Dangerous fight [3]

פרק 28- לנקום על זה

ג'וליאן-

כשאני רואה את ליליאן מזדיינת עם הבחור לנגד עיניי, אני רואה שחור ושולף את אקדחי מכיסי. הבחור הזה מסיים בבית הקברות ובגיהנום את הלילה הזה.

"מה אתה עושה!" ליליאן מזדעקת כשאני מעיף מגופה את הטמבל, שמייד מאבד שיווי משקל ונופל ארצה כמו מסומם מסכן. כל החדר ריח אלכוהול, והבקבוק שעל המיטה כבר מרוקן לגמריי.

צליל היריה נשמע, ואחריו דממה.

"קדימה, קומי!" אני תופס בידה של ליליאן, מלביש אותה בכוח בעוד שהיא חצי עייפה וחצי מתנגדת וסוחב אותה מנומנמת אל תוך הרכב.

אני מת להרוג אותה, היא ברחה בשביל להזדיין עם בחור שזה הרגע הכירה?!
מה נדפק בה, היא לא זונה!

כשאני מחנה את הרכב ומחזיר את ליליאן אל הדירה היא מתעקשת ללכת בכוחות עצמה, עדיין משתדלת להחזיק את משקל גופה למרות הקושי.

היא מועדת פעם אחר פעם ואני עצבני, תופס בה ועוצר אותה מליפול בכל פעם מחדש. ליליאן מצחקקת, נמרחת עליי ונתמכת בי בלית ברירה עד למיטה.

"את ישנה פה" אני קובע לה "במיטה שלי".

ליליאן מסתכלת עליי בעיניים גדולות, ורק אחרי כדקה מבינה מה אמרתי "מה? לא אני בסדר גמור.. הסקס היה מעולה".

אני חושק את שיניי "את פולטת שטויות, כנסי למיטה!".

היא מפזרת כמה חיוכים קטנים, נופלת על המיטה לצידי ונושקת לי בלחי "יש לך זיפים יפים" היא לוחשת "והעיניים" ידה עולה לפניי והיא לוחצת על אפי "וזה צפצפה".

אני פאקינג רותח, אבל ההתנהגות המטופשת הזאת מרככת אותי "תפסיקי" אני אומר לה, מוריד את ידה מפניי והיא עוטה על פניה פרצוף חמוץ וזועף.

"אבל זה כיף!".

"לא כל מה שכיף את מקבלת".

ליליאן מגלגלת את עיניה ונצמדת לגופי, ריח האלכוהול על בגדיה ופניה עצובות "למה אתה עצבני עליי ככה".

היא באמת שואלת?!

אני מעדיף לשתוק, כי אם אענה לה... לא אוכל לשלוט על המילים הקשות שיצאו מהפה שלי.
השליטה המזוינת שלי תתפוגג כאילו מעולם לא הייתה.

"לכי לישון" אני מנפנף אותה והיא מלקקת את שפתיה היבשות "אתה חמוד" היא פולטת.

"חמוד תקראי לכלב שלך".

"אבל אתה הכלב שלי".

האישה הזאת לא שולטת במה שיוצא לה מהפה, זה מדהים אותי כל פעם מחדש.
יש לה אינספור כנות וישירות.

"אני כועס עלייך מאוד, ואני מתאפק ברגע זה לא להגיב" אני מחליט לשתף אותה למרות שהיא מחוקה מהחיים, לפחות שתדע כמה שאני מאופק.

אם היא לא הייתה מחוקה ככה, הייתי דופק אותה בעצמי אחרי הטמבל ההוא.

"איך תגיב?" היא שואלת.

"נדבר על זה כשתהיי פיקחית יותר".

_______________________________________

באמצע הלילה אני מרגיש חום לא מוסבר, כאילו צמר חונק לי את הנשימה. שוב אותו סיוט, אני מתעורר בשקט ומביט סביבי נדהם לגלות שליליאן עדיין ישנה ויפייפיה כמו תמיד.

היא קרובה אליי, גופה הקטן צמוד לשלי אך בלי מגע פיזי מצידי. רותח לי, אני משתדל שלא להעיר אותה כשאני קם לשאוף אוויר צח ונקי בחוץ.

לא, אני לא מעשן.
עישנתי פעם והפסקתי, הדבר המזורגג הזה משחית את הריאות שלי ואני לא מעוניין לתופעות לוואי מזוינות לשאר חיי.
חבל שליליאן לא מבינה את זה.

בשאר הלילה לא הצלחתי להירדם, מחשבותיי נודדות אל הגברת הישנה בשלווה במיטה שלי. היא כלכך יפה לעזאזל, זה המקום הנכון שלה.
היא הכי יפה כשהיא במיטה שלי.

אני חוזר אל החדר, ומופתע כשרואה שליליאן התפרסה על כל המיטה שלי בלי שום חוצפה. רק הלכתי והיא כבר משתלטת. אני בוחן את פניה היפות. העיניים שלה סגורות, ראשה נח על הכרית שלי ושיערה השטני מפוזר לכל כיוון.

היא בקושי לובשת משהו, היא נמצאת בבגד הזעיר שאיתו יצאה לבלות.

על מה לעזאזל היא חשבה כשהזדיינה איתו בכזו קלילות?!

על מה היא חשבה כשענתה לי לטלפון וגנחה בקולי קולות?!

רק לחשוב על זה עושה לי רע, ועצבים עליה.
לפחות הבן זונה מת. אף אחד לא נוגע בה, לאף אחד אין את הרשות הזאת.

זה מטריף לי את הדעת, לדעת שעשתה זאת בכוונה. אני לא טמבל, אני יודע שהיא עשתה זאת כדי למשוך את תשומת הלב שלי.
והיא פאקינג הצליחה.

היא עפה רחוק, רוצה לקבל אותי בדרך מלוכלכת. היא רוצה שאדחוף את הזין שלי עמוק לתוכה, והיא יודעת שהדרך היחידה להוציא אותי מהכלים היא על ידי קנאה וזעם שמהר מאוד מתחלפים לתשוקה ותאווה.

לחיית פרא, לצייד חסר רחמים.

הגברת מתעוררת ואני יודע זאת כששומע קולות חנק קצרים מכיוון החדר. אני מניח את הטלפון שלי בצד ובצעדים מהירים מגיע אליה, רואה את ליליאן כורעת ברך מול האסלה ומקיאה.

אני מתקרב והיא דורשת ממני להתרחק.

"אני מסתדרת בעצמי" היא אומרת, אני רואה איך שיערה אסוף בקוקו קטן ומרושל. היא לא רוצה שאראה אותה במצב הזה, אבל זה בחלט ילמד אותה לקח לפעם הבאה שתרצה להשתכר ככה.

הנקמה שלי אלייך מריונטה, בדרך.