Dangerous fight [3]

פרק 39- פאק בעלילה

ליליאן-

כמובן שברונו וג'וליאן ניהלו שיחה מייד כשהגענו לפנטהוז שבו אנחנו הולכים לגור בזמן הקרוב, או לפחות עד להשלמת הנקמה המתוקה והמספקת שלי.

ג'וליאן עמד במטבח, רגלו האחת על הכיסא מטופפת עליו והשניה על הקרקע "איך בלה?" נימת התעניינות בקולו. ברונו מסביר שמצבה משתפר, אבל הנזק כבר נעשה.

"ואתה, מה איתך?" ג'וליאן מוסיף, ואני השוכבת על הספה מקשיבה בריכוז לכל מילה שלהם. כאלה הם, חברים ועיניינים בו זמנית.

"כרגיל, משתדל לעשות הכל לאישה שלי".

אני שמחה שזה ברונו, חשבתי שיפגע ויהרוס את בלה אבל בסופו של דבר האהבה שלהם ניצחה הכל. גם כשהוא טעה, הוא הצליח להוריד מהאגו שלו בשבילה ולהתנצל כמו גבר.
ככה חינכתי אותו.
(סתם, צוחקת)

"שמח לשמוע" ג'וליאן עונה לו. הם מדברים עוד כמה דקות, צוחקים קצת אחד עם השני.. והלוואי וככה אראה את החיוך היפה של ג'וליאן תמיד.

ברונו מרצין בשלב כלשהו, "תעביר לי את ליליאן לשיחה קצרה".

אני שומעת את שמי ומסתובבת לג'וליאן ולשיחת הוידאו המופעלת שם, רואה גם את פרצופו של ברונו. משהו בפניו לא ברור.
לא מריח לי טוב העסק.

"מה אתה צריך ממנה אחי" ג'וליאן מחליט לשאול.

"שיחה בין אחים" הוא לא מפרט יותר מידי אבל בנימת קולו יש משהו קשה וכועס.

"לא מחבבת את הרעיון" אני אומרת בקול חלול, קמה מכיסאי ולוקחת לג'וליאן את הטלפון מהיד. עיניו מהבהבות אליי בשאלה סמויה, אני מסתדרת כמובן לבד.

"הכל טוב" אני לוחשת לו ללא מילים, וג'וליאן מרפה בזמן שאני הולכת עם הטלפון לחדר שלנו.

"ברונו, מה יש?" אני שואלת, קולי חמים אבל בו זמנית גם לא סבלני.
שיחה בין אחים? הקור בקולו? לא מסתדר לי.

"הזדיינת איתו נכון?" הוא מנחית עליי את השאלה כמו פצצה, עיניו התכולות כאילו צורחות עליי וחוקרות אותי.

מה איך?

"לא" אני אומרת "מאיפה הבאת את זה?" אני מתעצבנת והולכת לחדר האמבטיה כששמה לב שקולי עולה כבר על לחישה.

הוא שולף בשניה קונדום גמור "אל תשקרי לי" אני פוערת את עיניי ובולעת את רוקי, ברונו מנפנף בזה "זה היה זרוק בפח אצלך בחדר, שכבתם את והוא".

אני כמעט ושוכחת לדבר.

"מה אתה מחטט לי בפח חתיכת מפגר" אני משתדלת שלא לצרוח, אבל זה מרתיח אותי. למה הוא בכלל נכנס לי לחדר?!

ברונו מושך בכתפיו "זה לא הבעיה, את יודעת מה כן?!" קולו אפל פתאום. אני מקשיבה לו כשהוא ממשיך "מה יקרה כשרפאל יגלה על זה, את חושבת שהוא יתן לג'וליאן להסתובב בחיים אחרי שדפק את אחותו.. ומי יודע כמה פעמים זה קרה!".

"ליליאן! זה החבר הכי טוב שלי, את פאקינג מזדיינת איתו ולא אמרת לי" אוקיי.. ברונו לגמריי עצבני עליי, הוא לוקח נשימה עמוקה "כמה זמן?" לבסוף הוא שואל.

אני מתאפקת שלא לקלל אותו "נתחיל מזה, שרפאל לא יגע ב-".

"תעני לי" ארסיות נוטפת ממנו, ואני שומעת את צעדיו של ג'וליאן מתקרבים מעט לאיזור החדרים. השיחה לא נמשכת כמה דקות, היא כבר עשר דקות של וויכוח.

"לא מתכוונת לענות לך על זה, זה לא עניינך ברונו" אני מסננת בחזרה, מה קשה לו להבין? "אתה יודע, גם עם כל השנאה שלו כלפיי.. לא חושבת שהוא באמת שנא אותי מתישהו".

"וזו הבעיה ליליאן" ברונו מטיח בי בצעקה "הוא השומר ראש שלך לעזאזל, מה את עושה?! רציתי שתסתדרו, לא שתזדיינו לי מתחת לאף.. יש לך מזל שאני זה שמצא את הקונדום המלא הזה".

ידי רועדת בעצבים, הוא מתכוון להפליל אותנו? "אני שונאת אותך ברונו".

"תיפרדי ממנו" הוא אומר לאחר רגע, כמעט מבקש יפה.

אני צוחקת באירוניה, שום דמעה למרות הרצון שלי לבכות לא יוצאת "מה נכנס בך ברונו?! אני מפלצת?! אסור לי להיות איתו אם הוא עושה לי טוב? זה העניין? ממה אתה כלכך מפחד בדיוק!".

"רפאל ירצח אותו ליליאן" קולו קר "זה מה שהוא הבהיר לו שיקרה אם יגע בך.. אין דרך חזור מזה, ופישלת ליליאן. את רדפת אחריו, אני כמעט בטוח שניסית לפתות אותו בעצמך עד שנכנע לך".

הוא צודק, זה כי אני אנוכית לגמריי.

"למה שאוותר על האושר שלי ככה? גם הוא אוהב את זה!" אני מתעצבנת וצורחת, ג'וליאן דופק על דלת המקלחת "הכל טוב שם?".

"כן, הכל בסדר לך" אני מחזירה לו בקול שליו למרות כל הסערה שמתחוללת בתוכי. הוא מסתלק, אבל בטוחה שזה עוד לא נגמר איתו.
הוא ירצה לדעת הכל.

"ליליאן, תקשיבי ותקשיבי לי טוב" ברונו כמעט ומאיים, חזותו משדרת עוצמה מולי.. הוא אף פעם לא ניסה לעשות עליי את כל הרושם המאיים הזה "את הורסת אותו, בשבילו ליליאן.. בשבילו תשחררי אותו. רפאל יגלה על זה בשלב כלשהו, ואם לא ממני.. תהיה לו דרך אחרת. אם את רוצה שהוא יחיה, תפסיקי עם השטויות שלך!".

המילים שלו פוגעות בי, הוא צודק.
אני זאת שמשכתי את ג'וליאן עם פיתויים יפים, כמו שתכננתי.. אבל שם לא רציתי אותו.. רק רציתי לשחק, להפיל אותו מהתפקיד..
ועכשיו?
עכשיו אני מרגישה אליו דברים נגד רצוני, ואני מסכנת אותו. שנינו רוצים את זה, שנינו נהנים מזה.
אבל הגיע הזמן לשחרר אותו לא?
זה עלול להרוג אותו, ואם הוא ימות..
אני לא אסלח לעצמי, אף פעם.

"בסדר, להתראות ברונו" אני מנתקת את השיחה, לוקחת נשימה עמוקה ויוצאת בחזרה להתמודד מול ג'וליאן.
זיופים.