Next to the Traffic Light | Minsung (HEB)

~4~

🔴••🚦••🔴

בסוף השבוע מינהו ישב בדירתו בזמן שסוני יושבת לו על הברכיים וישנה שם, היא לא זזה מה שגרם לו להישאר במקומו ולא לזוז גם כן.

הוא ניסה להרים אותה ולהוריד אותה לספה אבל היא יללה באכזבה והוא לא רצה שתהיה עצובה אז חזר להישען אחורה על המשענת ולהעסיק את מוחו. מה שלא עבד.

כריס היה במשמרת וצ׳אנגבין לא העז להתקרב אל החתולה, הוא מצא אותה מלחיצה.

כשנשמעה צעקה מהחדר של צ׳אנגבין סוני נבהלה וקפצה ככה ששרטה את לחיו של שחור השיער, הוא החזיק בלחי שלו בכאב. החתולה לא עזבה את צידו והתחככה ברגלו כאילו אומרת ׳סליחה׳.

מינהו נאנח, ״יא צ׳אנגבין״ הוא צעק לשותף שלו.

״סליחה היונג״ נשמעה צערה חזרה.

למינהו שלא באמת היה איכפת לו מה הסיבה לצעקה הלך לשירותים והסתכל על השריטה האדומה, שובל קטן של דם ירד במורד קו הלסת שלו, הוא נגע במקום ונאנח שנית. הוא הוציא את ערכת העזרה הראשונה מהארון בשירותים והתחיל לנקות את הפצע, רק שנגמרו הפלסטרים.

׳מצוין׳ חשב לעצמו, הוא החזיק את הנייר על הלחי שלו והחליט לצאת לקנות חבילה חדשה בזמן שהוא משתמש רק ביד אחת.

״אני יוצא״ הוא אמר לחברו.

״מה קרה?״

״גרמת לסוני להיבהל והיא שרטה אותי״ אמר ואז הלך ליציאה, הוא לא שמע את מה שצ׳אנגבין אמר ויצא למסדרון יורד ויוצא מהבניין לחנות הנוחות בצידו השני של הרחוב.

כשנכנס ראה דמות מוכרת, ׳אתה בכל מקום!׳ חשב מינהו על הנער עם פני הסנאי. הוא הלך לאזור של הרפואה ולקח חבילה של פלסטרים, הולך לקופה איתה ושם אותה מול המוכר מאחורי הקופה שהעביר את החבילה ואמר כמה הוא צריך לשלם. מינהו לא הביא ארנק אבל כן היו לו כמה שטרות בכיס ליתר ביטחון, הוא הניח אותו מול המוכר. עושה הכל עם יד אחת.

״אוי סליחה״ גוף קטן נתקל בו, הוא חצי סובב את ראשו מחזיק את החבילה לאחר שהכניס את העודף לכיס.

מינהו הוריד את היד שעל לחיו כדי לעזור לנער לקום.

״אתה בסדר?״ שאל כשהנער לקח את ידו וקם.

״כן אני פשוט ממש מגושם״ אמר הנער ואז הסתכל על פניו גורם למינהו להיזכר בשריטה.

״אוי״ אמר שנית, ״זה נראה כואב״ הנער עשה את המבט הכי חמוד שראה מינהו אי פעם כשהצביע על הפצע.

״חתולים״ מינהו משך בכתפיו וחייך מגרד את עורפו.

הבלונדיני מולו הנהן, ״אה״ אמר כשניזכר בדברים בידיו, ״צריך עזרה עם זה?״ שאל לאחר שהניח את הדברים מול המוכר.

״זה בסדר״ אמר מינהו מהר, ״אני אשים כשאגיע הביתה״.

״זה יכול להזדהם״ הנער היה עקשן.

״תודה״ מינהו הגיש לו פלסטר אחד לאחר שפתח את החבילה. וכך היה, הנער ממעבר החצייה עזר לו לשים פלסטר על לחיו.

״סליחה״ אמר המוכר גורם לו להסתובב לכיוון הקופה, הוא נזכר מה שנתן למינהו את הזמן הנכון להתחיל לחזור הביתה. הוא חזר תוהה עם ייראה את הנער גם ביום שני בבוקר.

🔴••🚦••🔴