השרשרת של השטן

פרק 52

בראד-

המצב כאן יותר גרוע משתיארתי לעצמי.
רוב החולים כאן צריכים שיטפלו בהם באמצעות ערכת עזרה ראשונה ולא צריכים טיפול כמו קרולינה.
לא נראה שלסגל של הבית חולים הזה אכפת מכמות האנשים שיש כאן.
"אני אלך לדבר איתה" זאק אמר והצביע על מזכירה, הנהנתי והוא הלך אליה.
הוא התכופף כדי שיוכל לשמוע אותה ועיניה נצצו, צמצמתי את העיניים שלי לעבר זאק והוא הסתובב אליי.
הוא הרגיש את המבט שלי עליו.
אני לא יודע מה הוא עושה אבל שיזכור שחברה שלו זו אחותי הקטנה.
הוא חזר להביט בה והם המשיכו לדבר, עמדתי בחוסר סבלנות וסרקתי את החולים.
הם פצועים בכמה מקומות בגופם אבל לא משהו שחיטוי לא יכול לתקן.
נמאס לי מלחכות לזאק, אלך לעשות את זה בדרך שלי.
אמצא רופא וחדר.
נעלמתי מעיני זאק והלכתי בחוסר אונים מול מלא דלתות שיוצאות ונכנסות מהן אחיות.
"מה אם אין לי מספיק כסף לשלם על הניתוח הזה?" שמעתי קול של גבר אבל הקול היה חלש וצרוד.
עצרתי והלכתי בצעדים קטנים לאחור.
היה מן מרובע שקוף שאפשר לראות דרך הדלת, איש זקן שנראה תשוש וחלוש על המיטה ולידו רופא שיש ביד שלו כמה טפסים.
"לצערי אין משהו שנוכל לעשות כדי לעזור" הרופא אמר בקול מאוס לאיש הזקן.
הדלת קצת פתוחה כך שאני שומע כל מה שהם אומרים ואני לא אוהב את זה.
נשמע שלרופא אכפת רק מהכסף.
"מי אתה? אתה לא מורשה להיות כאן" אחות אחת אמרה כשראתה אותי מחוץ לדלת, בחנתי אותה וגלגלתי את העיניים שלי.
"אני שונא את הקטגוריה של אחות ורופא" אמרתי לה והיא הסתכלה עליי במבט מבולבל, יכולתי לראות את העשן יוצא מהאוזניים שלה כשהגלגלים בראשה עובדים במהירות כדי להבין את מה שאמרתי.
כשהיא הבינה מה אמרתי היא הסמיקה ורצה מכאן.
פעם ראשונה שלשמוע על פורנו מבריח מישהי.
"אשתו של הבן שלי בהריון, אני רוצה לראות את הנכד שלי. בבקשה רק תורידו קצת מהמחיר" התחנן האיש הזקן ממקומו על המיטה.
הרגשתי רחמים כלפיו ואם אני מרגיש רחמים זה אומר שגם הרופא ירגיש.
"מצטער, זה לא תלוי בי" הרופא אמר ובמילים אחרות הוא אמר לו מוות נעים.
פתחתי את הדלת ונכנסתי, הם סובבו את ראשם והביטו בי.
הבטתי בעיניים של הזקן, העיניים הריקות והחסרות כל תקווה.
האש בתוכי ניצתה שוב והסתכלתי על הרופא, "אתם תוכלו לנתח אותו, נכון?" שאלתי אותו והוא הסתכל על היציאה, מאחוריי.
"הניתוח יקר ואנחנו לא יכולים-" הוא אמר וקטעתי אותו, "אני אשלם על הניתוח שלו" אמרתי בביטחון.
האיש הזקן השתעל ונחנק, "באמת?" הוא אמר בקול משולב בתקווה והנהנתי.
הוא התחיל להכיר לי תודה ושאני מלאך.
הוא לא יודע שאני ההפך ממלאך.
"אתה צריך לנוח" אמרתי לאיש הזקן והוא הוריד את ראשו לכרית.
"תודה לך" הוא אמר ועצם את עיניו, הסתכלתי על הרופא ומשכתי אותו.
אני לא יודע כמה הניתוח של הזקן יקר אבל כן יש לי מספיק כסף.
כשההורים שלנו מתו אז הם השאירו לנו ירושה עם סכום שמן, כולל המפעלים שבו עבדו בהם.
סטיב מכר את המפעלים כי עוד היינו ילדים ולא ידענו מה לעשות איתם, אחר כך הוא התחיל למכור באינטרנט דברים.
דברים שאף פעם לא שאלתי עליהם כי זה בטח מחשבונים, החנון הזה.
סטיב זה שמרוויח לנו, אני לא עובד כרגע מסיבה לא מוצדקת.
וזה התפרצויות זעם.
"לאן אתה לוקח אותי?" שאל הרופא וחזרתי למציאות.
"נדבר אחר כך הפרטים של הניתוח שלו, עכשיו אתה הולך לעזור למישהי שצריכה את העזרה שלך" אמרתי לרופא וחזרתי למקום שבו היינו אני וזאק.
זאק עדיין מדבר עם המזכירה ואז קראתי את השפתיים שלו, הוא אמר לה תודה, הוא חזר אלינו ונראה מבולבל כשיש רופא לידי.
"אל תשאל ולא תשמע שקרים" אמרתי לו ואז הדלת נפתחה, בדיוק סטיב מלאני וקרולינה נכנסנו.
קרולינה על מיטה זזה, סטיב דוחף את המיטה בזהירות.
"תעזור לה, לא משנה לכמה רופאים תצטרך לקרוא" פקדתי על הרופא והוא רץ לסטיב ומלאני.
"השגתי רופא סטיב!" צעקתי לו והוא עשה לי לייק עם היד שלו.
"בוא לכאן" אמרתי לסטיב והוא בא אליי ואל זאק שמלאני בעקבותיו.
"קטנטונת היא תהיה בסדר" זאק אמר למלאני וחיבק אותה.
התעלמתי מהם לרגע כדי שסטיב יקשיב לי.
"אתה רואה את כל האנשים האלה" אמרתי לסטיב והצבעתי על האנשים הפצועים כאן.
"תעזור להם אתה, תחפש ערכת עזרה ראשונה" אמרתי לסטיב והוא חייך.
"מתאים לך להיות מנהל של בית חולים" סטיב אמר והלך מכאן כדי לחפש עזרה ראשונה.
"למה אח שלך מסמיק?" זאק שאל את מלאני אחרי שהסתכל עליי, היא הביטה בי וצחקה.
"אני לא מסמיק, דפוקים" אמרתי להם בכעס והלכתי לחפש את החדר שבו שמו את קרולינה.

