אבודים בעצמנו

פרק 15-רפאל:

הייתי כל כך עצבני, פאק הייתי כל כך עצבני אני נשבע שאם אראה את הג׳וש הזה עוד פעם אחת אני אהרוג אותו לאט כל כך שהוא יתחנן לרחמים כמו ילדה קטנה עם קוקיות.

״פאקקק נסיכה אני מצטער כל כך אני נשבע שאם אני אראה אותו עוד פעם אחת אני אהרוג אותו״ אמרתי בשיא הרצינות.

היא המשיכה לבכות והרגשתי חסר אונים, המשכתי ללטף אותה והיא נרגעה מעט, ופתאום הדלת נפתחה בפראות.

״בן זונה תוריד את הידיים ממנה״ ג׳וש אמר לי בתזמון הכי מושלם שיש, הייתי צריך לשחרר את הכעס שלי ודחוף, במצב אחר אולי הייתי מרחם עליו כי לא הרבצתי למישהו כבר שבועות אבל בגלל מה שגרם לנסיכה שלי אין לי שום רחמים למזדיין הזה.

הצלחתי לשמור על איפוק כי זכרתי שאני פצוע אבל כל האיפוק שהיה לי נעלם לגמרי כשהוא דחף את איזבלה על הרצפה.

״אתה מת״ אמרתי לו והלכתי אל הזין הזה עצבני בטירוף.

דפקתי לו אגרוף בפרצוף והוא נפל על הרצפה, דפקתי לו עוד ועוד אגרופים בלי הפסקה, פאק זה הרגיש משחרר.

הרגשתי שוב פעם כאב חד באזור הריאות שלי אבל התעלמתי ממנו, ג׳וש ראה את הרגע הזה של הסיח הדעת שלי אז הוא דפק לי אגרוף בתפרים והרגשתי כאב חד שמקשה לי על הנשימה, גנחתי מכאב והרגשתי רטיבות מתחת לחולצה שלי.זה לא מעניין אותי אני אהרוג אותו על מה שעשה לאיזבלה גם אם אמות בעצמי.

״תקום ממנו אידיוט״ שמעתי קול אומר ואז מושך אותי אחורה, זיהיתי שזה ג׳וני.

״תעזוב אותי יבן זונה, אני צריך להרוג אותו״ אמרתי נאבק בג׳וני כדי להשתחרר ומסתכל על ג׳וש המעולף על הרצפה.

״מספיק כבר אידיוט אחד, אתה פצוע אתה לא יכול לעשות את השטויות האלה״ ג׳וני אמר בכעס והסתכל עליי בדאגה.

״ג׳וני תקשיב לי טוב עכשיו אם אתה לא משחרר אותי עכשיו ונותן לי להרוג את המניאק הזה אני נשבע באלוהים שאני אהרוג גם אות-״ הפסקתי לדבר כשהרגשתי את הכאב שלי מעמיק, נפלתי על הבירכיים וגנחתי מכאב, השתעלתי וירקתי דם.

״רפאל מה קורה??״ ג׳וני צעק לי.

התחלתי לראות שחור ולהשתעל יותר לא מסוגל לנשום.

״רפאל, רפאל״ שמעתי את איזבלה קוראת לי ובאה לידי.

לקחתי את היד שלה ולא עזבתי.

אחרי זה הרגשתי שאני נופל על הרצפה ובום הכל הפך לשחור.