Next to the Traffic Light | Minsung (HEB)

~46~

(אזהרה: מחשבות רעות, התקף חרדה, פרק כבד.
הסבר קצר: לכל אחד יש יום רע ויום טוב, ויש כאלה שזה אצלם יותר כבד מאצל אחרים, רציתי להעביר את זה אליכם הקוראים כדי שתדעו שלא משנה מה תמיד יהיה מי שידאג ויגיד את המילים הנכונות. תישארו בריאיים ותדאגו לעצמכם 3> )

💜(='∀｀)人('∀｀=)💜

לא כל יום הוא יום טוב, או עובר חלק, לא כל יום הוא יום כיף מלא חיוכים או מחשבות טובות.

הרי לכל אחד יש יום רע, יום נורא, ריגשי, היום הזה שאתה פשוט לא רוצה לצאת מהמיטה כדי להתמודד מול העולם.

_

ג'יסאנג התעורר באותו יום עם אותה ההרגשה, פשוט להתעורר עם דמעות בעיניים ולהגיד לעצמך למה הכל קשה כל כך? אבל הוא קם מהמיטה בכל מקרה. מינהו התעורר מוקדם באותו יום כדי לא לאחר למבחן, ומאחר וג'יסאנג התחיל ללמוד מאוחר יותר, היה לו עוד זמן לישון.

הנער נכנס להתקלח אולי היא תעזור, הכין לעצמו תה אולי זה יעזור. כלום.

הוא שם את האוזניות שלו כשהלך לתחנת האוטובוס כדי להוציא את כל המחשבות בשירים, אבל זה לא עזר, הוא כמעט זרק את האוזניות על הרצפה מכעס. למה עכשיו?

ברור שזה יקרה ביום ארוך, והארוך ביותר ביום. יום שעומד להתמלא במטלות ועבודות, יום בו אין זמן לנוח או לאכול. כלומר היה זמן, אבל זה היה תלוי מה אתה עושה באותו זמן.

עכשיו יום רע בדרך כלל מגיע לא רק עם מחשבות רעות אלה גם מזל רע, ג'יסאנג כמעט מעד על המדרכה, הפיל את הספרים שלו כשהגיע למסדרון של האודיטוריום, כמעט נשברו לו המשקפיים ועל הכל הוא שכח את העבודה בבית. הוא כמעט התחיל לבכות מהקלה כשבפרופסור שלו אמר שהעבודה היא לשבוע הבא כי אין לו זמן לקבל את העבודות לפני שיבדוק דבר אחר שהכינו. לפחות קמצוץ מזל.

"ג'י? הכל בסדר?" שאל ג'ונגין כשנפגשו לאכול, ג'יסאנג לא הפסיק לשחק עם האוכל שלו, הוא לא היה רעב ופשוט רצה לחזור הביתה למיטה, "אתה נראה נורא."

"אני פשוט עייף," הוא חייך חיוך מזויף לפני שהכניס לפיו אורז. הוא זרק את האוכל אחרי שג'ונגין הלך לשיעור שלו משאיר אותו לבד.

בדרכו לשיעור הבא הוא את האוזניות והסתכל למטה, החרדות שלו רדפו אותו באותו היום. אבל הוא לא יכל לבכות, הוא היה חייב להישאר חזק עד שיגיע הביתה. אבל מינהו יהיה בבית, הוא לא רצה שיראה אותו במצב הזה, הוא עוד לא ראה אותו במצב הזה.

ג'יסאנג הרגיש חסר משמעות באותו הרגע. הרי למה שמישהו יאהב- תפסיק, הוא אמר לעצמו מאמץ את הראיה שלו מבעד לעדשות המשקפיים, מבעד לדמעות. הוא נכנס מהר לשירותים והוריד את המשקפיים שם אותם לצידו ואז שותף את פניו.