אבודים בעצמנו

פרק 2-ליז:

בוב החוטף השמן והמזדיין שלי נכנס חזרה לתא, הוא זרק לבפנים גוף של מישהו.

הוא היה חסר הכרה, ואלוהים הוא היה יפה תואר, היה לו שיער בצבע חום רק בהיר יותר, עורו היה שחום מעט וגופו היה רחב ושרירי, הוא לבש חולצה לבנה וראיתי שיורד מלא דם מהכתף שלו, מה קרה לו?.

בוב אזק אותו מולי לקיר ואמר ״תכירי את השותף החדש שלך, מקווה מאוד שתסתדרו אתם הולכים לבלות הרבה זמן ביחד״

הוא צחק וחשף שיניים שחורות מגעילות, התעלמתי מדבריו והוא ירק לכיווני ויצא החוצה.

היום זה היום ה-32 שלי פה, ספרתי את הימים מאז שהגעתי, זה מרגיש כמו נצח.

הצטנפתי על הרצפה ועצמתי את עיניי כדי לישון מעט, זה לא שיש לי משהו טוב יותר לעשות.

שמעתי רעש בחדר והתעוררתי, הסתכלתי לכיוון שממנו זה הגיע וראיתי שהגבר שבוב זרק לפה התעורר.

״מי את? ומה את עושה כאן?״ הוא שאל בקול עמוק.

זזתי ואז גנחתי מהכאב שהרגשתי מבטני בגלל הפצע שעוד יש לי מאתמול. נזכרתי במה שקרה

׳היי דובשנית, בוב אמר וליטף את פניי, נגעלתי מהמגע שלו ואמרתי לו ״עוף ממני חתיכת דוחה״ ,בוב התעצבן ואמר ״ככה מתנהגים לאדם שמארח אותך כל-כך יפה, תתביישי לך״ הוא התעצבן ולקח את השוט שלו והצליף בבטני-״.

״הכל בסדר?״ ׳ הגבר שאל וקטע את הזיכרונות.

״וואי בן אדם, השניה התעוררתי תן לי רגע לעכל שיש לי שותף, ברוכה הבאה דרך אגב״

הוא צחק ממה שאמרתי ואמר ״תודה אני מניח.

״אני ליז נעים להכיר״, אמרתי את הנעים להכיר בציניות ונראה שקלט זאת

״בראיין ונעים גם לי״ הוא החזיר לי באותו טון, מעניין אני מתחילה לחבב את הבחור הזה.

״מה קרה לך בכתף?״ שאלתי אחרי כמה דקות.

נראה שהוא לא הבין על מה דיברתי וזז כדי לבדוק את הכתף שלו, הוא גנח מכאב והבין את הטעות שלו.

״המזדיין שהביא אותי לפה דקר אותי".

״אה״ אמרתי.

״מה אתה עושה פה?״ שאלתי.

הוא צחק ואמר ״את קצת חטטנית, את יודעת את זה?״

״ככה אומרים״ אמרתי לו בחזרה.

״אתה יודע אתה די אופטימי יחסית למישהו שנחטף לפני פחות מ-24 שעות״ הוספתי

״אני אופטימי כי אני לא עומד להישאר כאן לעוד הרבה זמן״.

״כן מתוק זה גם מה שאני חשבתי ועברו כבר 33 ימים, מתנצלת לנפץ לך את האשליה״

הוא נדרך ואמר ״את פה 33 ימים?״

״כן היום אני חוגגת את היום ה-33 איזה מרגש זה נכון?״ אמרתי בציניות

״מה עובר עלייך? למה את צינית כל כך לא מטריד אותך שאת פה?״ קפאתי למשמע המילים שלו איזה חצוף מה נראה לו שהוא מתערב.

״אני מצטער לא התכוונתי״ הוא אמר

״זה בסדר״ פטרתי אותו ושתקתי.