אבודים בעצמנו

פרק 12-ליז:

כאב לי לשמוע את הסיפור שלו זה לא הוגן שילד צריך לחוות את ההורים שלו בצורה כזאת, ובמיוחד ההתנהגות של אבא שלו איזה איש עושה את זה לילד שלו?!

״אמא שלך באמת בגדה בו?״ שאלתי מקווה שזה לא חטטני

״אני לא יודע, אני מניח שגם לא אדע״ הוא ענה לי בכנות

״אז ההורים שלך הם הסיבה שאתה לא מאמין באהבה ולא חוגג ימי הולדת?״ שאלתי אותו והוא הנהן

״כן 2 הדברים האלו מסמלים את החוויה המזויינת הזאת״

לא הייתי מופתעת אם הייתי במקומו גם אני הייתי חושבת כמוהו.

״אבל אולי זאת ההזדמנות שלך לתקן״ אמרתי לו

״תסבירי״ הוא אמר לי בתמימות

״נראה שההורים שלך לא הראו לך את הצד הנכון והטוב של האהבה ובגלל זה אתה בדעה כל כך חשוכה עליה אבל אולי תנסה אותה בעצמך ותראה שזה דווקא די נעים?״ אמרתי לו עם קצת סומק

״לא חשבתי על זה ככה אף פעם״ הוא אמר ונראה מהורהר

״להורים שלי הייתה האהבה ענקית כמו בספרים״ התחלתי לומר לו

״תמיד קיוויתי שיום אחד אמצא מישהו שייתחס אליי כמו שאבי התייחס לאמי, עם הזמן הבנתי שזאת רק פנטזיה אבל תמיד קיוויתי שהיא תתגשם וכיום אני מבינה שזה סתם היה חלום שלעולם לא אגשים״ אמרתי לו

״ולמה לא?״ הוא שאל.

צחקתי אבל לא באמת התכוונתי לכך ״שכחת איפה אנחנו נמצאים?״ אמרתי לו

״הבטחתי לך שאוציא אותך מכאן ואני אקיים את זה פרפר״.

הסמקתי בגלל שם החיבה שנתן לי, ״למה דווקא פרפר?״ שאלתי

״פרפר מסמל בעיניי חופש הוא מסמל לידה מחדש ושינוי משמעותי, ככה את תהיי כשנצא מכאן כמו פרפר את תהיי חופשיה ותיוולדי מחדש תתמודדי עם אתגרים חדשים אבל את תעופי ותצמחי מהם כמו גדולה״ בראיין אמר לי בכנות והתחלתי לדמוע.

״זה הדבר היפה ביותר שמישהו אמר לי אי פעם״ אמרתי לו.

הוא הסתכל עליי מיוסר ואמר ״אני שמח לשמוע פרפר שלי״.