Dangerous fight [3]

פרק 22- סוג התשוקה

ג'וליאן-

"ליליאן, חכי!".

ידעתי שמשהו מציק לה, שמשהו יושב עליה.
לא חשבתי שזה אני.

תשוקה, המילה הזאת עדיין מהדהדת במוחי בלופים. מה שאמרה גרם לליבי להגיב, בגלל זה לא עניתי. הייתי בהלם מוחלט, לא הספקתי לעכל את מה שאמרה לי.

ידעתי שהיא שונאת אותי, אבל לא חשבתי שעל דבר כזה מטופש. ליליאן כבר על האופנוע, משאירה לי אבק מאחור ואני משתעל בין כל העשן "פאק".

ומה אני מרגיש?!
שהיא מטריפה לי את הדעת, ובכל רגע אני רק מגלה עליה עוד ועוד. היא בחורה מסקרנת, חזקה, עצמאית וקטלנית.

אני רוצה לגעת בה, כמה שזה אסור לי..
זה פאקינג אסור.

אני מרגיש משהו אסור לבחורה הזאת.
ואני לא יכול לעשות עם זה משהו.

מצטער ליליאן, זה בלתי אפשרי.

לאן היא בורחת הפעם?!
אני לא מספיק לעקוב אחריה בכביש, היא מתחמקת ממני בכל פינה בין רכבים עד שנעלמת לי לחלוטין משדה הראייה.

אני מגיע לאחוזה במקום זאת, מניח שלשם היא תגיע בסופו של דבר. היא לא עונה לי לטלפונים ולהודעות.

כוסעמק, היא מרתיחה אותי עכשיו.

"איפה ליליאן?" רפאל מייד שואל כשרואה אותי בפתח האחוזה, בלעדיה.

"בדירה, ישנה" אני משקר, רפאל אוכל את השקר ואני מבין לפי שאלתו שהיא גם לא באחוזה. אני לא יכול לספר לו את האמת, זה יחסל אותי סופית.

"היי ג'וליאן" סילביה מברכת אותי בחיוך קצר "מחפש משהו?".

את פאקינג ליליאן, כן.

"לא, אני רק שכחתי כאן משהו" אני מייד מאלתר איזה משהו, שולף איזה תכשיר אמבט שלי ונפרד מהם בלהתראות קצר.

אני מתקשר לליליאן בפעם השישית, והיא שוב לא עונה.

שלוש בלילה, איפה את לעזאזל.

אני נשאר ער עד אור הבוקר, משתגע מדאגה ועצבים. אני קורא ספר, מתקשר אליה, מסמס לה ושום תגובה.

שמונה בבוקר, היא מופיעה בדלת.

"אתה נראה זוועה" היא מרגישה צורך להעיר לי בחיוך קטן ישר כשנכנסת פנימה, מעלה לי את העצבים אפילו יותר.

"כי נשארתי ער כל הלילה בגללך!" אני מטיח בה "מה חשבת לעצמך לעזאזל?!" אני צועק, מתקדם אליה במהירות בזמן שהיא נטועה במקומה ליד הדלת.

הדבר הראשון שאני עושה זה להביט בה ובגופה, לראות שלא נפגעה.

"את יודעת כמה חסרת אחריות את?!" אני תופס את מותניה ולוחץ אותה אל הקיר, רואה איך ליליאן מביטה בי בשילוב של פחד והתלהבות "את יודעת כמה חיפשתי אחרייך?!" אני מכה בקיר שלצידה בזעם אמיתי.

ליליאן פותחת את פיה לצרוח עליי בחזרה, אך אני מניח את אגודלי על שפתיה "תשתקי ליליאן" אני שואג "פשוט תשתקי!".

"מי אתה חושב שאתה ג'וליאן" היא מסננת בכעס, ומעיפה את גופי משלה.

