האמת שזה היה שקר לא באמת הייתי בסביבה פשוט לא יכולתי להפסיק לחשוב עליה ולכן המצאתי לעצמי תירוץ בראשי שבאתי בשביל טומי, כמובן שבאתי לראות גם אותו אבל המניע שלי היה בּל.
משהו בה היה שונה מכל אישה שאי פעם זיינתי כלומר הכרתי.
״אז במה את צריכה שאעזור לך?״ שאלתי כשהגענו אל חדר הצוות.
״לטומי יש בקרוב יום הולדת וחשבתי לשמח אותו ולהכין לו מתנה, הבעיה שאין לי כל-כך זמן להכין אותה ועכשיו זו השעה הפנויה היחידה שלי לפני שאלך להחליף מורה באחת הכיתות כטובה שהיא ביקשה ממני בכל אופן אני לא חושבת שאספיק ולכן אני חייבת למהר ועוד זוג ידיים עובדות יוכל להועיל לי מאוד״ אמרה.
כבשתי גניחת ייאוש אני לא מאמין שאני פאקינג הולך להכין יצירה מזויינת.
״בסדר״ הוספתי בשלווה.
״אתה לא מדבר הרבה אה?״ שאלה בתמימות, זה נכון אני אומר כמה מילים רק שאני באמת צריך, הורגלתי לשתוק מאז שאני ילד ומאז אני ככה.
״מה את רוצה שאגיד?״ שאלתי.
״לא יודעת״ אמרה עם סומק קל
״אנחנו הולכים לעבוד הרבה יחד מכיוון ששנינו יחד עם טומי ויהיה נחמד אם נדבר אחד עם השנייה כדי להכיר קצת יותר אתה לא חושב?״ שאלה ומבטי נדד אל שפתיה המושלמות, לא אהבתי שאנשים מנסים להכיר אותי ולהתערב לי בחיים אבל כשהיא הציעה זאת משום מה זה לא הפריע לי.
״בסדר, מה תרצי לדעת עליי?״
״לא יודעת..אמ..מה הצבע האהוב עליך?״ שאלה עם מבוכה קלה
״שחור״.
״מעניין,למה דווקא שחור?״ התעניינה
״הוא מזכיר לי משהו״ עניתי לה במעורפל מתעלם מהכעס שהתמלא בחזי, כן הוא מזכיר לי את הלב שלי, הוא מזכיר לי את האפלה, הוא מזכיר לי את הלילה ואת השקט והוא מזכיר לי את הרגע שבו הכל כמעט נגמר.
היא שאלה אותי עוד כמה שאלות כמו ״מה המאכל האהוב עלייך?״
״סטייק״
״במה אתה עובד?״
״סחר״ עניתי בעקיפין.
״ספר לי על המשפחה שלך, כמה אחים יש לך?״ התאבנתי למשמע שאלתה.
״נגמרו השאלות״ אמרתי בקור עמוק, אכזבה נראתה בעיניה אך היא לא לחצה.
הרגשתי אשמה ולכן אמרתי ״ספרי לי על עצמך״.
״מה תרצה לדעת?״ שאלה בנימוס.
הכל חשבתי בראשי, ״ספרי לי על המשפחה שלך״.
נדמה שהיא לא אוהבת לדבר על משפחתה אך ענתה בכל זאת ״אין הרבה לספר אני גרה בוורמוט"
השכונה של העשירים בעיר והפוצים הנפוחים ביותר שפגשתי, מוזר היא לא הייתה נראית לי אחת מהם חשבתי בראשי אבל דעתי נקטעה כשאמרה.
״ההורים שלי עוסקים בפוליטיקה ואני בת יחידה וזהו״ הנהנתי והמשכנו לעבוד בשתיקה.
״עברה שעה אז טומי סיים אם אתה רוצה אפשר ללכת להגיד לו שלום עכשיו לפני שאצטרך ללכת לכיתה״ אמרה בקול רך.
״כן אשמח״ השבתי.
היא הנהנה ואמרה ״בסדר אז בוא אחריי״.
הלכנו אל משרדה של ג׳סי ובדיוק שהגענו הדלת נפתחה, ג׳סי יצאה ראשונה ואחריה יצא הגבר הקטן.
״תאי תאי״ אמר טומי בהתרגשות ורץ לעברי בחיבוק אבל נעצר באמצע הדרך כי לא ידע אם זה בסדר.
התכופפתי ופרשתי את ידיי לחיבוק אלוהים מה אני עושה? בחיים לא חיבקתי מישהו, טומי רץ אליי וחיבק אותי חזק ומשהו בלב שלי נצבט, ג׳סי עמדה מופתעת ובּל קרנה מאושר.
טומי אמר גם לבּל שלום ואז שאלתי ״מה שלומך גבר גבר?״
טומי ניפח את חזהו למשמע כינוי החיבה החדש שנתתי לו.
״אני בסדר״ הוא אמר והתקרב לאוזני והוסיף בלחישה ״היום הייתי אצל ג׳סי ושיחקנו במשפחה אני אוהב לשחק את זה, זה גורם לי להרגיש שיש לי משפחה באמת אבל אל תספר לאף אחד זה סוד כמוס רק בּלבּל יודעת״
משהו נשבר בליבי ״לא אספר מבטיח״ אמרתי לו והנחתי יד על הלב.
״יופי״ אמר טומי והמשכנו לדבר על שעת המשחק שהייתה אצל ג׳סי.
לאחר כ-10 דקות ג׳סי קראה לו חזרה אל חדרה ואני נפרדתי ממנו לשלום.
"מתי תבוא שוב?״ שאל טומי בעצב קל.
״אני אבוא בעוד יומיים״ רציתי לבוא גם מחר אבל אני לא יכול יש לי פגישה חשובה שאני לא יכול להחמיץ.
טומי הנהן ונכנס לחדרה של ג׳סי, נפרדתי גם מבּל לשלום ויצאתי מבית האומנה.
כשיצאתי קיבלתי שיחה מאבי, אין לי כוח להתמודד איתו כרגע היה לי יום טוב ולא אתן לו להרוס לי את זה.
YOU ARE READING
אבודים בעצמנו
Romance*הספר מחולק ל5 חלקים וכל חלק עוסק בזוג אחר בגלל זה יש כמות כזאת של פרקים* הם היורשים של המאפיה החזקה ביותר בעולם,אבל מה יקרה כשכל אחד מהם יפגוש את האישה שתפיל אותו מהרגליים. מה יקרה כשתומאס יפגוש את לין? מה יקרה כשתיאו יתקרב לבּל? מה יקרה כשבראיין י...
