אבודים בעצמנו

פרק 17-לין:

התעוררתי בזרועותיו של תומאס .

"היי" אמרתי ונזכרתי איך הוא עודד אותי ותמך בי אלוהים תודה ששלחת לי אותו, הוא המלאך השומר שלי.

״התעוררת מלאך?״ שאל תומאס ונשק לי על הכתף

״כן תודה על אתמול״ אמרתי לו

״שתדע שאם אתה צריך משהו אתה תמיד יכול להגיד לי״.

״האמת שאני רעב וטניה לא באה היום״ תומאס אמר והניח את ראשו על הכתף שלי, למה זה הרגיש כל כך טבעי ונורמלי?

״מה אתה רוצה לאכול?״ שאלתי וצחקתי .

״מה את יודעת להכין?״

״מה שתרצה״

״בא לי פנקייקים אפשר?״ שאל תומאס כמו ילד קטן.

״חחחחח כן בטח כמה דקות אכין לך״ אמרתי.

״ישש ואל תגידי לרפאל הוא כזה שמן הוא יגמור לי את הכל״ תומאס אמר בלחץ.

קמתי להכין לתומאס את הפנקייקים והכנתי גם לחבר'ה שלו כי הייתה לי תחושה שיבואו מה גם שצדקתי והם באו ורפאל באמת זלל את הרוב כמו שתומאס אמר .

״נראלי שאני מאוהב״ אמר רפאל במבט חלומי.

״תירגע״ אמר תומאס

״חברים אנחנו ב-2024 מותר לי להתאהב בפנקייק ואם ארצה אתחתן איתו גם״ אמר רפאל במבט כועס אך ידענו שהוא צוחק, כולנו צחקנו ותיאו גיחך קצת אבל משהו בי הרגיש שהנוכחות שלי משפיעה עליו לא טוב, מעניין מה הסיפור שלו.