אבודים בעצמנו

פרק 21-בל:

בהתחלה הייתי בשוק מזה שתיאו יודע מי שם פה את טומי ואחר כך הייתי עוד יותר בהלם כשאמר שזה הוא, הרגשתי תחושת סלידה כלפיו על שנטש אותו ולכן התרחקתי ממנו מעט אבל כשסיפר לי את הסיפור שלו לא האמנתי הייתי בהלם וכאב לי כל כך לדמיין את תיאו הילד מרגיש בצורה של פגיעות כזאת והייתי מזועזעת מאביו הרגשתי רצון להרוג את אבא שלו עם כל שניה ושניה בסיפור הזה.

כשתיאו סיפר לי את הסיפור שלו ראיתי שהוא לא איתי ראיתי שהוא אבוד בזיכרונות ומרגיש רדוף מהימים ההם ולכן התקרבתי אליו יותר מזכירה לו שהוא כאן איתי ולא שם בתור ילד פגיע נראה שזה עבד כי הדריכות שלו ירדה מעט והוא ליטף את פניי, הסיפור שלו הסביר לי למה הוא היה עצום כל-כך מבחינת גופו הוא עשה זאת כדי להרגיש תחושת הגנה כנראה שהוא צריך את התחושה הזו גם היום.

לשמוע איך הוא הגן על טומי לפני שעוד נולד גרמה לי לתחושת גאווה וסיפוק אדיר בלב עד היום הרגשתי שנאה כלפי משפחתו של טומי לא הבנתי איך אפשר לעשות זאת לתינוק שרק נולד היום אני מבינה שזה נבע מתוך הגנה וללא טיפה אחת של אנוכיות.

כשסיים את סיפורו כבר בכיתי ברמות ותיאו ראה זאת הוא ליטף את פניי ואמר

״זה בסדר מלאך אני לא מתחרט על כך, הגנתי על טומי אחי הקטן ולראות אותו ככה מאושר ובסדר גורם לי לשמוח ולהרגיש שלם יותר ויותר בהחלטה שלי״.

במקום שאנחם אותו ואחזק אותו הוא ניחם אותי וחיזק אותי.

״אני גאה בך כל כך אתה האיש המדהים ביותר שיצא לי להכיר ואף אחד לא היה פועל כמוך לעולם אני מצטערת שהיית צריך לחוות דבר כזה זה לא הגיע לך, ואבא שלך הוא איש מזעזע שלא מגיע לו להתקיים בעולם הזה ולא עוד רגע אחד בלבד אני מקווה שביום מן הימים תזכה לספר לטומי שהוא אחיך, ואני מניחה שהחיבור שלכם היה מהיר בצורה כזו כי כנראה הוא הרגיש אותך, כנראה הוא הרגיש את ההגנה שאתה נותן לו וזה מדהים״.

הערכה הבזיקה בעיניו והוא התקרב אליי ״מלאך, אני עומד לנשק אותך עכשיו אז אם את לא מוכנה אני מציע שתתרחקי״ אמר תיאו.

לא זזתי להפך ציפיתי לכך והראתי לו זאת בכך שהתקרבתי אל פניו והוא נישק אותי, הוא נישק אותי ברעב הוא נישק אותי כאילו הרגע התעורר לחיים ופאק הרגשתי את זה גם אני הנשיקה הזאת הייתה מנחמת ומחייה ופראית.

כשהתנתקנו מהנשיקה הצמדתי את ראשי אל החזה של תיאו וחיבקתי אותו חזק ואמרתי ״תיאו אני גאה בך״ פיהקתי ועצמתי את עיניי ונתתי לעייפות להשתלט עליי.