Next to the Traffic Light | Minsung (HEB)

~51~

🎣☕️🎭

מינהו אהב את מזג האוויר של הסתיו, לא רק זה שהתקופה הייתה אהובה עליו בגלל יום הולדתו של בעלי ושלו. היה משהו נוח בקרירות הזו והוא פשוט אהב ללכת ברחוב לא לבוש חם מדי אבל ברמה מספיקה.

המרצה התקדם לכיוון היציאה מהקמפוס, עברו שנתיים מאז התחיל לעבוד באוניברסיטה שבה אף למד וגם זה מתווסף לדברים הנוחים בחיים. הם גרו באותו בניין קרוב לקמפוס אבל גם מחוץ לו, שני חדרי שינה מטבח, סלון ושירותים. חדר השינה היה בעיקר לחתולות כמובן.

כשהגיע למכוניתו נשמע צלצול שהגיע מכיוון התיק אותו בא להוריד למושב על יד הנהג כך שהתיישב מול ההגה והוציא את הטלפון שלו.

׳ג׳אגי׳ מתקשר...

מינהו ענה.
״אני בדיוק יוצא הביתה״ אמר מינהו שם על הספיקו של המכונית לפני שהתניע אותה.
״יופי אז במקום לנסוע הביתה, תוכל לאסוף אותי מהעבודה?״ שאל ג׳יסאנג בקולו הוא היה נלהב ממשהו.

״קרה משהו?״ שאל מינהו.
״כן, אנחנו יוצאים לדייט. בדקתי את לוח הזמנים שלי והזמנתי כרטיסים,״ הסביר הצעיר, קליק נשמע ברקע, ג׳יסאנג בדיוק התגונן ליציאה גם הוא.

מינהו שהתניע את המכונית שינה מסלול, עבר הרבה זמן מאז יצאו, זה בדרך כלל היה עם חברים מהעבודה או חברים משותפים שלהם אבל שניהם לבד, בגלל העבודה קצת פחות.

״למה הזמנת כרטיסים?״ שאל מינהו בזמן שהסתכל במראה שלו, הוא סובב את ההגה ויצא ממגרש החנייה.
״לאיזו הצגה שמצאתי,״ קליק נוסף נשמע ואז דיבורים ברקע של ׳שיהיה לך יום טוב המפיק האן׳.
״אמרו לאיזה שעה?״
״לא אמרו אבל בשביל זה צריך לאסוף את הכרטיסים,״ דלת נפתחת.

״אוקיי, אז אני אצלך עוד כמה דקות.״

_

״יש לנו ארבע שעות לחכות?״ ג׳יסאנג בהה בכרטיסים שקיבל ונאנח. מינהו שם יד על כתפו, ״רוצה ללכת להעביר את הזמן בינתיים בבית קפה נחמד?״ הציע הבוגר.
טוב נו, לא שהיה להם דבר טוב יותר לעשות בארבע שעות אז הצעיר פשוט הנהן ותפס בידו של בעלו משלב את אצבעותיהם כשהם יוצאים מבניין התיאטרון.

ללכת ברחוב היה נחמד, אבל העננים פחות הסכימו איתם בשלב מסוים כשהראו סימן לגשם, מינהו שהשאיר את המטריה במכונית נאנח והשניים נעמדו מתחת לסככה, במרצה הוציא את הטלפון מכיסו וחיפש מקום טוב לשבת בו בזמן הגשם.
״יש מקום מעניין בסביבה?״ שאל המפיק מסתכל מעבר לכתפו.

״יש בתי קפה ברחוב הצדדי,״ ענה, ״נראה לי שקפה לא יזיק לנו.
״אבל ארבע שעות בבית קפה?״
״חכה, אולי יש משהו נוסף,״ מינהו גלגל למטה כדי לראות דברים נוספים. ״מה אתה חושב על דייג?״ שאל לבסוף.

״דייג? דגת פעם?״
״עם אבא שלי כמה פעמים כשהייתי קטן. יש פה קרוב בית קפה של דייג, רוצה לנסות?״
ג׳יסאנג הנהן ומינהו בדק מיקום, בית הקפה היה כמה בלוקים מהם ככה שיכלו ללכת מתחת לסככה ולרוץ קצת בגשם בכיף.

כשהגיעו למקום התיישבו כל יד שולחן והסתכלו סביב, לא רחוק מהם היו בריכות הדייג ועל ידם ילדים עם הורים וכמה זוגות צעירים שבאו והלכו.
הם קנו קפה ודיברו קצת על היום שלהם, מינהו שמח לראות את ג׳יסאנג מחייך ומתלהב מבית הקפה גם כשהלכו לדוג קצת בעצמם. זה לא היה קל אבל הצעיר הצליח לתפוס דג, ושום דבר לא היה חמוד יותר מהעיניים הגדולות שלו כשהסתכל על בעלו וחייך בהתלהבות רבה.

מינהו נישק את לחיו אומר כל הכבוד, הם היו במקום עם אנשים אבל לא היה לו איכפת, לשניהם הגיע קצת זמן אחד עם השני גם אם זה אומר קצת PDA.

ההצגה אחר כך הייתה גם נחמדה ומצחיקה, אולי לא משתווה להמשך היום. אבל הם החזיקו ידיים, ונשענו אחד על השני.
״תודה על היום ג׳אגי.״
״אין בעד מה לינו.״

🎣☕️🎭