you're my drug

Chapter 45 - Truths

נקודת המבט של לוקאס:

*כמה שעות לפני שלוקאס התאשפז*
אני ונטע ראינו סרט ואחרי הסרט ראיתי שנטע נרדמה אז הרמתי אותה למיטה וכיסיתי אותה.
ירדתי למטה כדי לנקות את הלכלוך כדי לא להעמיס יותר מדי על אן.
לאחר שסידרתי את הדברים, בדקתי הודעות ששלחו לי וראיתי הודעה אחת שבלטה לי לעין והיה רשום בה
׳מחר 12:30 בבר של בארי, אם לא תבוא יקרה משהו נורא לסול׳
ההודעה הזאת הייתה ממספר חסום אז גם לא הייתי יכול לוודא מאיפה ההודעה הזאת הגיעה. לאחר כמה שניות נשלחה גם תמונה של סול יושבת בסלון בביתה של אמה רואה טלוויזיה. מי שזה לא יהיה אני אשבור לו את הפרצוף ואת הגוף.
לא יכולתי לישון כל הלילה מהמחשבה שאולי יעשו משהו לסול. אני השתגעתי כמעט.
התעוררתי ובדקתי מה השעה וראיתי שכבר 12:00 ״פאק פאק פאק״ התרוממתי מהמיטה כנראה שנרדמתי אתמול מבלי להשים לב.
ישר התארגנתי ויצאתי נוסע העי מהר שאני יכול לבר, נכנסתי לבר מחפש מישהו מוכר שהיה יכול בכלל לחשוב לאיים עליי.
הרגשתי שדוחפים אותי מאחור ומישהו הושיב אותי בכח על הכיסא ״יבן זונה פעם אחרונה שאתה נוגע בי״ איימתי על אותו בחור שעשה את זה אבל הוא לא מה שעניין אותי בכלל אלא מי עומד מאחורי כל זה.
״לוקאס הרבה זמן שלא התראינו״ פתאום נואל התיישב מולי ״בן זונה״ אמרתי ובאתי להרביץ לו ״הי הי הי תרגע״ ראיתי שהוא תכנן את זה מראש. כל הבר היה מפוצץ באנשים של נואל.
״מה אתה רוצה עכשיו נואל?״ אני כל כך שונא את הבן זונה הזה. ״אני בסך הכל רוצה שנהיה חברים״ נואל אמר והביא לי כוס ויסקי ״שמעתי מה אתה עושה לחברים שלך, לא מעוניין״ אמרתי ונואל התחיל לצחוק ״זה מה שקורה לאנשים שמפרים את המילה שלהם ואני בטוח שאתה מבין את זה״ נואל אמר וידעתי למי הוא התכוון ״שלא תעז להזכיר אותו״ קמתי על נואל ופשוט העפתי לו בוקס אחר בוקס. כל האנשים של נואל תפסו אותי והתחילו להכות אותי.
״תשברו לו את הצורה אבל תזהרו להרוג אותו, אני עוד צריך אותו״ נואל הורה לאנשים שלו והם פשוט הרביצו לי כשאני ניסיתי להלחם בהם אבל לא הלך לי. לאחר שהם סיימו הם זרקו אותי לרחוב ומאז אני לא זוכר כלום.

התעוררתי שסביבי המשפחה שלי, אן ונטע. ״הוא התעורר״ אן אמרה וכולם ישר התקרבו אלי. הם בכו, למה?
ניסיתי להתרומם אבל הרגשתי את כל הגוף שלי כואב ונזכרתי במה שקרה. אני הולך להרוג את נואל. ״לוקאס אתה זוכר אותנו?״ לואי שאל ״מה יש לכם?״ שאלתי ״תודה לאל״  אמי אמרה וראיתי שיורד לה אבן מהלב. לורה פשוט חיבקה אותי ונאנקתי מכאב ״חשבתי שאני איבדתי אותך״ חיבקתי בחזרה את לורה ״את לא תאבדי אותי לעולם״ נישקתי את ראשה והבאתי יד לנטע שראיתי שהיא עדיין בוכה ״מה עשית לעצמך?״ נטע התקרבה ״אני שמח שאת בסדר״ החזקתי את ידה.
״מי עשה לך את זה?״ אבי שאל בעצבים ״אבא אני אטפל בזה״ אמרתי ״לוקאס עכשיו תגיד לי מי זה היה״ אבי היה עצבני, הרבה זמן לא ראיתי אותו ככה. ״נואל״ אמרתי ״אני הולך לשבור לו את כל העצמות״ לאונרדו אמר וראיתי שהוא גם עצבני.

לאחר כמה שעות אמרתי לכולם ללכת אך הם לא רצו והם גם פחדו שעוד משהו יקרה לי אפילו שלא היה למה באמת ממה לפחד כי אבי וידא להצמיד לי 5 שומרים מחוץ לדלת.
החלטנו שכל פעם אחד ישאר איתי ולאונדרו התנדב להשאר איתי ראשון.
כולם עזבו ולאונדרו התיישב לידי ״אחי טוב לך עם נטע?״ לאונרדו פתאום שאל אותי והסתכלתי עליו מוזר ״כן למה?״ שאלתי ״אתה חושב שזה זה?״ לאונרדו שאל אותי אבל אני לא יודע אם זה דבר מוזר או דבר רגיל כי לאונרדו תמיד אהב את השאלות המסתוריות האלה. והנהנתי בראשי ״לא סיפרתי את זה עדיין לאפאחד אבל אני חושב שאני אציע לך נישואין, יש לה כל כך הרבה סבלנות בשבילי״ אמרתי וראיתי שהוא חושב על משהו.
״מה יש?״ שאלתי ולאונרדו נשען לאחור ״לא כלום״ לאונרדו אמר וראיתי שהוא מסתיר משהו. לאונרדו אף פעם היה בחור שיכול להסתיר מהקרובים שלו סודות.
״לאונרדו תתחיל לשפוך״ אמרתי ״לוקאס היא הייתה פה״ לאונרדו אמר ״מי הייתה כאן?״ שאלתי מבולבל ״סול״ לאונרדו אמר והרגשתי את הלב שלי מתחיל לדפוק במהירות ועלה לי חיוך מטומטם על הפנים אבל אז נזכרתי שהיא לא הייתה כאן כשקמתי.
״מה היא עשתה פה?״ שאלתי ״היא בכתה שהיא הגיעה ושמעה שאתה מאושפז, לוק אתה חשוב לה יותר ממה שנדמה לך״ לאונרדו אמר ״לא נראה לי, היא רצתה שנתרחק אחד מהשני כי אני פוגע בה״ אמרתי ״אז היא שיקרה עלייך״ לאונרדו אמר וראיתי שהוא לא משחרר. מה יש לו? לא ידעתי שהוא עד כדי כך אוהב את סול.

הנה עוד פרק קצת קצר אבל רציתי לשמח אותכן במיוחד בימים הקשים שעוברים עלינו, מקווה שכולכן בסדר ❤️
אני האט לבינתיים את ההעלת פרקים כי באמת קשה לי לרשום עם כל המצב הבטחוני הזה, מקווה שאתן מבינות 💕
אוהבת מלא ❤️❤️