you're my drug

Chapter 39 - know u

נקודת המבט של לוקאס:

לאחר שהתארגנתי ירדתי למטה ראיתי את נטע עם חולצה שלי שמגיעה לה עד לירכיים והיא הכינה לנו קפה ומגש עוגיות שהיא הכינה אתמול. מוזר לי פתאום לצאת עם מישהי שיודעת לבשל כי אני הזה שתמיד מבשל אבל זה נחמד שהיא יודעת לבשל, אני יותר מעדיף אוכל בייתי על תעשייתי.
״בוקר טוב״ אמרתי וחיבקתי אותה מאחורה, לא האמנתי שאני אמצא מישהי אמיתית אחרי כל החרא שהיה לי במערכות יחסים בעבר. ״בוקר אור אהובי״ נטע הסתובבה והתחילה לנשק אותי נשיקות קטנות ״את מושלמת״ אמרתי ונישקתי אותה.
התיישבנו במרפסת והסתכלנו על הנוף המדהים מהמרפסת שלי, אחרי תקופה שחיפשתי את הבית המושלם אני חושב שמצאתי אותו. ״אני נוסע עוד שעתיים בערך לסול, היא רוצה להפתיע אותי במשהו״ אמרתי לנטע ״תגיד סול בסדר?״ נטע שאלה ״באיזה קטע?״ לא כל כך הבנתי את השאלה ״אתה יודע, היא נראית לי קצת בודדה״ נטע לקחת לגימה מהקפה שלה ״לסול אף פעם לא היה חברים, יש לה רק את אמא שלה מהמשפחה שלה, החבר הכי טוב שלה נפטר (דיוויד מי שלא זוכר), והארוס שלה נרצח לא ממזמן״ אמרתי ובאותו רגע שאמרתי את זה הבנתי עד כמה סול עברה הרבה בחיים והיא עדיין נשארת חזקה ומראה שכלום לא יכול לשבור אותה, אני באמת מעריץ שלה.
״אז איך אתם הכרתם?״ נטע שאלה ונחנקתי שהיא שאלה את זה ״תנשום קצת, אני אקבל כל תשובה״ נטע צחקה עליי. אני אוהב את הקטע של נטע שהיא לא מקנאה לי על כל דבר שטותי ״אני וסול הכרנו בשידוך אבל זה לא הסתדר בהרבה מובנים ופשוט נהיינו חברים טובים״ אמרתי ״אהבת אותה?״ נטע שאלה וראיתי שהפנים שלה נפלו פתאום ״כן אהבתי אותה״ אמרתי ״אני שמחה שאתה אומר לי את האמת״ נטע חייכה חיוך קטן ״אני צריכה ללכת להתארגן, אתה יכול לפנות כאן?״ נטע שאלה וראיתי שהיא רוצה רק ללכת ״היי בואי לכאן״ משכתי אותה שהיא תשב עליי ״זה היה בעבר, אני עכשיו איתך״ ליטפתי את פניה והיא הנהנה עם ראשה ונישקתי אותה.

