פרק 8-ליז:

61 3 0
                                    

לא יכולתי להכיל את השקט הזה יותר, התגעגעתי לשיחות עם בראיין הן היו חסרות לי.לכן שאלתי על חבריו האמת היה נחמד לשמוע ולהכיר אותו יותר טוב מה גם שהרגשתי שזה הפיג את המתח שהיה בינינו.


ראיתי ששנינו הושפענו באותו אופן ממה שבוב הכריח אותי לעשות.


הדלת נפתחה ומישהו נכנס, נראה שבראיין זיהה אותו כי הוא קפא ברגע שראה את פניו.


״דניאל?!״ הוא שאל בהלם.

רגע דניאל זה לא אחד החברים שלו שהוא הרגע סיפר לי עליהם? יש סוף סוף באו לחלץ אותנו? בראיין הבטיח שייקחו אותי גם, אבל זה אומר שלא אראה אותו יותר, התאכזבתי קצת מהמחשבה על כך.

״מה אתה עושה פה? באת להוציא אותנו? איפה שאר החבר'ה?״ בראיין שאל אותו והביט לאחור מחפש את שאר החברים שלו .


״חחחחחחח״ דניאל התחיל לצחוק.

למה הוא צוחק? נראה שבראיין היה מבולבל כמוני.

״אני לא פה כדי להוציא אותך מכאן, אני הרי זה שדאג שיביאו אותך הנה״.

בראיין קפא כאילו ליטרלי קפא הוא לא זז ולא דיבר במשך כמה דקות, דניאל נתן לו לעכל והיה נראה משועשע מהמצב חתיכת מניאק.

״מה זאת אומרת דניאל? מה קורה פה?״ בראיין שאל ונראה נבגד


״מה שזה אומר ראיין״ הוא אמר את שם החיבה שלו בארס והמשיך

״זה שאני דאגתי לכך שתגיע הנה, הפתעה״ הוא אמר ופרש את ידיו

״אבל.. אבל למה?״ בראיין שאל באותו טון נבגד וחסר אונים

״אני זה שדאג לך לעבודה כל כך טובה, אני זה שדאג לך כל השנים האלו, סיפרתי לך דברים שמעולם לא סיפרתי לאיש״ המשיך בראיין.

״אתה טיפסת למעלה חתיכת מניאק והשארת אותי מאחור להיות הזונה של תומאס, עשיתי את כל העבודה השחורה מאחורי המסך ומעולם לא קיבלתי את הערכה שהייתה מגיעה לי״.

הוא עשה את כל זה בשביל כבוד? תהיתי לעצמי.

״כל פעם שההיית מגיע אליי הביתה ומתבכיין בגלל ההורים שלך הייתי מתעצבן באיזשהו מקום לא יכולתי לסבול את הפרצוף שלך״ אמר לו דניאל והיה נראה שנעץ לבראיין את הסכין יותר חזק בלב.

״על מה אתה מדבר? מעולם לא התבכיינתי על ההורים שלי, רק חיפשתי מקום לישון בו״.

״כן ואתה ניצלת אותי בשביל זה״ צעק עליו דניאל

״מעולם לא ניצלתי אותך, אני באמת אהבתי אותך והערכתי אותך, ההיית אחד האנשים החשובים לי״.

״כן יחסית לגאון של החבורה המסריחה שלכם אתה די אידיוט״ אמר לו דניאל וירק לבראיין בפרצוף.


זהו זה נמאס לי לשתוק ״היי חתיכת חרא, תתחיל להירגע עם ההתנהגות המסריחה שלך״ אמרתי לדניאל הזה.


הוא הסתובב אליי בכעס ואמר לי ״מה אמרת?״

אבודים בעצמנוWhere stories live. Discover now