פרק 14-בל:

63 3 0
                                    

למזלי הוריי עזבו דבר ראשון על הבוקר מה שהקנה לי את היכולת ללכת לבית האומנה מוקדם שם חיכה לי טומי בהתרגשות.


״בּלבּל״ טומי אמר בהתרגשות חיבק אותי והסתכל מאחוריי

״איפה תאי תאי?״ שאל באכזבה.

הסתכלתי סביבי וראיתי שתיאו עדיין לא הגיע מוזר הוא לא נראה לי הטיפוס שאוהב לאחר.

״אני כאן, היי גבר גבר״ אמר קול מאחוריי.

טומי ישר רץ אליו בחיבוק כששמע את קולו ואמר ״תאי תאי כבר חשבתי שלא תגיע רציתי לשאול אותך משהו בסוד וזה חשוב מאוד״

הסתובבתי וראיתי שתיאו הרים את טומי בלי בעיה, המראה הזה היה כל כך מקסים הם נראו כמו אבא ובן, תיאו צחק ממה שטומי אמר על הסוד.

״איזה סוד רצית לספר לי גבר גבר?״ שאל תיאו בסקרנות משועשעת.

טומי התקרב לאוזנו ולא יכולתי לשמוע מה הוא אמר לו אבל ראיתי שהוא קפא והביט בי בצורה משונה, מה הוא סיפר לו?.

תיאו לחש לו משהו בתגובה והוריד את טומי שהנהן בתגובה.

״שלום מלאך״ אמר תיאו הסמקתי שוב למשמע שם החיבה שנתן לי.


״היי תיאו, איחרת היום״ אמרתי מנסה להעביר את מבוכתי

״כן היה לי איזה משהו בעבודה״ הנהנתי והוספתי

״טוב כדאי שניכנס יש ישיבה של הצוות ואז המפגש הקבוע עם טומי״

״כן אחרייך״ אמר והושיט את ידו כדי שאתחיל ללכת.

נכנסו אל חדר הצוות שם ישבו כל העובדים והמתנדבים של הפנימיה וג׳סי שעמדה ממולם וחיכתה שכולם יגיעו כדי לדבר.


״קיימתי את הישיבה הזאת כדי להזכיר שמחר יש את ערב הצוות השנתי, אני מצפה שכולם יגיעו אני רוצה שנעביר הערכה על כל הילדים וכמובן שנכייף קצת״ אמרה ג׳סי וכולם הנהנו בהסכמה.

ג׳סי דיברה על עוד כמה נושאים ושיחררה את כולם לתפקידם.

״בּל ותיאו תוכלו להישאר לרגע?" שאלה ג׳סי בדיוק כשבאנו לצאת.

״כן״ אמרנו יחד.

חיכינו שכולם יצאו עד שג׳סי התחילה לדבר.

אבודים בעצמנוWhere stories live. Discover now