בשעה 12:00 הגעתי לביתה של סול כמו שהיא אמרה לי והיא בדיוק יצאה עם תיק שהיה נראה מפוצץ והתקדמה אליי מהר. היא היתה נראית כל כך חמודה.
רצתי לסול ולקחתי ממנה את הדברים ״אסור לך לסחוב שום דבר, סול את בהריון״ אמרתי והיא עשתה את הפרצוף החמוץ שלה שכל פעם גורם לי לצחוק ״אני שונאת שאתם עושים אותי איזה זקנה בת מאה״ סול אמרה ״אנחנו פשוט דואגים לך״ אמרתי וסול חייכה ״לוקחים את הג'יפ ואני נוהגת״ סול דרשה ועלינו על הג'יפ.
״תכסה את העיניים״ סול פקדה עליי אחרי בערך רבע שעה שנסענו ״למה?״ שאלתי ״פשוט תעשה את זה״ סול גילגלה עיניים ושמתי את המכסה עיניים.
אחרי שנסענו עוד כמה דקות ״הגענו״ סול הכריזה בהתרגשות ״אז אפשר להוריד את המכסה?״ שאלתי ״לאאא״ סול צעקה וזה הצחיק אותי ״חכה כאן, עוד כמה דקות אני אחזור ואתה תוכל לפתוח את העיניים״ סול הוסיפה ושמעתי שהיא יצאה.
לאחר כמה דקות שאני השתעממתי סול חזרה ופתחה את הדלת שלי ״תביא לי את היד שלך״ סול תפסה את ידי והוליכה אותנו כמה צעדים והורתה עליי להוריד את המסיכה.
סול לקחה אותי לצוק שרואים שמה את הים וזה היה נוף כל כך יפה. ״ואוו״ אמרתי ״אני יודעת״ סול אמרה בגאווה ״איך מצאת את המקום הזה?״ שאלתי את סול ״תמיד רציתי לבוא למקום כזה אז חיפשתי בגוגל ומצאתי אותו״ סול אמרה והתיישבה בפיקניק שהיא סידרה לנו. ״שב״ סול פקדה עלי ״כן המפקדת״ הצדעתי לה והיא צחקה ״דפוק״ סול אמרה והתיישבתי לידה.
סול פתחה לנו בירות ״אסור לך לשתות״ אמרתי וסול לקחה שלוק מהבירה ״סול״ אמרתי בעצבים וסול התחילה לצחוק ״תרגע זה בירה ללא אלכוהול״ סול אמרה ״שלך זה אלה״ היא הצביעה על שישיית בירות קרלסברג.
״במה זכיתי בכל הטוב הזה?״ שאלתי ״סתם רציתי לפנק אותך ולקיים את ההבטחה שלי״ סול אמרה ״איזו הבטחה?״ שאלתי בבלבול ״שאני אהיה פה בשבילך כמו שאתה פה בשבילי״ סול אמרה וזה באמת חימם לי את הלב במיוחד אחרי כל העבר שלנו.
״איך סופיה?״ סול שאלה ״בגלל הגירושים אין עדיין משמרות סופיות על סופיה, אני רוצה שהיא תגור איתי אבל בגלל העבר שלי וכל החרא הזה הנתונים לא כל כך בעדי״ אמרתי וסול ישר החזיקה את ידי ״לוקאס אבהות טובה לא נמדדת באם תזכה במשמרת מלאה עליה, אבהות טובה נמדדת בזה שלעולם לא תעזוב אותה ותמיד תשאר לצידה, ותאמין לי אני הכי מבינה בזה״ סול קרצה לי וראיתי שהחיוך שלה מזוייף. מה שסול אמרה באמת חימם לי את הלב וגרם לי לחשוב על מה שהיא אמרה.
״איך עם לורה?״ סול שאלה ״לורה היא משהו מיוחד, לפני שבוע היא פשוט החליטה שהיא מתחילה לקעקע והיא עשתה לי קעקוע״ אמרתי בשעשוע ״תראה לי״ סול התלהבה והראתי לה את הקעקוע שסול עשתה לי בגב. סול ליטפה לי את הקעקוע ועבר לי צמרמורת בכל הגוף, פאק כל כך התגעגעתי למגע שלה. ״למה דווקא פרפר?״ סול שאלה ״כי לפעמיים הלוואי שהייתי משוחרר״ אמרתי וסול פתאום נגעה בחתך שלא ממזמן קרה ״לוקאס מה קרה לך כאן?״ שמעתי בקולה של סול שהיא דואגת ״זה כלום״ לבשתי את את החולצה בחזרה ״מה כלום? ראית איזה חתך זה???״ סול אמרה בעצבים ״אני החלקתי פשוט על אבן חדה״ אמרתי וראיתי שסול עוד יותר התעצבנה והיא כמעט בכתה ״תפסיק לשקר לי מטומטם אחד״ סול קמה בעצבים והלכה למאחורי הרכב.
אחרי כמה שניות קמתי והלכתי לסול רואה שהיא בוכה ״למה את בוכה״ התקרבתי אליה ״כי מותר לי ואני בהריון״ סול אמרה  ״הייתי במשימה ומישהו חתך אותי״ אמרתי וניגבתי לסול את הדמעות ״אני לא רוצה לאבד אותך, בבקשה תפסיק לעבוד, אני לא יכולה לא לאבד עוד אנשים״ סול הסתכלה עליי. פאק בא לי לנשק אותה כל כך.
סול באה לנשק אותי ושניה לפני שהתנשקנו התרחקתי מסול ״אני לא יכול לעשות את זה, אני עם נטע״ אמרתי, פאק מה נכנס בי?
״אתה צודק, מצטערת״ סול אמרה והתחילה לקפל את הפיקניק.