you're my drug

Chapter 47 - note

לוקאס פשוט עזב ככה, עד שהקשבתי לאמא שלי הוא הלך. לא הייתי צריכה להקשיב לה, סתם השפלתי את עצמי עכשיו.
אני מרגישה כל כך מטומטמת. כוסעמק.
על מה לוקאס דיבר? אני יודעת הרבה דברים נוראים שלוקאס עשה, למה עכשיו הוא מתנהג כאילו אני לא יודעת על הדברים האלו?
ניסיתי לדבר במשך השבוע עם אן לראות מה נסגר עם לוקאס ואיך הוא נראה אבל אן אמרה שהוא רוב הזמן בעבודה.
אני יודעת שלוקאס הרבה בעבודה זה אומר שמתבשל פה איזה תוכנית. מעניין מה זה עכשיו. כששאלתי את אן על נטע היא לא סיפרה הרבה רק שהיא נראית מאושרת בזמן האחרון.

החלטתי היום לנסוע לבית שלי לראות אם יש עוד דברים שאני צריכה אצל אמא שלי.
כשהגעתי לבית הוא היה מסודר בדיוק כמו שהשארתי אותו, האמתי שהתגעגעתי לבית שלי. הרבה זמן שלא היה לי את הנוף הזה שאני כל כך אוהבת מהמטבח.
נכנסתי לחדר לקחתי תיק גב והתחלתי להכניס דברים שאני צריכה.
שמעתי דפיקות בדלת וזה היה מוזר, בדרך כלל אין לי אורחים.
פתחתי את הדלת אבל לא ראיתי שמה כלום חוץ ממעטפה על השטיח בכניסה לבית שלי.
פתחתי את המעטפה והיה שמה תמונות של דויד ושלי ובאחת התמונות היה רשום מאחורה
׳את רוצה לגלות את האמת? תתקשרי 056*****׳
דויד נעלם אבל לא חשבתי שקרה לה איזה משהו אבל באמת לא מתאים לדויד ככה להעלם לכמה שנים מבלי להוציא ציוץ.
התקשרתי ללוקאס גם כי אני רוצה לראות מה איתו וגם לשאול אותו את דעתו על זה.
לוקאס לא ענה כמו שציפיתי אז החלטתי לנסוע לעבודה שלו מכיוון שאני יודעת שיש לו תוכנית על הראש עכשיו.
הגעתי למשרד שלו אך המזכירה שלו עצרה אותי. ״אני מצטערת את לא יכולה להכנס בלי תיאום של חודש לפחות עם מר ברדוגו״ המזכירה אמרה ״מה את אומרת? אז אני מחכה לפה עד שלוקאס מחליט לצאת״ אמרתי בעצבים, מזכירה מטומטמת.
״סליחה גברתי, את לא יכולה להשאר כאן. אני מבקשת שתצאי״ המזכירה שלו אמרה ״תגידי לו שסול כאן והיא רוצה לדבר איתו עכשיו״ דרשתי ״מצטערת זה לא יקרה, מר ברדוגו באמצע פגישה חשובה״ המזכירה אמרה והתחלתי באמת להתעצבן ״אז אני אקרא לו בעצמי״ אמרתי ובאתי להתקדם אבל היא ישר הזמינה שומרים ״לוקאס״ צעקתי כשהשומרים תפסו בידי מנסים להיות כמה שיותר עדינים בגלל ההריון ״לוקאססססס״ צעקתי עוד יותר חזק.
״תשתיקו אותה״ המזכירה צעקה ולוקאס יצא בעצבים ״מצטערת מר ברדוגו היא לא הייתה מוכנה לעזוב״ המזכירה ישר התחנפה ללוקאס.
״תעזבו אותה״ לוקאס פקד עליהם והמזכירה הייתה בהלם ״אבל אמרת...״ ״לא משנה מה אמרתי, אם את רואה את הפרצוף שלה ישר תכניסי אותה״ לוקאס דרש ופאק הוא היה כזה שווה שהוא פשוט פקד עליה את זה.
״ושניכם פעם אחרונה שמישהו נוגע בה בלי הסכמתי״ לוקאס אמר עצבני על השומרים ואמאלהה כמעט נמסתי שם.

לוקאס קיפל את הישיבה שלו ואמר לי להכנס למשרד. אני כל כך אוהבת את המשרד של לוקאס. אני מרגישה בסוף העולם שמה.
״סול מה יש?״ לוקאס התיישב בכסא שלו מראה שהוא הבוס פה במשרד וזה היה כל כך לוהט!!
״מישהו השאיר לי את זה בדלת, מה אתה חושב?״ שאלתי, לוקאס פתח את המעטפה ולשניה היה לו פרצוף מאויים.
״הכל בסדר?״ שאלתי ולוקאס הנהן ״אני אנסה לברר על המספר הזה ואני אעדכן אותך״ לוקאס אמר באדישות שחירפנה אותי.
״מה יש לך?״ צעקתי על לוקאס. אין כשאני בהריון אין לי גבולות.
״אתה באמת הולך להמשיך בהתנהגות הזאת??? עד מתי תגיד לי? שאני אדע לפעם הבאה. אתה פשוט הולך להתעלם ממה שאמרתי לך? להתרחק ממני עוד פעם? אתה יודע מה, אני לא צריכה את העזרה שלך. אני אבדוק את הנושא בעצמי״ באתי לקחת את המעטפה אבל לוקאס לא נתן לי.
״סול אני לא אתן לך להסתכן עוד פעם ואת יודעת שזה מסוכן״ לוקאס אמר בעצבים ״אני לא מתעלם ממה שקרה, סול אני צריך זמן לפתור דברים שאני בעצמי לא סגור עליהם״ לוקאס צעק עליי ״אתה לא אוהב אותי?״ שאלתי מתכוננת לשבירת לב ״אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בעולם תאמיני לי״ לוקאס אמר וישר עלו לי דמעות. התגעגעתי לשמוע אותו אומר לי את זה.
״אז מה הבעיה?״ שאלתי את לוקאס ״שאני מסוכן מדי בשבילך ובשביל הילד שלך סול״ לוקאס התקרב אליי וניגב לי את הדמעות ״קטנה שלי את לא מבינה איך בא לי שתהיי כבר שלי״ לוקאס לחש לי שהצמיד את ראשי לראשו ״אני לא מבינה מה הבעיה, פשוט תהיה איתי וזהו״ אמרתי ״כוסעמק״ לוקאס לחש ״אני מצטער קטנה שלי אבל זה לא יקרה בזמן הקרוב״ לוקאס בא להתרחק ממני אבל ישר נישקתי אותו.
אני כל כך התגעגעתי לצורה בה הוא מנשק, לצורה שהוא גורם לך להרגיש כאילו את הבת היחידה בעולם.
לוקאס הרחיק אותי ״בבקשה סול אל תעשי את זה יותר קשה ממה שזה כבר עכשיו״ לוקאס אמר ויצא ממשרדו.
מה הוא מסתיר כל כך?? חייבת להיות לזה סיבה מספיק מוצדקת שהוא מתנהג ככה.