השרשרת של השטן

פרק 70

בראד-

השוטרים שמו לי אזיקים, אזיקים קטנים ועלובים.
אפשר לשבור אותם בקלות, להרחיק את הידיים אחד מהשני והם ישברו כמו הטלפון של אחותי, בשניה.
"בחור גדול, תוריד את הראש ותיכנס למכונית" השוטר אמר, המכונית שלו זאת כמו המכונית של הליצנים.
"בוא תוריד לי את הראש, בחור קטן" לעגתי לו על איך שקרה לי בזמן שהגובה שלו מגיע לביצים שלי.
זעף עלה על הפנים שלו אבל הוא לא העז להתקרב, הוא נכנס מקדימה למושב הנהג.
המשפט שלי אמור להתחיל בעוד שעתיים, הייתי מתנגד ללכת לשם אבל אני רוצה לראות את האחים שלי, זאק וקרולינה אז נכנסתי למכונית.
ברגע שנכנסתי הקלה עלתה על הפנים של השוטר הקטן, הוא בטח פחד שלא אכנס ויעשו לו בעיות.
הוא יצא מהדלת של מושב הנהג, חזר לידי וסגר את הדלת.
איזה שירות, אני נותן לו 5 כוכבים.
הוא שוב הלך למושב הנהג והתחיל לנסוע.
יש בינינו סורגים בחלון שמפרידים ביני לבינו, מדי פעם הוא נועץ בי מבט דרך המראה וחשש מופיעים בעיניו.
נאנחתי לרווחה במכונית משטרה, שמתי רגליים אחד על השני ואת הידיים שלובות.
עצמתי את העיניים שלי וחשבתי על משהו שיעודד אותי.
חשבתי על קרולינה, איך שזיינתי אותה על בומרנג והיא נהנתה מזה.
חיוך עלה על הפנים שלי, מה שגרם לשוטר להגיב.
"אל תהיה שמח, רוצח" הוא מלמל ופקחתי עין אחת, הסתכלתי על הפנים שלו מתעוותות בכעס.
הוא כועס שהרגתי אנס פסיכופת, אבל הוא לא כועס שאותו אנס הטריד את אחותי וחטף את קרולינה?
הוא ניסה לאנוס את אחותי, זאק עצר אותו.
לעזאזל, הכעס שהיה שקט ונצור בתוכי שוב קפץ מ0 ל100, לא הייתי צריך לחשוב על זה.
"מה אם אגיד לך שהטרדתי ילדה מינית וחטפתי את חברה שלה?" שאלתי בלי לחשוף את הכעס שלי, אומד את תגובתו.
הוא הסתובב בחדות, מביט בי בעיניים מלאות פרנויה וחרדה.
"לא עשיתי את זה, אני הרגתי את מי שעשה את זה" אמרתי בטון קודר לשוטר, חוסר אמון נשקף מעיניו.
"אתה משקר" הוא החליט בדעת עצמו, השקר היחיד שאני רואה פה זה שאמא שלו האמינה שהוא יכול להיות שוטר.
"אני נראה לך משקר?" שאלתי בנחמדות, פוקח את העין השניה ומתיישב כשאני נועץ בו את העיניים שלי.
הידיים שלו רעדו על ההגה והחלטתי להפסיק לדבר איתו, אם חילופי המילים ימשיכו בינינו הוא בסוף יתעלף.
   
                                 ~

כפי שחשבתי, העיניים של קרולינה ומלאני אדומות.
אני רוצה לחנוק את אמא של קרולינה רק על זה שהיא גרמה לאחותי ולקרולינה לבכות.
זאק מביט בי והעיניים הכחולות שלו שידרו צונאמי של רגשות, אז עשיתי משהו שיעזור לו.
עשיתי לו אצבע שלישית.
הוא בתגובה החזיר לי ולחש קללה, העברתי את מבטי לסטיב.
הצבע החום בהיר שלו בעיניים דהוי, צבע שנראה מת עכשיו.
הוא שקוע במחשבות שלו, אני מכיר את הראש של התאום שלי.
הוא יודע שאין לי תקווה, שאני הולך להיכנס לכלא כי הרגתי אנס.
אני לא מתחרט, הייתי עושה את זה שוב.
הוא הטריד מינית את אחותי ופגע בה, הוא לא היה צריך אפילו להסתכל עליה.
הוא חטף את קרולינה והתעלל בה.
הסיבות האלה מספיקות כדי שאחזיר אותו לחיים מהגיהינום רק בשביל להרוג אותו שוב.
 
                                  ~

השופטת דפקה את הפטיש בשולחן וכולם שתקו, חוץ מהאמא המזדיינת של קרולינה ואחים שלי כולל זאק וקרולינה אני לא מכיר כאן אף אחד.
טוב, לא עד שהדלת נפתחה ואמא של מאט נכנסה.
סטיב גאון.
ישר שהסתכלתי עליו כל מה שראיתי היה זעזוע בפנים שלו, הוא לא צפה שהיא תבוא.
מה שאומר..
אמא של מאט אישרה את המחשבה שלי כשהלכה לצד של אמא של קרולינה, מה פאקינג הולך כאן.
הבן המזדיין שלה התעלל בה, למה שהיא תלך לצד אמא של קרולינה.
הצלתי גם אותה באיזושהי דרך, למרות שהיא מעניינת לי את הזין.
השופטת הסתכלה על אמא של מאט, באותה שניה אמא של מאט החליטה לפרוץ בבכי תנינים.
"הוא הרג את הבן היקר שלי" היא בכתה ואמרה בקול חנוק.
בן יקר?
דווקא היה זול להרוג אותו, עם הידיים.