Next to the Traffic Light | Minsung (HEB)

I'm a producer | special chapter

｛...｝～(>^ω^<)｛...｝

ג'יסאנג הכניס את המחשב שלו עם המטען לתיק שלו כשבתאים הקטנים יותר של התיק שם את האוזניות והעכבר – בו הוא לא השתמש בכל מקרה – דיסק און קי ומיקרופון קטן.

את המיקרופון הגדול יותר הכניס לתיק משלו וגלגל את החוטים שלו ככה שלא יקשרו אחד לשני בתיק וסגר אותו. לאחר מכן לקח את תייק הגיטרה שלו שם הניח את התיק הקטן השחור. תיק המחשב היה עם רצועה צדדית ככה שרק אחרי שהרים את תיק הגיטרה על גבו בשני הכתפיות הניח את הרצועה של תיק המחשב על הכתף.

הנער נשם עמוק לפני שלקח את הארנק והטלפון שלו מהשולחן ושם אותם בכיסי מכנסיו הארוכים. שיערו החום נפל על עיניו כשתיק לוחץ על הבלייזר שלבש. הוא היה מוכן לצאת.

את השיעור הם עמדו להעביר בסטודיו, זו הייתה מטלה מעשית לפי קבוצות במשך אותו השבוע ולכן לכל סטודנט היה חדר שלם לעצמו למשך כשעה. שלוש בפעמים בשבוע. וזה היה השבוע הכי מרגש בחייו.

הוא עמד להקליט את שלושת השירים הבאים למיקסטייפ שלו לתיק העבודות, מה שעמד להיות המבחן המעשי שלו.

"בהצלחה סאנגי," קרא מינהו מהמקלחת כשיצא הנער ומיהר לתחנת האוטובוס.
ג'יסאנג הרגיש מקצועי בבגדים שבחר ובציוד על כתפיו למרות שכשעלה על האוטובוס היה צריך לעמוד כדי לא להוריד את הדברים ושיהיה מקום לאנשים להיכנס ולזוז הוא עמד על יד הדלתות הכפולות בכניסה השנייה. הוא נאנח כשהוציא את האוזניות הקטנות שלו וחיבר אותם לטלפון וניגן את השיר האחרון שסיים לעבוד עליו.

האחד שמינהו שמע ביום הקודם.

_

"אני מחלק אתכם לחדרים, עכשיו למי שלא הביא את הציוד שביקשנו שייגש אלי אחר כך, אלה שמוכנים להתחיל לעבוד אתם משוחררים, ולא לשכוח, מה שאתם מגישים לי היום זה משהו שכתבתם על המקום, לא משנה לי על מה ועל מי, תהיו מקצועיים!" אמר המורה והתחיל להקריא שמות ולהגיד להם לאיזה חדר הם הולכים.

"האן, ג'יסאנג, חדר מספר תשע עשרה," קרא.
'האירוניה' חשב לעצמו הנער ולקח את המפתח והתג שנתנו לו לפני שהלך. על התג היה דיסק כדי להדליק את האור ולהקליט את החדר. כן זה היה חלק מהמבחן, שלוש שעות של צפייה בתלמידים כדי לראות שהם רציניים בעבודתם ועושים אותה כמו שצריך.

הנער לא דאג מזה יותר מדי.

החדר נגד קולות חוץ והאקוסטיקה הייתה מצוינת, למרות שהיה בו רק שולחן אחד, ומעמד.
ג'יסאנג נאנח והניד בראשו, 'הגעתי עד לכאן, בואו נתחיל'.

הברונטי הוציא את המחשב והניח אותו קרוב לכיסא ועל ידו העכבר ואוזניות הבלוטוס שלו. את המעמד הוא הזיז לפני השולחן וחיבר את המיקרופון שלו, הוא ידע שכשהוא מקליט הוא צריך לעמוד, את המיקרופון הוא הרכיב וחיבר אליו את כל מה שהיה צריך.