פרק 20-תיאו:

65 3 2
                                    

״אבי חשד שהיה לי קשר להיעלמות של טומי ולכן החליט לגרום לי להתוודות על מנת שאחזיר אותו כי חשב שכך אימי תחזור, רק חבל שהוא לא הצליח לשבור אותי לא הייתי מוכן.הוא שאל אותי איפה התינוק ובכל פעם שלא עניתי בחר בדרך אחרת להעניש אותי, בפעם הראשונה הוא הצליף בי עם שוט בבטן ובגב, בפעם השנייה הוא חתך אותי חתך עמוק בבטן התחתונה״.


עצרתי כי נזכרתי ביום שחשף תומאס את הצלקת שלי אך המשכתי מיד.

״בפעם השלישית החליט לשבור אותי נפשית ואמר שבגללי אימי עזבה ושלעולם לא אצליח למצוא אישה נורמלית שתאהב אותי ושאמות לבד ידעתי שזה נכון ולכן לא נתתי לכל זה לשבור אותי נראה שזה עיצבן את אבי עוד יותר אז הוא חזר לשיטתו הקבועה ושלח ידיים וזה היה העונש הרביעי והגרוע ביותר מכולם.

תחילה הוא ליטף את גופי וצעקתי עליו שיפסיק ונשבעתי לו שביום מן הימים אהרוג אותו במוות איטי ומלא ייסורים אם הוא לא יפסיק אך הוא לא נבהל לא נראה שזה עניין אותו בכלל והטעות שלי הייתה שבגלל הצעקות שלי הוא הבין שזה החולשה המזויינת שלי ולכן הוא המשיך בצורה גרועה יותר, הוא החל לטפס על גופי וקירב את הזין שלו אל הפה שלי״.

עצרתי מתלבט אם לדבר עם בל על החלק הזה אבל הבטתי בפנייה הדומעות שחיכו שאמשיך לספר ולכן המשכתי.

״הוא עשה זאת כדי שאמצוץ לו בהתחלה התנגדתי אבל הוא לא ויתר והכה אותי עד שלבסוף נגמרו לי הכוחות והוא ניצח ולא רק שהוא ניצח המאבק הזה גירה אותו יותר והוא דחף את עצמו אל פי בכוח עד שכמעט נחנקתי, אחרי שגמר הוא סובב את גופי וחדר אליי מאחור הוא הרגיש את השבירה שלי שם ושאל שוב איפה התינוק אך עמדתי על כך שלא אספר לו גם אם יהרוג אותי, לא עניתי לו ואבי התרגז הוא יצא מהבית והשאיר אותי קשור למיטה, הייתי ככה במשך שלושה ימים בלי אוכל ובלי מים באמצע הקור של ינואר שאני חשוף כולי, התחלתי לראות נקודות שחורות והרגשתי שאני עומד למות, עיניי עמדו להיסגר וכל מה שראיתי בעיניי היה את טומי צוחק ומאושר והבנתי שזה היה שווה את זה לאחר מכן ראיתי שחור לגמרי והבנתי שזהו זה הסוף, רק שבאותה שניה שעיניי עמדו להיסגר אבי חזר, נדרכתי כולי כי חשבתי שהוא בא לסיבוב חוזר של מה שהיה אך הוא אמר שמשום מה הבן של ראש המאפיה כלומר תומאס מחפש אותי״.

ראיתי הבזק של הלם על פניה כשהבינה שאנחנו המאפיה אך היא לא אמרה דבר.

״הוא אמר לי שאם אספר למישהו על מה שקרה הוא יכחיש הכל ויגרום לי להצטער על כך, הוא נשבע שהוא יגלה את מה שקרה לתינוק והוא יעניש אותו על כך אם אספר הוא ידע שהתינוק הזה היה החולשה שלי ולכן השתמש בו ואני כמובן שתקתי ולא סיפרתי על כך לאיש ולבסוף שחרר אותי אחרי שראה שהבנתי את המסר, הלכתי אל תומאס שהיה נראה שקלט שמשהו לא בסדר, שמשהו כבוי אצלי יותר מבדרך כלל אך הוא כיבד אותי כמו תמיד ולא שאל כלום ומאז התרחקתי מכולם יותר ויותר בכל יום שעבר. מעולם לא סיפרתי לאיש על מה שקרה ועל טומי עד היום וכמובן שלא חשפתי את זהותי כלפי ג׳סי ידעתי שזה יוביל לשאלות שאני לא מוכן לענות עליהן עדיין, כמובן שלא נטשתי את טומי מעולם תמיד בדקתי מה איתו בסתר וכשגילתי שהוא החניך הותיק ביותר החלטתי לבוא הנה ולשמור עליו מקרוב״.

סיימתי את הסיפור שלי מרגיש הקלה עצומה מהלב שלי, בּל בכתה וניסתה להתעשת על עצמה, ליטפתי אותה ואמרתי לה


״זה בסדר מלאך אני לא מתחרט על כך, הגנתי על טומי אחי הקטן ולראות אותו ככה מאושר ובסדר גורם לי לשמוח ולהרגיש שלם יותר ויותר בהחלטה שלי״

אבודים בעצמנוWhere stories live. Discover now