אני מקלל רצף של קללות בלחש "מה שעשית לא היה בסדר" אני מסכם, נרגע לפני שאאבד כל שליטה עצמית שיש לי פה מולה.

ליליאן מביטה בי בריחוק, אולי אפילו כאב "אני יודעת, ולא מתחרטת על רגע".

סכין כאילו נתקעת בחזי "את כפוית טובה".

עיניה של ליליאן מתכהות, ראשה נוטה קצת שמאלה והיא פורצת בצחוק אירוני "מה שקרה אתמול בלילה היה חד פעמי, טעות מזוינת" הקול שלה נטול רגש "התשוקה היחידה שאני מרגישה אליך, זה התשוקה לתקוע לך סכין".

"את משקרת, לעצמך ולי" הקול שלי זר לי, מפלצתי ורגוע להפליא.

"זה לא שקר" היא מתעקשת, אני מגחך בזילזול ופושט את חולצתי בקלילות לרצפה.

"אני אוכיח לך אחרת ליליאן" הטון שלי יהיר, בטוח בעצמו. אני מצביע על חולצתה "אם יש לך אומץ מולי, תורידי את זה עכשיו".

ליליאן מצמצמת את עיניה בחשד, עיניה כאילו מתלבטות אם להקשיב לי ולבסוף היא עושה מה שביקשתי ומרימה את חולצתה מעל מרפקיה בשניות וזורקת אותה מעל חולצתי שעל הרצפה.

היא נענית לאתגר שלי.

"תשבי על הכורסא" אני מאתגר אותה בעוד מעשה, ליליאן חשדנית אך יושבת על הכורסא בצייתנות מפתיעה "אנחנו נראה על איזו תשוקה אנחנו מדברים" אני אומר בחיוך חייתי.

זין על חוקים.
רק לערב אחד.

אני הולך ונעמד מאחורי הכורסא, מאחורי גבה החשוף של ליליאן. סוגר חזייתה ממש מול פניי, והיא מסובבת את ראשה לאחור. אין לה אמון באף אחד, גם לא בי.

"אנחנו נראה עד כמה הניסוי הזה ישבור אותך ליליאן" אני לוחש לאוזנה, מסובב את ראשה בחזרה קדימה "אני מתכוון לראות בדיוק על איזו תשוקה את מדברת".

עור ברווז מכסה אותה, אני יודע בדיוק איך להדליק אותה.

"תתני לי את הרשות להעיף ממך את החזייה האומללה הזאת" קולי צרוד, ליליאן מצייצת ונאנחת כשמרגישה את ידי המחוספסת והגדולה נחה על גבה ומטיילת שם.

היא נותנת לי את הרשות, ואני פותח את סוגר חזייתה. אני תופס בכתפיות שלה, ומוריד את הכיסוי הזה מגופה. אני רוצה את היצירה הזאת נקייה לחלוטין הערב.

אני מושך בשיערה של ליליאן לאחור, וצווארה נמתח ונח על משענת הכורסא ממש מול פניי. פרצופה מעונה, ושדייה עומדים מולי כשפיטמותיה זקורות לי ברעב.

"עד כמה את רוצה שאגע בך?" אני מתקרב עם פי לשפתיה "כמה זמן את מחכה לזה?" אני מלקק את שפתיה הפשוקות בלשוני, חזה עולה ויורד במהירות.

עם יד שמאל שלי אני תופס שד אחד שלה, מעסה אותו בידי בזמן שאין לה יכולת לברוח ממני ומפניי. היא גונחת עם פה פעור, עיניה מתחננות אליי לעוד.

"את כבר רטובה?" אני מרשה לעצמי לעקוץ אותה כשהיא סוגרת את רגליה בחוזקה, כשהן מתחילות לרעוד בזמן שאני מענג את פלג גופה העליון.

"עוד.." היא מתנשפת, ואני מנצל כל יתרון שיש לי.

התשוקה שלך אליי מריונטה, אמיתית.