》—🧋—《
מאחר ובילו את רוב זמנם רודפים אחרי ג'ונגין לא להם קר יותר, סונגמין כבר ויתר על המעיל שלו ופשוט שלח מבט רצחני לכל מי שהסתכל עליו וברח כי הנער היה מאיים מדי, בזמן שג'יסאנג ניסה כמה שיותר לא למות מחום רק בגלל שהייתה לו חולצה קצרה.
לפליקס לא היה איכפת בשלב הזה, הוא לא הבין למה הוא לוקח את זה ללב, אנשים רגילים אליו לובש סוגים שונים של בגדים, זה לא שונה. שוב זה לא שהם לובשים חצאיות.
הוא הוריד את הסווטשרט שלו ושם אותו בתיק, הולך מאחורי ג'יסאנג וסונגמין שניסו לדחוף אחד את השני קדימה על ג'ונגין הלוקח תמונות, וצחקק לעצמו. "תתכוננו לליל כל הקדושים הבא, יש לי כבר רעיונות."
"גרביוני רשת ואני רוצח אותך," אמר ג'יסאנג, "חצאית זה מספיק מביך."
הסווטשרט כבר התחיל לעלות לו על העצבים והוא פשוט הוריד אותו והחזיק אותו בשתי ידיו שיסתיר את בטנו החשופה.
"כל מה שאני רוצה לעשות כרגע זה לטבוע את אייני," סונגמין אמר מסתכל על הצעיר מקדימה.
"רק עוד כמה שעות."
"אני לא מאמין שבחרת דבקה ביום הזה, אני לא יוצא מפה עד חמש בערב," ג'יסאנג עשה פרצוף חמוץ, הם התחילו להתקרב למסעדה הקרובה כדי לאכול.
סונגמין עצר גורם לפליקס להתנגש בגבו, "היונג'יני?" הוא הסתכל הצידה על הנער אפור השיער והגבוה שהסתכל עליו בפה פעור, סונגמין התאדם תוך רגע כשראה את החבר שלו בשביל המוביל אליהם.
מאחוריו הוא יכל לראות את מינהו וצ'אן מחליפים מבטים כשהם מנסים לראות מבעד לכתפו של הנער. מה שגרם לפליקס וג'יסאנג לרוץ להתחבא מאחורי ג'ונגין, מה שלא עזר בהרבה כי הנער הצליח להתחמק מהם והם מצאו את עצמם מבין שני צידיו של סונגמין מול הבוגרים.
"אז לא הזיתי," אמר מינהו פונה אל צ'אן ואז עיניו נפלו אל ג'יסאנג שניסה כמה שיותר לא להסתכל לעיניו ונשך את שפתו התחתונה מרוב מבוכה, הוא חיבק את עצמו. מינהו פלט צחקוק גורם להיונג'ין וצ'אן להסתכל עליו.
"אני אשמח לשמוע את הסיבה מאחורי ההחלטה המדהימה זו."
"יא!" ג'יסאנג צעק עליו.
_
"אז הפסדתם בהתערבות," אמר צ'אן.
"כן, וזה מה שקורה שאתה נותן לאייני לבחור את החובה," פליקס נאנח וג'יסאנג ניסה להתרחק ממינהו ככל האפשר עם כסאו. "תשמור את הידיים לעצמך," הוא אמר לו.
היונג'ין רק ישב בשוק כל כמה דקות סונגמין היה צריך להרים את ידו כדי לסגור לו את הפה.
"רגע מה היה קורה עם הייתם מנצחים בהתערבות?" שאל מינהו.
"אייני היה משלם על אוכל," ענה סונגמין.
"הוא מוזמן לשלם עכשיו," מינהו הסתכל על הצעיר שישב בראש השולחן.
"בדיחה טובה היונג," הוא אמר ואז חזר לטלפון שלו עובר בין התמונות שלכך כל היום.
כן היה שלב בו הם היו לבד לגמרי בחוץ ולא הייתה להם בעיה לקחת תמונות אבל דבר אחר, אייני יכל להשתמש בהם לבלאק מייל!
_
"קר לך?" מינהו וג'יסאנג הלכו ביחד אחרי שיום הלימודים נגמר.
"לא כל כך, למה אתה שואל?"
ועם כמה שהמראה של החבר שלו משך תשומת לב זה גרם לשחור השיער להרגיש יותר מגן מאשר כל דבר אחר. "רק שואל," הוא ענה. ג'יסאנג הבין.
"מפריע לך שאנשים מסתכלים עלי?" ג'יסאנג התחיל ללכת מהר יותר והרים את ידיו למעלה כדי להניח אותם מאחורי ראשו, מינהו מיהר ותפס אותו במותניו לחיבוק אחורי גורם לו לצחקק על מגע ידיו הקרירות.
"תפסיק," אמר מינהו ועשה פרצוף חמוץ, ג'יסאנג הסתובב אליו ונשק לו קלות.
"אוקי, עכשיו תביא לי את הסווטשרט שלך, הבכתי את עצמי."
》—🧋—《
(כי אני גאה בקייפופ ועל האופנה הפמיניסטית ההופכת להיות א-מגדרי! זה מאוד שנות השמונים ואני מכורה!
(
YOU ARE READING
Next to the Traffic Light | Minsung (HEB)
Fanfictionבכל פעם הם נפגשים מחדש על יד הכפתור של הרמזור, ובכל פעם מחדש משהו אחר לוחץ על הכפתור. מה יקרה כשידברו? ואיפה? מקום #1 ב stray kids 1.11.2020 התחלה: 1.11.2020 עריכה: 29.12.2020 סיום: 31.12.2020
