פרק 11-ויולטה:

63 3 0
                                    

התחלתי את המשמרת שלי בבר המסריח הזה, אני גמורה ובקושי ישנתי אבל אין לי ברירה אני חייבת לשלם לבית החולים אז לבטל משמרת זאת לא אופציה.


״היי בובה, תבואי הנה״ מישהו אמר לי והסתובבתי לראות מי זה, זה היה גבר בן 50 פלוס מינוס עם טבעת נישואין על האצבע איכ דוחה.


״כן״ אמרתי בחיוך הכי צבוע בעולם, אין לי מה לעשות אני חייבת את הטיפים גם אם אניח את הכבוד הארור שלי בצד.

״בחורה שווה כמוך לא צריכה להיות בבר פה, היא צריכה להיות אצלי במיטה״ הוא אמר והסתכל לי על החזה, הרגשתי כל כך חשופה עם התלבושת הקטנה הזאת שהמנהל מכריח אותנו ללבוש.

לבנות הייתה חולצה שחורה עם מחשוף עמוק וג׳ינס שחור קצר.

״אתה בטוח שיש מקום במיטה שלך? פשוט נראה לי שאשתך קצת תפריע״ אמרתי לו חסרת סבלנות, הוא הסתכל עליי בגועל והלך בלי להזמין כלום, הרגשתי תחושת גאווה וחייכתי לעצמי.


עבדתי כמו חמור, ניקיתי שולחנות והגשתי משקאות.

״זואי יש לי פיפי דחוף פליז תחפי עליי״ אמרתי לה במבט מתחנן.

״בסדר אחות תחזרי מהר״ זואי אמרה לי ואני רצתי אחרי שהודתי לה.

עשיתי פיפי הכי מהר שיכולתי, סידרתי את עצמי קצת מול המראה ויצאתי חזרה לבר, אבל בדרך הרגשתי מישהו מלטף לי את התחת ואומר ״כלבה שווה ובוגדנית כמוך לא צריכה להיות כאן״.


קפאתי מה לעזאזל?! הסתובבתי כדי להגיד לו להוריד את הידיים ממני, הייתי רגילה שזה קורה זה בר מלא בסוטים.

״תוריד את הידיים שלך ממני״ אמרתי לו בשלווה אבל רתחתי מבפנים, אני לא יכולה ליצור מהומה ולגרום לפיטורים שלי בגלל איזה חרמן אחד, אבל הוא לא הקשיב לי אלא להפך הוא נצמד יותר והדביק אותי לקיר.

״אני יודע שאת רוצה את זה בוגדת״ הוא אמר ונשק לי בצוואר.

״תעזוב אותי אמרתי לא״ צעקתי עליו ונתתי לו בעיטה בביצים בעזרת הברך שלי.

״חתיכת כלבה״ הוא אמר ומשך אותי לרצפה, קיבלתי מכה חזקה בראש וראיתי נקודות שחורות ,הוא בא לפתוח לי את הג׳ינס ואני רציתי להילחם נגדו אבל לא הצלחתי.

באותו רגע הוא נמשך ממני ומישהו צעק עליו ״בן זונה, מה לא הבנת בלא?״ .

הוא הרביץ לסוטה ואמר לאחד המאבטחים להוציא אותו מכאן, הסתכלתי לראות מי עזר לי כדי להודות לו וראיתי שזה היה ג׳וני, הייתי מופתעת הוא הבן האדם האחרון שציפיתי לראות כאן בהתחשב בעובדה שהוא כל יום היה אצל רפאל אני יודעת את זה כי אני כל יום הייתי אצל קודי וראיתי אותו שם, אבל הייתי יותר מופתעת כי הוא האדם האחרון שציפיתי שיעזור לי הוא כעס עליי יותר מכולם גם אם הוא לא דיבר אליי מסריח ראיתי איך הוא מסתכל עליי.

״ג׳וני?״ שאלתי אותו וניסיתי לסדר את הראייה שלי אבל לא הצלחתי השחור רק העמיק, בבקשה לא, אלוהים אני צריכה לחזור למשמרת אסור לי לאבד את העבודה הזאת.

אבודים בעצמנוWhere stories live. Discover now