                                   ~

הרופא אסף 2 אחיות כדי שיעזרו לו בזמן שהוא סיים לבחון את קרולינה, הוא אמר שהיא נפצעה קלות יחסית לדריסה, זה עורר בי הקלה עצומה.
אבל הוא אמר שהוא צריך להוריד את החולצה שלה כדי לבדוק אותה יותר טוב.
ניסיתי להשקיט את החלק הרכושני שבי שלא רוצה שיראו אותה בלי חולצה.
היא צריכה שיבדקו אותה.
הסכמתי והוא פנה אליי.
"אפשר פרטיות?" השאלה שלו שלכאורה תמימה גרמה לדם שלי לרתוח.
"אני נשאר כאן שאתה בודק אותה" אמרתי לו והוא הנהן ברעד, האחיות פערו את הפה שלהן כשנתתי לרופא פקודה.
כשהרופא הוריד לקרולינה את החולצה ובדק את הגב שלה הוא התקרב יותר מדי לתחת שלה.
"תיזהר" הזהרתי אותו והוא בלע את הרוק שלו. 
"אני רק אצטרך לחטא אותה, לחבוש אותה ולהביא לה משככי כאבים, בנוסף יכאב לה הגב כשהיא תקום"
הוא אמר והסתכלתי עליה, זה כל מה שצריך?
"היא גם איבדה הרבה דם אז כשהיא תקום תגיד לה לא להיבהל אם היא מרגישה חלשה" הוא הוסיף והנהנתי.
הוא התחיל לחטא את הפצעים שלה ואז לחבוש את הפצעים שלה.
אני מרגיש שאני יכול לנשום בקלות שוב.

                                  ~

כשהרופא סיים דיברתי איתו על הניתוח של הזקן, שילמתי וכשסטיב ראה את החיוב הוא שאל על מה זה.
"אז החלטת להיות סנטה קלאוס ולתת את הכסף שלנו במתנה" סטיב אמר לסיכום, עיצבן אותי שזה רק מה שהוא קלט ממה שאמרתי לו.
"יש יותר ממה שאמרתי, היית צריך לשמוע אותו" אמרתי לסטיב ודיברתי על הזקן.
סטיב הרים את הידיים שלו כאות כניעה.
"לא אני חושב שעשית משהו ממש טוב, רק צחקתי" הוא גיחך ועשיתי לו אצבע שלישית.