Next to the Traffic Light | Minsung (HEB)

Next Level

(After me feeling soft!)

@(・●・)@

אחת מהדירות בבניין של ג'יסאנג היו להשכרה כבר די הרבה בזמן, היא הייתה דירת סטודנטים עם שני חדרים, מטבח וסלון ושירותים, מה שגרם לנער לפעמים לעבור על פני הדירה ואפילו לשאול את בעל הבניין עם הוא יכול להיכנס לראות אותה. היא לא הייתה גדולה מדי אבל גם לא קטנה מדי כמו הדירה שלו.

דירה יפה היכולה להכיל שני אנשים, עם זה שותפים לדירה או אפילו שלושה, עם שניים חולקים חדר. בדרך כלל זוגות צעירים גרים בדירה שכזאת, ומאחר והיו באוניברסיטה ומהאוניברסיטה מתחילים את החיים האמיתיים, היא התאימה גם לעם מתחילים משפחה.

אבל שוב זה תלוי במצב שלך.

ג'יסאנג עוד לא סיפר למינהו על התוכניות שלו כי רצה לחכות לפחות עד סוף סמסטר החורף ולפני האחרון של שנתו הרביעית. התוכנית של מינהו היה להמשיך ללמוד שנתיים נוספות בשביל הוראה, מה שעבד גם עם שנות הלמידה של ג'יסאנג, שהשלים לארבע שנים.

הצעיר באמת רצה לקחת דברים עוד שלב, אבל לא רצה להלחיץ אף אחד ולכן אפילו שמר את ההצעה הזו מחבריו הטובים ביותר. הוא עדיין ישב עליה.

ביום בו החליט לספר לפליקס ולשאול אותו מה הוא חושב על הרעיון, ג'יסאנג נפגש עם האוסטרלי בבית הקפה בה הוא עובד כך שבהפסקה של פליקס הוא התיישב איתו.

"אז מה אתה חושב?"
"וואו, זה צעד גדול."
"אתה חושב שהוא גדול מדי?"
"כלומר, אתם יותר משנה ביחד, זה די הגיוני."

"אבל אתה חושב שזה מוקדם מדי?"
"עכשיו אתה רק מוצא תירוצים על למה לא וזה היה רעיון שלך מההתחלה."
"אני מנסה להביא עוד נקודת מבט על הסיטואציה."
"אז עם אתה חושב שזו נקודת מבט של מינהו, נגיד. אז זה לא עובד. תשאל אותו, תראה מה הוא חושב."

"אני מפחד לעשות את זה, זה למה אני לוקח את הזמן."
"ועד שתחליט הדירה כבר תילקח ממך."
"אז זהו שהיא לא, ביקשתי מבעל הבניין לתת לי חודשיים להחליט."
"חכם האן. אז עכשיו תפסיק לתשאל את עצמך דברים ותשאל את החבר שלך."

"אבל מה אתה חושב?"
"אני ממש מתרגש בשבילך."
"תודה ליקסי."
"תמיד. ועכשיו עם תסלח לי, ההפסקה שלי נגמרה, מ שאומר שאחר כך יש לי זמן ללכת לבלות עם צ'אן ואתה הולך לחפש לך מה לעשות או לשאול את מינהו."

"אני רוצה לשאול את סונגמין קודם."
"והוא יגיד לך לא בתור התחלה, אז בהצלחה עם זה."
"למה שיגיד לא?"
"לא יודע, זה סונגמין, לא, קודם לכל," פיקס נעמד מאחורי הדלפק ונופף אל ג'יסאנג שבה לצאת מבית הקפה.

_

הנער הלך ברחוב ונאנח הוא מצא את עצמו נעמד מול היונג'ין שחיכה לאוטובוס כמוהו.
"היונג'ין," הוא קרא ואז נעמד על יד הגבוה, שיערו התארך והוחזק אחורה על ידי כובע גרב כחול קהה.