ויש משהו ששכחתי לספר לו.
"מה קרה?" הוא שאל כשראה את השינוי בפנים שלי, "ממה שהבנתי מאמא שלי הם כבר בדקו אם מה שרשום במכתב תואם את הנזק לגופה של מאט, התשובה חיובית, זה תואם" אמרתי לסטיב והוא שם יד על המצח שלו, זה נראה שיש לו סחרחורת.
"זה לא טוב, אין דרך להוכיח שמאט היה אנס או דרך שבה בראד יוצא חף מפשע.." סטיב אמר ופחד השתחל לקולו, הוא התחיל להילחץ.
"..המשפט בעוד יומיים ואין לנו אפילו עורך דין, אין לנו שום ראיה נגדית" סטיב אמר ושמתי את הידיים שלי על הלחיים שלו.
"תירגע סטיב אל תאבד את הקור רוח שלך" אמרתי לו וכאב לי על איך שהוא מגיב, כאילו שהוא עומד לחוות התקף חרדה.
"אני לא יכול ל.. אני לא יכול להגן על אח שלי" הוא אמר והחזה שלו התחיל לרדת ולעלות מהר.
ניסיתי למצוא הסחת דעת, נזכרתי בדלת שאמא שלי יצאה ממנה מקודם, אני לא רואה את אמא באיזור.
"בוא אחריי" אמרתי לו והוא בא, נכנסנו דרך הדלת ושמעתי צעקה שגרמה ללב שלי לדהור מהר.
"מכשפה תחזרי לכאן!" הצעקה של בראד.