Next to the Traffic Light | Minsung (HEB)

~45~

💜(='∀｀)人('∀｀=)💜

היה להם מזל שהמבחנים של פברואר הייתה יותר נוחה מכל תקופה אחרת, ולמה? לא כל יום היה מבחן. אבל זה לא אומר שזה היה אחד הגורמים לאי נוחות של ג'היו שבילתה איתם את זמנם אחרי הלימודים שלה.

עכשיו לשלוח את מינהו לאסוף את ג'היו מבית הספר, בואו נגיד שהוא משך יותר מדי תשומת לב לעצמו. אחרי שאמר לג'היו שיבוא לאסוף אותה והגיע, אפשר להגיד שכל תלמיד שני חסר טקט שאל אותו עם הוא מפורסם, זמן או שחקן. אומרים לו שהוא יפה ומוכר.

כשג'היו יצאה משער וראתה אותו, היא הלכה אליו ונעמדה לצידו, "מצטערת על זה," אמרה.
"על מה?" שאל מינהו כשהתחילו ללכת.
"ראיתי שניגשו אליך, איך אתה שורד?" היא הרימה את ראשה אליו כשהוא הסתכל עליה.
"אני לא יכול לומר שמתרגלים, זה היה קצת מוזר לחוות את זה כאן."

"חברות שלי אוהבות זמרים, בגלל כשהן אמרו לי שיש איידול שמחכה בחוץ לא הייתי מופתעת."
"מה זאת אומרת?"
"אני לא יודעת איזה ג'יסאנג אופה מצא אותך, אבל אני חכמה מספיק בשביל להבין שאתה דומה לאנשים שהן מעריצות. אתה קול מינהו אופה."
"תודה?" זה יצא יותר כמו שאלה משציפה.

הם נכנסו למכונית של מינהו אחרי שהבין שלנסוע באוטובוס כל כך הרבה זמן זה לא משהו שהוא מעדיף לחוות באותו יום בגלל ניהול הזמנים שלו, ולכן מכונית היה רעיון טוב. הם נסעו בשקט כשג'היו יושבת במושב האחורי המקביל אליו עם התיק לצידה.

כמו ביום הראשון שנפגשו הם העבירו את הזמן בשאלות קצרות, ככה שלמד על הילדה יותר ככה. כמו שהיא בת יחידה ואוהבת את הצבע צהוב, היה לה קראש על סונגמין עד אותה שנה שהבינה שהיא קטנה מדי בשבילו – מה שמינהו מצא כעצוב כי היא נשמעה כל כך נלהבת – היא אוהבת אוכל חם עם גבינה מותחת ואין לה פחד מגבהים כמו ג'יסאנג ("הוא פחדן קטן, גם לבלונים הוא לא מסכים להתקרב" בליבו של מינהו, 'הוא לא לבד בזה, אבל היא לא צריכה לדעת'), ולא לשכוח שגם האוכל שג'יסאנג הכין לה באותו הבוקר לצהריים לא הייתה נוראה, בידיעה שהנער לא יכול לבשל ולכן רק הכין אורז וסנדוויצ'ים קטנים.

כשהגיעו לבניין ונכנסו לדירה היא הייתה ריקה, חוץ מסוני שרבצה לה על השטיח, היא הלכה אליהם והתחככה ברגליהם עד שג'היו הרימה אותה אחרי שהורידה את תיק בית הספר שלה והלכה איתה לסלון כדי לשבת ללטף אותה על הספה.

מינהו חייך והלך למלא את קערת האוכל של החתולה לפני שהביא את הדברים שלו כדי להתיישב על יד שולחן האוכל לכתוב כמה עבודות. אחרי שלנאס לילדה והחתולה אחת מהשנייה, סוני הלכה לאכול וג'היו הצטרפה למינהו על יד השולחן מסתכל על מה שהוא עושה.

"מה אתה עושה?"
"כותב מטלה שאני צריך להגיש," הוא העביר את מבטו את הילדה, "יש לך שיעורי בית?"
היא הנהנה ואז הלכה להביא את התיק ולהוציא את חוברת העבודה שלה, מוציאה עיפרון מהקלמר הצהוב הקטן, היא התחילה גם היא לסיים את מטלות בית הספר.