אבודים בעצמנו

פרק 11-בראיין:

אנסתי אותה, אני פאקינג אנסתי אותה.

אני יודע שהיא אמרה שזה בסדר אני יודע שהיא ביקשה ממני לעשות זאת כדי שאחיה אני יודע שזה לא נחשב אונס אבל זה מה שאני מרגיש שעשיתי, אני מרגיש שאנסתי את ליז.

כמו פעם שעברה אחרי שקרתה הסיטואציה הזו ישבנו בשתיקה ולא דיברנו, אבל ליז שוב שברה את השתיקה.

״תספר לי על ההורים שלך״ היא ביקשה

באתי למחות אני לא במצב רוח לדבר כרגע במיוחד לא עם ליז אחרי מה שעשיתי לה אבל אז היא אמרה ״בבקשה בראיין אני צריכה לשמוע את הקול שלך, אני צריכה שתספר לי משהו כדי לשכוח ממה שחווינו״

עם המילים האלו הבנתי שהיא לא מאשימה אותי אלא היא חושבת שאני קורבן בדיוק כמוה, לשמוע אותה מתחננת גרם לי להתחיל לספר לה את הסיפור שסיפרתי רק לדניאל.

״מאז שאני זוכר את עצמי ההורים שלי תמיד היו רבים, הייתי חושב שזה בסדר ושככה זה בכל בית כולם רבים לפעמים, אבל הבנתי שזה לא תקין הריבים האלו היו מוגזמים. בכל תקופת גיל הייתי בטוח שהם הולכים להתגרש ותמיד פחדתי מזה. אני זוכר פיצוצים שלהם שהגיעו עד לקצה הרחוב, אני זוכר שקברתי את עצמי מתחת לשמיכה מתחנן שהם יפסיקו לריב כבר. יום אחד אבא שלי נשאר איתי לבד בבית כי אמא שלי יצאה לאנשהו, הוא התחיל להראות לי תמונות שלה עם גברים אחרים ואמר לי ׳תראה את האמא הזונה שלך, תראה איך נמרחת על גברים אחרים שוכחת מהגבר שיש לה בבית, חכה תראה אני אשבור לה את העצמות׳ התחננתי בפניו שיפסיק אבל הוא המשיך ואמר לי ׳תראה ככה האישה שלך תתנהג כשתגדל תלמד מעכשיו׳, הוא תמיד היה מאכיל אותי וגורם לי לחשוב שאמא שלי היא כלבה בוגדנית שהולכת עם גברים אחרים מאחורי הגב.״

עצרתי לרגע לראות אם ליז מקשיבה, היא הקשיבה ולכן המשכתי.

״הוא היה גורם לי לעקוב אחרי אמא שלי בסתר, לחטט לה בטלפון ואפילו לשים לה מכשירי הקלטה בבית וברכב שלה תמיד הרגשתי אשמה אבל הוא אמר לי שזה בסדר ושאני עוזר להציל את הזוגיות שלהם כמובן שכשגדלתי הבנתי שזה לא נכון ואני רק פירקתי אותה אבל הוא ניצל ילד קטן שרק רצה שההורים שלו יסתדרו, בסוף אבי התעמת איתה והם נפרדו, הם עדיין גרו יחד אבל היו פרודים מה שאומר שהריבים המשיכו, אמא שלי איימה לסלק את אבא שלי ולהתקשר למשטרה אם הוא לא יפסיק את השטויות שלו. בסוף הלכתי אליהם והתחננתי בפניהם שיתגרשו ואחרי תקופה של תחנונים הם הודיעו לי שהם מתגרשים סופית ביום ההולדת שלי ובאותו יום אבא שלי עזב את הבית ומעולם לא חזר״.

סיימתי לספר לה והיא הסתכלה עליי עם כאב בעיניים.