Dangerous fight [3]

פרק 27- מעשה מלוכלך

ליליאן-

אחרי הערב הזה, לא הצלחתי להירדם כל הלילה. הדבר היחיד שעבר במוחי היה ג'וליאן.
המחשבות שלי נדדו, והשעות שינה שלי נזרקו לפח כמו מסמכים חסרי חשיבות.

לא יצאתי למשימת החיסול שלי, הוא בהחלט העסיק אותי במשהו אחר. ולא, לא שכבנו. אבל הנשיקה הסוערת שהייתה לנו בהחלט שיבשה לי את החושים.

וזו הייתה רק נשיקה!

השפה התחתונה שלי עדיין הייתה פצועה, ומתחת לעיניי היו שקי שינה ארורים ומעצבנים. אני איאלץ להתאפר קצת היום, להסתיר את העייפות הזו.

"את חיוורת" ג'וליאן נכנס לחדרי, מעיר לי בצורה הכי קרה וחמה שיש בו זמנית "האוכל בשולחן, לחם עם חמאת בוטנים. שמעתי שאת אוהבת".

אני מסתירה את פניי ממנו, עוד לא צחצחתי שיניים ואני נראית נורא כלכך. ג'וליאן מגיע עד אליי מול המראה,  מסובב אותי מולו ודורש ממני להוריד את ידי מפניי העייפות.

"תורידי את היד" הוא אומר, אני נאנחת בקול ורוטנת לו שיצא החוצה מהחדר. רק בוקר, למה אני צריכה שהוא זה שיעצבן אותי ככה.

"ג'וליאן" קולי מאופק "אל תשגע אותי".

אני מורידה את ידיי מפניי, מסתובבת חזרה אל המראה ורואה בבואה שלי את ג'וליאן עומד איתן מאחוריי "לא ישנת טוב בלילה?" הוא שואל.

אני מנידה בראשי "אל תשאל שאלות".

"תתארגני זריז, האוכל ממתין לך" ועם זה הוא יוצא מהחדר, סוגר אחריו את הדלת. אני נושפת בהקלה, פתאום מרגישה רע על ההתנהגות שלי כלפיו על זה שטרח בשבילי והכין לי אוכל.

ממתי ג'וליאן מכין לי אוכל?
ואיך הוא ידע שזה המאכל האהוב עליי?

הוא בהחלט צייד חשאי מאוד.

זין על זה.

אני מצליחה לטשטש בעזרת קונסילר את הכהויות הנוראיות שלי מתחת לעיניים, ומתאפרת בקלילות כדי להרגיש טוב יותר עם עצמי.

וריח טוב כמובן, אחד הדברים החשובים לאישה וגבר כאחד.

והאמת היא, שאני לא רעבה.
אבל לא נעים לי לדחות את האוכל שהכין לי, אז אני מתיישבת בשולחן ואוכלת כמה ביסים באיטיות.

"איך ישנת?" אני מתעניינת, לוקחת עוד ביס מהלחם והחמאת בוטנים נמסה על לשוני. ג'וליאן משלב את ידיו על השולחן, גם הוא נראה עייף.

"טוב יותר ממך זה בטוח".

"אתה ישן טוב בדרך כלל?" אני שואלת אותו, מנסה לפתח שיחה רגילה כדי להשאיר את מה שקרה בנינו אתמול בקטגורית 'לא מביך לשנינו'.

הוא מרצין ועיניו מתכהות כאילו מה שאמרתי זה דבר שגוי "אני לא עונה על זה". איך הוא תמיד מתרחק, נאטם והופך לקר ברגע אחד.

אולי זו נקודה רגישה אצלו.

"אוקיי" אני זורקת את חצי הלחם שנשאר לפח, לא מסוגלת להמשיך עוד. בחילה לא ידועה מטפסת בגרוני.

"למה לא אכלת הכל?" ג'וליאן מחווה בראשו אל הפח, ואני מושכת בכתפיי "שביעה, תודה שהכנת לי בכל זאת".

ג'וליאן לא נראה מופתע שהודיתי לו בפעם הראשונה בחיי, ואם כן הוא לא הראה זאת.
הוא רק הנהן בראשו.

הפסקת אש משעממת, אני הולכת ליצור אקשן.

_______________________________________

אמצע הלילה, חצות.
אני משתכרת, בחור נחמד שנראה סקסי בעיניי השתכר גם.

בדרך כלל אני לא נוטה להשתכר, אך מאז שג'וליאן נכנס לחיי על תקן שומר הראש אני זורמת עם זה. והיום, היום אני רוצה להיכנע לההיי הכייפי ולתחושת האושר שמתלווה לשיכרון.

לא זוכרת ולא יודעת איך הגענו לזה, אבל אנחנו במיטה זוגית בדירה שלו.

"תגיד" אני מרימה את בקבוק האלכוהול לפי, לוגמת כמה שלוקים נוספים "אתה זורם איתי לקטע?".

הבחור שיכור יותר ממני, אני מגישה לו את בקבוק הוודקה והוא שותה ממנה עוד "מה שאת רוצה יפה אחת" הוא ממלמל, שיכור מהתחת.

הוא כמעט עירום לגמריי, רק הבוקסר שלו עליו. גם אני, חצי לבושה.

אני מתפשטת מולו, מעיפה את בגדיי בזה אחר זה אל הרצפה והוא בוהה בי וכמעט מרייר עליי "קדימה, תורך" אני מצביעה עת הבוקסר.

הזין שלו כבר קופץ ברגע שהוא מוריד את הבוקסר ממנו, ולפי החישובים שלי ג'וליאן מתכוון להתקשר אליי ממש בקרוב. מאז שברחתי לו, הוא התקין לי שבב מעקב.

אני מאבדת את המוח בלי שום סיבה מוצדקת, הבחור מושך את גופי העירום אליו ולוחש כמה שאני יפה "אלוהים, את פשוט אלילה" הוא נוגע בגופי, אני בהחלט צריכה את זה אחרי חוסר הסיפוק והתסכול המיני אחרי מה שקרה לי עם ג'וליאן.

הוא עם קונדום, ואני עם גלולות.

וכמו שאני ניחשתי, הטלפון שלי מצלצל באמצע האקט של שנינו.

ג'וליאן מתקשר.

ההיי שלי גובר, אני מצחקקת וגונחת כשהבחור דוחף את עצמו לתוכי בעוצמה "מי זה" הוא מתנשף, רוצה לדעת.

"מישהו שברגע זה הולך לרצוח את שנינו, תזרום איתי" אני קלת דעת, לא חושבת יותר מידי ועונה לטלפון.

"איפה את לעזאזל!" ג'וליאן מהצד השני של הקו נשמע זועם "ולמה רשום לי שאת נמצאת ב-".

אני קוטעת אותו בגניחה רכה, אוחזת בסדין כשהמהירות של הבחור מפלחת אותי לשניים "אתה מפריע לי" אני מקללת לאחר רגע, צונחת עם ראשי על הכרית ומקמרת את גופי כלפי מעלה.

"את עושה סקס עכשיו?!" הוא שואג, קולו רצחני ואני מצחקקת "מוזמן להצטרף, נעשה שלישיה".

"ליליאן!" אני שמה אותו על רמקול לצד המיטה, בזמן שהבחור מדבר מלוכלך ואני צועקת בעונג.

זה כלכך כיף, ואני הולכת למות אחרי זה.

"מקווה שאת מוכנה לסיבוב נוסף הלילה" קולו של ג'וליאן ארסי, והשיחה מתנתקת בעצמה.

לא עוברות עשר דקות, ודלת הדירה נפרצת.