Next to the Traffic Light | Minsung (HEB)

~13~

🔴••🚦••🔴

ג׳יסאנג בילה את רוב זמנו עם סונגמין ושם את הלימודים בצד. הרי סונגמין בקרוב יצטרך לחזור הביתה כי הוא מתחיל את הלימודים שלו רק בסמסטר הבא.

ביום שבו חזר הביתה, ג׳יסאנג יצא מוקדם לתפוס את האוטובוס לאוניברסיטה בזמן שהשני עדיין ישן.

מזג האוויר התחיל להתקרר בחוץ לקראת אוקטובר הקרב ובא מה ששימח את הבלונדיני כי יכל לחזור לסווטשרים שמאוד אהב.

הוא לבש את הסווטשרט הסגול שלו, ג׳ינס וירד עם התיק שלו למעבר החצייה.

כשהגיע לשם הוא ראה את שחור השיער על יד הכפתור, זה הפך לסוג של תחרות בשלב הזה של מי מגיע קודם כדי ללחוץ על הכפתור. אבל הם לא ידעו זאת.

הנער השני העביר את ידו בשיעור חושף את המצח שלו, שוב. ג׳יסאנג אהב לצפות בו עושה את זה. אבל אז היה צריך להסית את מבטו כדי שלא ישימו לב שהוא בוהה.

הרמזור התחלף והיה אפשר לעבור את הכביש, ג׳יסאנג בה לרדת מהמדרכה אבל כמעט פספס את המדרגה ונפל קדימה, הוא הרגיש יד תופסת בו מחזירה אותו לשיווי משקל.

״אתה בסדר?״ זה היה הוא והנער הסמיק.

״כ-כן, תודה״ אמר ואז התקדם מהר קדימה מרוב מבוכה.

׳תדבר איתו׳ הוא נזכר בסונגמין אומר לו במשך השבוע שעבר, בכל פעם שראו את שחור השיער על יד מעבר החצייה או בתחנת האוטובוס.

״עא-״ ג׳יסאנג עצר באמצע הדרך גורם למשהו להיתקע בו. וברור שהיקום לא ייתן לו לנוח לרגע.

״אני לא יודע מה גרם לי לעצור, מצטער״ אמר והסתובב, שחור השיער החזיק בזרועותיו כדי לא ליפול אחורה.

״זה אמצע הכביש״ אמר.

״שמתי לב״ הוא הסתכל על המכוניות ואז המשיך ללכת למדרכה.

״אתה בסדר? אתה לא נראה כל כך בכדור הארץ״

״אני ב-בסדר, זה בוקר״ ענה ג׳יסאנג. הם עמדו ביחד בתחנת האוטובוס.

כשהאוטובוס שלו הגיע הוא עלה עליו, ״ביי ג׳יסאנג״ אמר שחור השיער והדלתות נסגרו.

׳הוא יודע את השם שלי?׳ זו השאלה שנתקעה בראשו כל היום.

🔴••🚦••🔴