אבודים בעצמנו

פרק 3-איזבלה:

״הלו?״ עניתי לטלפון בישנוניות.

״איזבלה אני חייב שתבואי עכשיו לבית החולים זה מקרה חירום״ רוברט אמר לי בטלפון בפחד.

״מה קרה?״ שאלתי בלחץ וקמתי מנסה לא להעיר את ג׳וש.

״תיאו התקשר אליי, רפאל נורה באיזה מבצע שהם עשו, ג׳וני עכשיו בדרך לפה איתו, הוא ביקש את את הרופאים הכי טובים שלי אז אני זקוק לך״

ברור שידעתי למי רוברט מתכוון עבדתי במחלקה שלהם, זכרתי את רפאל, מעולם לא פגשתי אותו אבל אני יודעת שהוא מצחיק מאוד עד שזה מגיע לעבודה שלו.

״שיט ברור שאבוא אני בדרך, 5 דקות אני שם״ אמרתי לו וקמתי מהר.

מרוב לחץ הפלתי בטעות משהו בחדר והערתי את ג׳וש, לא לא לא רק זה חסר לי עכשיו.

יצאתי מהבית מהר לפני שהוא יתעורר לגמרי ויראה שיצאתי.

הכנתי את המיטה לרפאל וסידרתי את החדר שלו.

״בואי הם יגיעו בעוד 2 דקות״ רוברט אמר לי.

״אני באה״ אמרתי

לקחתי את המיטה של החדר טיפול נמרץ יחד עם רוברט ובדיוק שהגענו לכניסה ג׳וני נכנס כשהוא מחזיק ברפאל חסר ההכרה ובפנים שלו היה מבט מפוחד.

הוא הניח אותו על המיטה וישר רצנו לחדר טיפול נמרץ, ראיתי את המבט של ג׳וני הכרתי אותו מקרוב לכן נשבעתי לעצמי שאעשה הכל כדי שרפאל ייצא מזה בחיים.

הנשימה שלו הייתה חלשה מאוד ובקושי מורגשת, הרמתי את החולצה של רפאל וראיתי שהכדור ניקב לו את הריאה, שיט זה לא טוב הוא איבד המון דם וסיכוי לשרוד פציעה כזאת היא נמוכה מאוד, אבל אעשה הכל כדי שהוא יחיה.

לקחתי אנדרנלין ותקעתי לו בבית החזה מקנה לגוף שלו יכולת נשימה נוספת, ראיתי שזה עזר והגוף שלו הגיב מיד.

לאחר מכן התחלתי לחטא את האזור של הפצע ואז לקחתי את המלקחיים שלי והוצאתי את הכדור מהגוף שלו, המשכתי לטפל בו לא מוותרת עליו.

״יהיה בסדר רפאל״ אמרתי לו והמשכתי לטפל בו.