Next to the Traffic Light | Minsung (HEB)

~29~

☔️《-🎳-》☔️

לתכנן מפגש בין כל החברים שלהם היה הדבר הכי קשה שעשו, וזה גם לא עבד.

צ'אנגבין למד, ג'ונגאין בילה עם חבר שלו יידאם והיונג'ין לא רצה להיות גלגל חמישי. ככה שמינהו וג'יסאנג מצאו את עצמם בדאבל דייט עם פליקס וצ'אן, באולם הבאולינג.

וכמה שמינהו התחרט על זה. כי הוא היה גרוע בכל מה שקשור לספורט, לא רק זה שג'יסאנג פחד מכל כדור אפשרי. כריס שהיה טוב בכל ספורט אפשרי לא הצליח מדי פעם, באולינג פשוט היה שונה מכל דבר אחר.

החלוקה שלהם הייתה פליקס וג'יסאנג נגד מינהו וכריס, המפסיד משלם על ארוחת ערב, מה שגרם לצעירים לפחד קצת, אבל לשמחתם כריס לא הצליח כמו שחשבו ומינהו היה זה שהשיג להם את רוב הנקודות למרות שלא חשב שכן.

ג'יסאנג היה בסדר ופליקס היה טוב יחסית, השניים קפצו אחד על השני בכל פעם שהצליחו רק עם זה להפיל קונוס, הם גרמו לבוגרים מהם להסתכל עליהם עם לבבות בעיניים מאחר והיו חמודים מדי לעולם הזה.

"והאפסים הצליחו," צעק ג'יסאנג מרים את ידיו גבוה לאוויר כשפליקס בא לחבק אותו, מינהו וכריס מצאו את עצמם על הרצפה מהתבוסה, הם הרימו את ראשם לביטוי.

"למי אתה קורה אפס?" שאל פליקס מתרחק מהחיבוק.
"כי אנחנו ילידי שנת אלפיים," אמר ג'יסאנג (0'0 line).
"עדיין, למי את קורה אפס."
ג'יסאנג משך בכתפיו ואז אמר, "אני רוצה בשר, ואתם משלמים," הוא הצביע על הבוגרים.

פליקס וג'יסאנג יצאו מהאולם שלובי זרועות כשכריס מוציא את הארנק שלו ומינהו נאנח, "מצטער," אמר כריס. מאחר והרגיש שבגללו הם הפסידו.

"בפעם הבאה," מינהו תפח על שכמו והם יצאו אחרי הנערים השמחים. איך הם יכלו להיות עצובים כשבני זוגם קפצו באוויר בשמחה וצחקו וצעקו, הם שמחו לראות אותם ככה וזה חימם את ליבם.

_

"סונגמין היה גומר אותנו," אמר פליקס אחרי שהתיישבו במסעדה החמימה.
"כן, הוא כל כך תחרותי," ג'יסאנג הכניס חתיכת בשר לפיו, הוא התחרט על זה מאחר והיה חם, הוא עשה פרצוף סובל ופתח את פיו, "חם."

"סונגמין?" שאל מינהו.
"חבר שלנו שעובר לאוניברסיטה בהמשך החודש, ראית אותו כשהוא בא לבקר," ענה ג'יסאנג אחרי שהצליח לבלוע.

מינהו הנהן, הוא זכר בחיבוק שהם חלקו אחרי הירידה מהאוטובוס והרגיש קינאה פתאומית.
"הוא ממש טוב כשזה מגיע לתחרות, הוא גם תלמיד ממש טוב," השלים פליקס וחייך, "וואו, אני לא יכול לחכות עד שהוא יגיע. אתם נראים מוזר, הכל טוב?"

ג'יסאנג הסתכל על השניים והסכים עם פליקס, על הפרצוף שלהם הייתה ההבעה של 'הבחור הזה על יד החברים שלנו לא ולא', זה גרם לצעירים לצחקק בינם לבין עצמם. "אני לא מאמין שאתם מקנאים בסונגמין, הוא חבר ילדות שלנו מתיכון."

"אנחנו לא מקנאים," אמר כריס והכניס גם הוא חתיכה חמה לפיו, פליקס הניד בראשו.

עמוק בפנים ג'יסאנג ופליקס אהבו את הקינאה הזו, הם נראו ממש טוב כשהם קינאו, אבל לא רצו ללכת רחוק מדי. זה היה צד שונה במינהו שג'יסאנג לא ראה עדיין, והוא קיווה שהוא יחבב את סונגמין בתור רק החבר הכי טוב שלו ושל האוסטרלי מולו.

"אל תדאג מינמין, אין אף אחד חוץ ממך," ג'יסאנג לחש לו באוזן ואז שתה מהכוס שלו, מינהו הסמיק.
'וטוב שכך!' חשב.

☔️《-🎳-》☔️

_________

(רעיון זה לקוח מתוך התוכנית מהסרטון הזה)