בכל פעם הם נפגשים מחדש על יד הכפתור של הרמזור, ובכל פעם מחדש משהו אחר לוחץ על הכפתור.
מה יקרה כשידברו? ואיפה?
מקום #1 ב stray kids
1.11.2020
התחלה: 1.11.2020
עריכה: 29.12.2020
סיום: 31.12.2020
לעבור לגור ביחד אומר שאתם צריכים להתרגל אחד לשני ועל הדרך ללמוד דברים חדשים, לקיים הרגלים חדשים, ולעזור אחד לשני. והם אפילו לא חשבו שזה יהיה פשוט, בכלל לא, הם היו לחוצים מכל רגע ורגע, וגם לזכור את החלק בו הם גרים ביחד ולא ללכת למקומות בו גרו לפני כן.
וההתחלה הייתה נחמדה וזה לא אומר שגם ההמשך לא, אבל כן דברים הלכו גם לכיוונים שונים עם למעלה או למטה. אבל בסך הכל היה הסדר בסוף.
_
זה היה יום גשום ומינהו הרגיש חולשה, הוא נתקע בלי מטרייה וכשעמד בכניסה לבניין הוא התחיל להתעטש. רק קיווה שלא יהיה מצונן. אחרי שעלה לדירה הוא הוריד את דבריו ונכנס למקלחת זורק על עצמו סוודר גדול ומכנסי טרנינג. הוא היה אמור לעבוד קצת על השיעורים שקיבל לכן לקח שמיכה והתיישב על הספה שם את המשקפיים שלו – שהיו נגד קרינה כדי לשמור על בריאות עיניו – והתיישב פותח את המחשב על ברכיו.
אחרי שהתחיל להקליד שחור השיער השתעל מעט, וראשו התחיל לכאוב, למרות המשקפיים ראשו כאב והוא שם את המחשב על שולחן הקפה ונשען אחורה מסתכל על התקרה, זה לא עזר.
הדלת נפתחה ודמותו של ג'יסאנג נכנסה, המטרייה שלו סגורה לצידו והוא שם אותה בדלי בכניסה והוריד את נעליו, "מינהו היונג?" הוא קרא אבל לא נשמע קול.
ג'יסאנג הוריד את התיק שלו ואז הלך לסלון רק כדי למצוא את בן זוגו על הספה בסוודר גדול, שמיכה ומשקפיים, הוא מצא את זה חמוד ביותר, אבל גם התחיל לדאוג כששמע שיעול היוצא מפיו.
"אתה חולה?" הצעיר שאל והתקרב מרים את ידו למצחו שבער, "מינמין, אתה חולה . אמרתי לך לקחת מטרייה." "ל-לא חשבתי שירד עד כ-כדי כך הרבה גשם," אמר מינהו.
"תשכב אני אלך להכין לך תה," ג'יסאנג עזר לו להישכב עם ראשו על אחת הכריות שהיו על הספה ואז רץ להפעיל את הקומקום כדי להרתיח את המים לתה.
בזמן שחיכה הביא מטלית לחמה וקרירה כדי לנסות להוריד קצת את החום של מינהו ושם את המטלית על מצחו. ואז הלך להכין את התה עצמו על הדרך מביא כדור כדי שיוכל לקחת וללכת לישון.
"תודה סאנגי." "אתה צריך לדאוג לעצמך לפעמים." "אני יודע," מינהו לגם מהתה ונאנח, ג'יסאנג התיישב על ידו והביא לו את הכדור שבלע ולקח לגימה נוספת מהתה.
"מה תעשה בלעדי, הא היונג?" "לא יודע, אהיה רווק עם חמישים חתולים." "וואו," הצעיר צחקק בזמן שסוני עלתה על הספה לצידם, מינהו הוריד את הכוס לשולחן ואז לקח אותה בין ידיו ונשכב מחבק אותה קרוב אליו.
"אולי כדאי שתעבור למיטה?" אבל זה היה מאוחר מדי, מינהו כבר נרדם.
_
ביום למחרת הצינון התגבר עוד קצת אבל לפחות הראש שלו לא כאב כל כך והחום ירד, אבל ג'יסאנג אילץ אותו להישאר בדירה שלהם כדי לנוח, הוא צריך לחזק את המערכת הבריאותית שלו לפני שיחזור לאוניברסיטה. ככה שקיבל סיכומים מחברים לכיתה, ובימים שג'יסאנג חזר מאוחר באותו שבוע פליקס היה מגיע לארח לו חברה.
למה פליקס? כי הוא היה היחיד שהיה פנוי בשעות האלה של היום.
ומינהו? מסתבר שהוא היה יותר קלינג'י משהשניים חשבו, במיוחד כשכאב לו הראש והוא התלונן, או שעלה לו החום אז הוא היה צריך לחבק משהו בשביל לישון. הוא היה כמו תינוק גדול. אבל ג'יסאנג מצא את זה חמוד.
כשג'יסאנג חזר באותו יום הביתה מינהו עמד מול הדלת עם סוני בידיו. "אני חושב שאני מוכן שהשטן ייקח אותי, אבל במחשבה שנייה התבלבלתי ביני לבין לבין סונגמין," ואז הוא הסתובב והלך לשבת בסלון.
"מה?" ג'יסאנג היה מבולבל ואז צחק. סוני ירדה מברכיו של מינהו ורצה לחדרם בזמן שג'יסאנג הלך להתיישב על יד מינהו לפני שידיו משכו אותו לחיקו. "איך אתה מרגיש מינמין?" "בסדר, אני צריך לצאת לנשום אוויר צח לפני שאתחיל להגיד עוד דברים לא הגיוניים." "דייט?" "יש לך רעיון?" "תלבש משהו חם ליציאה," ג'יסאנג נישק את לחיו.
וכמה מינהו התגעגע לנשיקות של הצעיר מאחר והוא היה מצונן עדיין ולא רצה להדביק אותו. ג'יסאנג היה בן הזוג המושלם עבורו, את זה הוא ידע.
💜(='∀｀)人('∀｀=)💜
למה החלטתי להעלות פרק לפני הראשון בינואר? זה:
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
