אבודים בעצמנו

פרק 2-תומאס:

היום אני יוצא למשימה, אני הולך להביא אותה.

אין לי מושג מי זאת, אני רק יודע שקוראים לה לין והיא הבת של טניה.

טניה תמיד הייתה שם למעני ולמען החברים שלי, אז היום החלטנו כיורשי המאפיה של ניו יורק אנחנו הולכים להביא אותה.

במשך חצי שנה אנחנו מנסים לאתר אותה ולחפש מידע וסוף סוף גילינו שהיא נמצאת בשבי בברזיל, אבל אין לנו מושג מה היא עושה שם או איך היא הגיע לשם.

לקחתי את יד ימיני תיאודור ואת חבריי הטובים ביותר רפאל, ג׳ונתן ובראיין או בשמות החיבה שלהם תיאו, רפא, ג׳וני וראיין.

בנוסף לקחנו את דניאל איש המחשבים שלנו ואת החיילים הטובים ביותר שלנו ויצאנו לדרך.

״טוב אז ככה, התוכנית היא כזאת״ התחלתי לומר וכולם הקשיבו לי ״אני נכנס ראשון, רפאל ובראיין אתם מגבים אותי מאחורה אבל מבחוץ שיחשוב שבאתי לבד אם הוא יתקוף תיכנסו״,״סגור, קיבלתי״ אמרו רפאל ובראיין,״יופי, ג׳וני אותך אני צריך ביציאה תוודא שאנחנו יוצאים חלק בלי עיכובים מיותרים״,״אוקי בוס״ ג׳וני אמר, ״דניאל אתה כרגיל במשאית המחשבים בחוץ איפה שג׳וני, אתה מדווח לי על חיילים שמתקרבים ומסמן לנו באוזנייה לאיפה ללכת״,״אין בעיה״ דניאל אישר,״תיאו אתה בא מהכניסה האחורית, דניאל יכוון אותך אתה תתכונן למקרה ותהייה תקיפה פנימית מצד החוטפים, יש מבין?״ תיאו הנהן ולא אמר דבר, ״יופי חברים תקשיבו זו משימה חשובה הגיע הזמן להחזיר טובה לאישה שתמיד הייתה שם בשבילנו, הגיע הזמן להחזיר לטניה על הכל, אז בואו נלך ונזיין את המשימה הזאת כי אנחנו הפאקינג בלתי מנוצחים״ שאגתי לעברם, אני יודע שהשם שלנו הוא שם של ילדים בגן אבל באמת היינו בגן כשיצרנו אותו ומאז זה נשאר.., הם צעקו כרגיל כאחד ״בואו נזיין את האמא של המשימה הזאת״.