אבודים בעצמנו

פרק 15-תומאס:

אני לא יודע מה קרה לי אבל איבדתי שליטה ונישקתי אותה.

הייתי חייב, הייתי חייב להרגיש את הטעם שלה.

ופאק זה הרגיש כל-כך טוב הרגשתי כאילו אני נולד מחדש, כאילו עד עכשיו הייתי מת והחזירו אותי לחיים.

הרגשתי כאילו גם היא חושבת כמוני אבל אולי אני מדמיין ״טוב אמ..״ היא הסמיקה וגמגמה

״אני אעלה למיטה עכשיו, תודה תומאס על הכל״ היא אמרה מובכת.

״בכיף לילה טוב״ עניתי והיא הלכה.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

קראתי לכל הח׳ברה שיחזרו, כשהם נכנסו רפאל דימם מהמצח וג׳וני דימם מהאף.

״מה לעזאזל קרה לשניכם?״ שאלתי תוך כדי צחוק נזכר איך הם יצאו מכאן

״מה אתה צוחק ישמן הכל בגלל המטומטם הזה״ רפאל ענה בכעס

״אתה רוצה עוד סיבוב?״ שאל ג׳וני

״אל תשחק אותה גיבור גדול שנינו יודעים איך זה קרה״ רפאל החזיר לו.

בראיין צחק ואמר ״שני הסתומים האלו רצו ונתקעו בעמוד״

״אל תשקר״ צעק עליו רפאל

״אני רצתי אחרי ג׳וני אבל הדפוק הזה נתקע בעמוד ואז אני נתקעתי בו ודפקתי את המצח״

״אולי תקחו חדר וזהו״ צחקתי עליהם

״אני אתלה את עצמי לפני שזה ייקרה״ נבהל רפאל וכולם צחקו חוץ מתיאו שהיה נראה שוב מרוחק.

״נשבע לפעמים אני שוכח שאנחנו היורשים של המאפיה הניו יורקית״ אמרתי להם והם הנהנו.

דיברנו על כמה דברים דחופים שהיה צריך לטפל בהם אכלנו וכל אחד הלך לבית שלו.

״תיאו אתה יכול להישאר רגע״ אמרתי לו לפני שבא לצאת עם כולם.

״כן״ ענה לי.

״מה עובר עלייך? אני מרגיש שאתה מרוחק יותר מתמיד וזה רף שמאוד קשה לעבור״

״הכל בסדר״ ענה לי באותו מבט אטום וקול קר.

״תיאו אתה יודע שאף פעם לא שאלתי ותמיד כיבדתי אותך כשהיינו ילדים-״

״תשחרר״ צעק עליי תיאו תוך כדי שדיברתי

״אחי מה נסגר איתך?״ אמרתי ודחפתי אותו.

משהו השתנה אצלו בעיניים באותו רגע הוא הסתכל עליי כאילו הוא הולך להרוג אותי, תיאו התקדם כדי להרביץ לי חזרה אבל חולצתו התרוממה מעט וחשפה צלקת עמוקה בבטן התחתונה, צלקת שלא ראיתי מעולם.

״תיאו עצור רגע תהרוג אותי אחר כך, מה זה הדבר הזה לעזאזל?!״ שאגתי עליו

תיאו סידר את החולצה שלו בחזרה ואמר ״פשוט תשחרר לא כל דבר אתה צריך לדעת״ הוא הסתכל עליי עם כאב בעיניים והלך.