Dangerous fight [3]

פרק 43- עד הערב

ליליאן-

כבר בבוקר של יום למחרת אנחנו יוצאים לאתר את אלכסנדר, בין אם זה לשחד אנשים שקרובים אליו ובין אם לחקור על מיקומו באינטרנט ובאתרים סמויים.

שום דבר לא עובד.
קשה למצוא אותו, הרבה יותר משחשבתי.

"תנסי באתר הזה" ג'וליאן מתיישב לצידי עם הכוס קפה שלו, מראה לי במחשב שלו מה לנסות. גם זה לא עובד.

אני נאנחת, הראש שלי לא מכיל יותר כאבי ראש מזורגגים. הקול היפה של ג'וליאן בראש שלי, ממשיך להדהד ולעורר את גופי באופן לא נשלט. והוא שם לב לזה, הוא לא טיפש.

עור ברווז מכסה את ירכי כשהוא מניח עליה את ידו הגדולה, עושה זאת כדרך אגב ולא אומר מילה. זה מעלה לי את הדופק ופי נפתח מעט לגניחה שקטה אבל אני נושכת את שפתיי במקום זאת כדי לא לתת לו סיבה להמשיך.

הבטחתי לעצמי להתרחק ממנו, שלא אגע בו עוד. זה קשה לי כמעט כמו לנשום לידו, לדעת שהוא פה.. שהוא שלי אבל אני לא יכולה לפגוע בו ולהרוס אותו ככה.

"נצא למועדון הערב" ידיי סוגרות את המחשב ואני מפנה את ראשי לג'וליאן "אין לנו דרך אחרת, שם נוכל להסתנן לקרובים אליו בלי שידע.. נשחק את המשחק שלהם ונוציא מידע על אלכסנדר".

"אני לא אוהב את זה".

אני מחייכת בזיוף "גם אני לא" .

"מה תעשי כשתראי אחד מהם? תפתי אותו? תכניסי אותו למיטה כדי להוציא מידע?" ג'וליאן מוזיז את ידו המחוספסת קרוב לחיבור בין ירכיי לאיזור הפרטי שלי, רק מוודא שהגוף שלי עדיין שייך ומגיב לו.

אני רועדת מעט, הדגדגן שלי פועם בקצב "אעשה כל מה שיידרש ממני, גם אם זה אומר להזדיין עם אחד מהם כדי להשיג מידע".

ג'וליאן מכניס את ידו מתחת לחצאית הקטנה שלי ולוחץ באגודלו על פתחי, משפשף חזק "אין לזה אישור ממני, רק לי מותר לגעת בך".

"ג'וליאןן" גניחה נפלטת מפי, יבבה מייד אחריה. אני רוצה לסגור את רגליי כדי להפסיק את זה ולהתרחק אבל זה נעים לי, אני אוהבת את זה.

"כן מריונטה" הוא לוחש לי בשטניות "תגמרי לי על האצבעות".

גופי מתחיל להזיע, הנשימות שלי מתקצרות והגוף שלי יוצא מהשליטה העצמית שלו "לעזאזל ג'וליאן, תתרחק ממני בבקשה".

"אני לא מסוגל" הוא ממשיך לענג אותי, יודע מה הוא עושה טוב מאוד.

אני מתפרקת, מרגישה את הנוזלים מרטיבים אותי עוד ועוד ואני רוצה לצרוח. "בוא נעשה דבר כזה" אני מציעה, עוצרת אותו בקושי "אתן לך לזיין אותי טוב בתנאי שנצא למועדון ההוא הערב.. זה נחוץ למשימה".

ג'וליאן תופס בירכיי, מניף אותי על רגליו ומתחכך בי "תתקרבי עוד, צמוד" הוא פוקד. אני עושה זאת, מרגישה את זקפתו דרך המכנס.

"אני מבינה שזה אומר כן".

הוא בשניה פותח את הרוכסן ומוריד את התחתון, את התחתון שלי הוא מזיז הצידה.
אני מקרבת את גופי אליו, מרגישה אותו עליי ואת הגודל שלו. אני תופסת בו מצווארו ומסתכלת לתוך עיניו.

"מה קרה למה שהחלטתי אתמול" אני ממלמלת תוך כדי שזזה עליו, הזין שלו יורד מטה לפתחי ואני נותנת לכיפה שלו להיכנס לתוכי.

"התבטל" הוא מגיב, מגביה את אגנו אליי ודוחף את עצמו לתוכי. אני צוחקת, העובי שלו נכנס בעדינות מילימטר אחר מילימיטר "עכשיו זו ההזדמנות שלך, אחר כך זה נגמר".

"אז אני צריך לסחוט אותך עד הסוף?" עיניו זדוניות, פרצופו משועשע.

אני מתגרה בו "לא, תשאיר לי עוד.. להערב".

הוא מבין את הרמיזה שלי ומחמיץ את פרצופו "לא קורה" ונלחץ אליי חזק יותר, דוחק בי לקפוץ עליו מהר. הוא משתפשף בי מבפנים, נכנס אליי טוב וממלא אותי בתחושה של עונג צרוף.

הלב שלי דופק על מאתיים, הידיים שלי תופסות בו חזק ואני זזה עליו כמו נואשת שצריכה להגיע לאורגזמה שלה.

"אני קרובה אני פאקינג קרוב-" הרגליים שלי רועדות עליו, התחושה כאילו אני כמעט משתינה מתגברת והאגודל של ג'וליאן שם רק מעלה לי את הכאב וההנאה יחד.

"דיי דיי תירגעי" ג'וליאן רואה את פניי, כמה אני אדומה. הוא תופס בי במותניים, בשדיים.. יורד שוב מטה ונושק לי.

אני לא מצליחה להירגע, זה אשמתו.

ושוב הוא מזיין אותי, אך הפעם כשאני צמודה לחלון עומדת על רגליי. הוא מוצץ ויורד לי, אני כמעט מתרסקת עליו.

"תחזיקי מעמד" הוא ממשיך, נהנה לראות אותי מעונה ומגורה ככה.

אני צורחת מהכיף, מהאדרנלין שזורם לי בגוף.
ואוו. הגלים מתקיפים אותי שוב ושוב "תחזיק בי, תחזיק ג'וליאן" אני מבקשת, נופלת על רגליי החלשות.

הוא תופס בי, משאיר לי שובל נשיקות בצוואר "עוד לא גמרתי איתך, עד הערב את שלי.. וגם אחריו".

הרכושניות שלו, הקנאה שלו, האדישות שבו.
כל זה מדליק אותי, אני אוהבת אותו כזה.
שונאת את האהבה המעיקה שלי אליו, אבל כבר הפסקתי להתכחש לזה.

והוא לא גומר איתי כמו שהבטיח, עד הערב.